מרבית המשרות הן בפיתוח ותשתית תוכנה, בחברות קטנות וגדולות – כך עולה מדו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל
| מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון בכנס iNNOVEX 2018. צילום: ישראל מלובני |
יש 15 אלף משרות פתוחות בהיי-טק. כך עולה מדו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל, שפורסם אתמול (א'). בכך ניתן חיזוק לדוח של מרכז טאוב שפורסם בשבוע שעבר ולפיו ישראל הגיעה למיצוי ההון האנושי בהייטק.
מספר המשרות הפנויות הרב ביותר הוא בפיתוח ותשתית תוכנה, בתפקידים כגון פרונט-אנד ובק-אנד, ובעיקר בחברות שמספר העובדים בהן עומד על בין 11 ל-50, ובחברות גדולות, שבהן הוא מגיע ל-500 ומעלה. יצוין כי מספר זה אינו כולל ביקוש לעובדים טכנולוגיים מחוץ לסקטור החדשנות, לדוגמה: שירותי IT וחברות תקשורת, המוגדרות על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כחלק מסקטור ההיי-טק.
ברשות החדשנות רואים את הנתון בחיוב וטוענים כי הוא מעיד על רצון התעשייה לצמוח ולהתפתח. אהרון אהרון, מנכ"ל הרשות, אמר כי "תעשיית ההיי-טק נמצאת בצמיחה מהירה ואינה מצליחה להדביק את הדרישה לכוח אדם מיומן. במהלך חמש השנים האחרונות, מספר המועסקים בסקטור ההיי-טק הישראלי צמח מ-240 אלף ל-280 אלף, אך האחוז שלהם מכלל כוח העבודה נשאר עומד על כ-8%. אחוז זה אינו מספק, בהתחשב בעובדה שבאותו פרק זמן השוק גדל משמעותית, ומספר רב ביותר של חברות רב לאומיות נכנסו לאקו-סיסטם והחלו להעסיקו כוח אדם ישראלי".
נתון מעניין נוסף הוא שבחמש השנים האחרונות, יותר עובדים בהיי-טק התפטרו מאשר פוטרו. החוקרים מצביעים על כך שהדבר ממחיש ביתר שאת את המחסור בעובדים מיומנים.
שני שליש מחברות ההיי-טק לא מעסיקות ערבים
עוד מעלה הדו"ח כי רבע מהחברות הישראליות מחזיקות במרכזי פיתוח בחו"ל, כשהיעד הפופולרי ביותר הוא אוקראינה. מחצית מהחברות הללו פתחו את הפעילות שלהן מעבר לים בשנתיים האחרונות. החוקרים רואים את פתיחת הפעילות בחו"ל, בעיקר על ידי סטארט-אפים, כדבר חיובי לטווח הקצר, משום שלדבריהם, זה מה שמאפשר לחברות האלה להשאיר את ליבן הפעילות שלהן בישראל. אולם, בטווחים הבינוני והארוך, כדי להגדיל את היצע ההון האנושי המקומי, היא צריכה לבוא יחד עם הגדלת מספר בוגרי תארים רלוונטיים באקדמיה וערוצי הכשרה אלטרנטיביים, ומימוש הפוטנציאל באוכלוסיות מגוונות (נשים, ערבים וחרדים).
הדו"ח מפרט לגבי הייצוג של האוכלוסיות המגוונות בהיי-טק הישראלי. ברשות החדשנות ובסטארט-אפ ניישן סנטרל מצאו ששני שליש מחברות ההיי-טק לא מעסיקות ערבים בתפקידים טכנולוגיים, ואחוז תעסוקת הנשים בענף ממשיך להיות נמוך. מדובר אמנם בעלייה של פי שלושה בשיעור המועסקים הערבים בהיי-טק הישראלי, אך עדיין, בנתונים עגומים – 3% מעובדי הענף בלבד מגיעים מהמגזר הערבי.
הנתונים האלה מגיעים על אף שנכון ל-2016, כ-18% מהסטודנטים להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטאות הם ערבים – 2,222 סטודנטים. מדובר בנתון הגדול יותר ממספרם ב-30 השנים שלפני כן, שעמד על 1,598.
עוד עולה מהנתונים שככל שהחברה גדולה יותר, כך שיעור המועסקים הערבים בה רב יותר, ועומד על 8% בחברות הגדולות.
רק 16% מהמנהלים הטכנולוגיים – נשים
הדו"ח מראה שהענף ממשיך להיות לא שוויוני גם כלפי נשים: הן מהוות רק 30% מכלל המועסקים בו – כולל במקצועות לא טכנולוגיים כמו שיווק, משאבי אנוש ופיתוח עסקי. כשזה מגיע לתפקידים טכנולוגיים, שיעורן עומד על 23%, ובתפקידי ניהול טכנולוגי הוא יורד ל-16% בלבד. עורכי המחקר מעדיפים שלא לדבר על האפליה ומציינים שנתונים אלה מעידים על הפוטנציאל הרב הגלום למשק בשילוב נשים רבות יותר בתעשיית ההיי-טק.
הם ציינו את הפעילות של רשות החדשנות בתחום, ובתוכה הכשרת נשים חרדיות בלימודי תוכנה (והעירו שהן זקוקות להכשרה נוספת על מנת שתשתלבנה בתעשיית ההיי-טק), וקורסים לתכנות, שמיועדים בעיקר לנשים שרוצות לעשות הסבת מקצוע להיי-טק. הם ציינו גם מיזם משותף למשרד העבודה והרווחה ולארגון She Codes, שפועל לשילובן של נשים בענף.
הדו"ח מתייחס גם להעסקתם של מהנדסים זוטרים – כאלה שאך סיימו את לימודיהם. הם מהווים 30% מכלל הגיוסים של עובדים לתעשייה בחציון הראשון של 2018. יצוין כי 40% מהחברות לאגייסו עובדים כאלה כלל. זאת, בשל העובדה שחברות רבות, כולל סטארט-אפים, מעדיפות עובדים בעלי ניסיון. מבין החברות שכן שכרו עובדים כאלה, יש העדפה ברורה לבוגרי אוניברסיטאות על פני מכללות – 75% לעומת 22% בלבד.
"סגירת הפער – רק באמצעות שילוב אוכלוסיות נוספות"
יוג'ין קנדל, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל, ציין ש-"מספר בוגרי המקצועות הרלוונטיים להיי-טק באוניברסיטאות טרם הגיע לשיא שנרשם ב-2004. בשנים האחרונות יש גידול משמעותי במספר הבוגרים, אך עדיין, הצמיחה בביקוש להון אנושי-טכנולוגי מיומן עולה על ההיצע, ובכך נוצר חוסר איזון. סגירת הפער תתאפשר רק באמצעות שילוב אוכלוסיות נוספות – נשים, ערבים וחרדים".
לדברי אהרון, "ממשלת ישראל החלה באחרונה ביישום התכנית הלאומית להגדלת היצע כוח האדם המיומן להייטק – החל מהגדלת היצע בוגרי אקדמיה ומסלולים חוץ אקדמיים איכותיים, עבור במיצוי הפוטנציאל של אוכלוסיות כמו נשים, ערבים וחרדים, וכלה בהקלת השילוב של עובדי היי-טק מנוסים – ישראלים חוזרים וזרים – בענף. חשוב לציין כי גם תעשיית ההיי-טק נרתמת למאמץ לאומי זה במיטב החדשנות והיצירתיות שלה".
| {loadposition content-related} |
