כך עולה מחקר של חברת המחקר הצרפתית איריס, שמנתחת את שוק שבבי ה-AI וטוענת שהמונופול של אנבידיה ו-TSMC יעמוד בפני איתגור
הריכוזיות הקיצונית בתחום המוליכים למחצה המשמשים את טכנולוגיות ה-AI, במיוחד סביב החברות Nvidia ו-TSMC, והתלות הגבוהה של חברות טכנולוגיה גדולות במוצרים אלו היא עקב האכילס של ענקי ה-AI. למרות תמיכת הממשלות, השגת עצמאות בתחום זה היא אתגר ארוך טווח. כך עולה ממאמר שפורסם באתר חברת המחקר הצרפתית איריס.
המאמר מדגיש שההתקדמות בבינה המלאכותית נשענת על שני עמודים: פיתוח מודלים גדולים בסגנון GPT ועוצמת חישוב אדירה עם מעבדים ייעודיים. Nvidia ו-TSMC נמצאות במרכז העניינים, כש-Nvidia מעצבת את רוב המוליכים למחצה ו-TSMC מייצרת אותם. מודלים וציוד אלו דורשים השקעות עצומות ומיומנויות מתקדמות, ושיתוף הפעולה בין העולמות הללו הוא חיוני, אך עם דרישות שונות.
חברות טכנולוגיה גדולות כמו מיקרוסופט, מטא וגוגל מחזיקות במשאבים הנחוצים לשליטה בתחום פיתוח המודלים, הן פנימית והן באמצעות רכישות ושיתופי פעולה. חלקם אף מנצלים את הגיוון שהביא הקוד הפתוח, כמו במודלים של Meta שהם בקוד פתוח. כוחה הכלכלי של ענקיות הטכנולוגיה מאפשר להן לרכוש שחקנים עצמאיים, כמו הסטארט-אפ הצרפתי Mistral שהצטרף למיקרוסופט.
המאמר מדגיש את חשיבות המעבדים שמאפשרים את פיתוח מודלי ה-AI. ה-AI תלוי בריכוזיות גבוהה בתחום המוליכים למחצה סביב Nvidia ו-TSMC. נבידיה מחזיקה במונופול וירטואלי בעיצוב מוליכים למחצה ל-AI, ו-TSMC היא אחת מעשר חברות בעולם שמסוגלות לייצר אותם. ייצור מוליך למחצה דורש קו ייצור מיוחד והקמת מפעל חדש עולה בין 15 ל-20 מיליארד דולר ולוקחת לפחות שנתיים.
הממשלות נכנסות לתחום בשם הריבונות הטכנולוגית. למרות ההשקעות הגדולות, שחקנים כמו אינטל ו-Rapidus מיפן נכנסים או חוזרים לשוק. יצרנים כמו TSMC וסמסונג ממשיכים להשקיע כדי לשמור על נתח השוק שלהם. בעקבות סיום מגפת הקורונה ומחסור במוליכים למחצה, חלק מהממשלות הגדילו את התמיכה הפיננסית שלהן בתחום. דוגמאות לכך הן ארצות הברית, האיחוד האירופי, יפן, סין ודרום קוריאה.
עד שמפעלים חדשים יתחילו לייצר יותר שבבים, האספקה לא תוכל לעמוד בקצב הביקוש הגלובלי לשבבי AI, מה שמוביל לעלייה משמעותית במחירים. GPU של Nvidia יכול לעלות עד 40,000 דולר ליחידה. חלק מהמשתמשים והקונים של שבבי Nvidia מודאגים מהתלות בספק אחד בלבד. לדוגמה, סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, שוקל ליצור משאבים תעשייתיים משלו כדי לתקן את חוסר האיזון בין הביקוש להיצע. הוא נפגש עם יצרנים וקרנות השקעה במשך כמה חודשים.
יוזמות חדשות פורחות. אפל עובדת עם TSMC לייצור שבבי AI, ומאסאיושי סון, ראש SoftBank, רוצה להפוך את הקבוצה לכוח על בתחום ה-AI. הפרויקט האחרון שלו הוא לאפשר לחברת ARM ליצור חטיבה חדשה של שבבי AI. אב טיפוס ייבחן באביב 2025, והייצור ההמוני אמור להתחיל בסתיו 2025. מצידה, Nvidia שומרת על יתרונה הטכנולוגי בשוק המואץ.
הריכוזיות הקיצונית של מוליכים למחצה ייעודיים ל-AI מצביעה על סיכון ממשי לחוסן התעשייתי של כל השרשרת, עד למשתמשים הסופיים. האתגר המרכזי הוא לאזן את התחרות הגלובלית ולשמור על רמה מסוימת של ריבונות טכנולוגית.