כותרת ביניים * כותרת ביניים
הגברת ההתמקדות בבלימת פליטת גזי חממה ומזהמים אחרים מזינה את שוק האנרגיה הסולארית הגלובלי. בשילוב עם חקיקה אוהדת והצורך לשפר את אי התלות והבטיחות של האנרגיה, גורמים אלה יסייעו לשוק האנרגיה הסולארית לצמוח במהירות. בעוד שהמכירות מתרכזות בעיקר באיזור אסיה פסיפיק, קיימת מגמת צמיחה מובהקת גם בשווקים אחרים.
מחקר חדש של חברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן מגלה, כי שוק האנרגיה הסולארית רשם ב-2013 הכנסות של 59.84 מיליארד דולר, וצפוי להכפיל את עצמו ולהגיע ב-2020 ל-137.02 מיליארד דולר.
הביקוש העולמי למערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (PV) נשלט ב-2014 על ידי אסיה פסיפיק, איזור המהווה כ-46% מקיבולת ההתקנות השנתיות של מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות. סין, יפן, הודו ואוסטרליה ימשיכו להיות ארבע המדינות המובילות, המניעות את הביקוש האיזורי. בעוד מחירי הלוחות הסולאריים יורדים באופן דרסטי, היצרנים באסיה מתמקדים כעת באינטגרציה של שרשרת הערך והתייעלות טכנית, על מנת לבדל את המוצרים שלהם מאלו של ספקים אחרים בשוק.
השוק האירופי ממשיך לגדול: גרמניה היתה המדינה הראשונה באיחוד האירופי אשר העניקה כבר ב-2006 תמריצים לאנרגיה המבוססת על מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות באמצעות תעריפי הזנה (FITs). נפח ההתקנות בשוק התרחב במהרה ואירופה עדיין מהווה את שוק האנרגיה הסולארית הגדול ביותר בעולם. עד 2020, גרמניה, צרפת, ספרד, איטליה ובריטניה מתכננות כולן להתקין מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות בקיבולת של למעלה מ-75 גיגהוואט. כלל קיבולת ה-PV העולמית שהותקנה ב-2013 עמדה על 137 גיגהוואט.
מחירן של מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות באירופה רשם את הירידה התלולה ביותר עקב הפחתה בתעריפי ההזנה וההשערות בנוגע להמשך הקיצוצים בסובסידיות בליבת שוק האנרגיה הסולארית. ההתחייבות החד-צדדית של המדינות החברות באיחוד האירופי לאמנת קיוטו, אשר נועדה להפחית את פליטת גזי החממה, הניעה גם היא את שוק האנרגיה הסולארית באיזור זה.
בתוך כך, ארה״ב הפכה ליעד רווחי כאשר מחירי מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות באיזור ירדו עקב הירידה בייבוא מסין, שחלה לאחר הטלת מכסי מגן על יבוא למניעת הצפת השוק וסבסוד לא חוקי.
הפוטנציאל של שוק האנרגיה הסולארית כבר נבלם עקב עלויות ההתקנה והתחזוקה הגבוהות של המערכות הסולאריות הפוטו-וולטאיות. לצד האספקה המקוטעת של אנרגיה סולארית והתשואה הנמוכה על ההשקעה שמציגות מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות, גם זמינותן של טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת יקרות פחות – דוגמת רוח וביו-אנרגיה – מציבות אתגרים בפני השוק. כיוון שהבנקים מימנו פרויקטים הקשורים לטכנולוגיות המוכחות הללו, ספקי אנרגיה סולארית מתמודדים כעת עם לחץ תחרותי הולך וגובר. בנוסף, התלות החזקה בתמיכה ממשלתית עיכבה את התפתחות השוק בכמה מקרים שבהם היו מעורבים ביטול סובסידיות או תמריצים.
נדב אופיר, יועץ בכיר בפרוסט אנד סאליבן ישראל, מוסיף כי "ישראל מתוכננת להיות השוק השני בגודלו בתחום האנרגיה הסולארית באזור המזרח התיכון ואפריקה בשנת 2014 ולמרות שאנו רואים חולשה בשוק הסולארי המקומי בשל מגבלות ועיכובי רגולציה הרי שיש לא מעט חברות ישראליות שנהנות מהמגמות שצוינו וצומחות במהירות בשווקי הייצוא. חברה מובילה שכזו הינה SolarEdge, שהציגה גידול מהיר בשנתיים האחרונות והיקף מכירות העולה על 250 מיליון דולר בשנה. חברות אחרות שיתוגמלו מהצמיחה הצפויה הינן כאלו הפעילות בתחומי המדידה המתקדמת כגון סופרקום, או אגירת אנרגיה למתקנים קטנים כגון וולקן – והפיתוח החדשני של מצברי ה- CNT שזכה בפרס המדען הראשי".
| {loadposition content-related} |
