ד"ר צבי מרום – יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים: "עולם ההיי-טק בישראל בנה את עצמו בעמל רב במשך 25 השנים האחרונות, והוא עלול להיקלע למפולת שהשלכותיה יהיו הרסניות למשק ולענף ההיי-טק. אנו קוראים לממשלה ולמשרד הבריאות להחריג את עולם ההיי-טק מההנחיות החדשות, וכל זאת על מנת להמשיך את העשייה ולשמר את עולם היי-טק הישראלי. השבתת 70% מההיי-טק תהיה בכייה לדורות".
עולם ההיי-טק הישראלי בסכנת קריסה. כך קובלים ראשי איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים. לדברי היו"ר, צבי מרום, מאז יום שני בערב, כאשר הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על צעדי החירום הכוללים צמצום כוח האדם במקומות העבודה ב-70%, חברות היי-טק הישראלי נמצאות בחוסר ודאות שעלול להשפיע על עתיד הענף ועל אלפי מפוטרים. בתעשייה מסוג זו, הקשר בין החוליות האנושיות, קרי צוותי העבודה המקצועיים השונים, חיוניים, עד כדי אותה מידה שחוליה חסרה בתהליך הייצור או הפיתוח. השפעתה דרמטית ושווה למצב בו כל עובדי החברה נעדרים מהמפעל והוא מצוי עקב כך בקריסה מוחלטת.
ACC
במכתב שיצא הבוקר לראש הממשלה קוראת מנכ"לית איגוד ההיי-טק – מירב קינן, ובכירי ענף ההיי-טק, להיענות מיידית לבקשתם להחזיר ולהכליל את חברות הטכנולוגיה העילית בהחרגה, בדיוק כפי שנעשה בהחלטה לפני ששונו באישון לילה. הם מבהירים במכתב כי "קטר ההיי-טק הישראלי מוביל את הכלכלה הישראלית, מזרים למדינה משאבים רבים והביא למדינת ישראל את שמה ותהילתה כ The startup nation… מאמץ של עשרות שנים יעלם. לקוחות לא ימתינו עד סוף המשבר ואין ספק שימצאו ספקים אחרים ביחוד בעת שכולם נזקקים למוצרים".
"אנחנו, ראשי תעשיית ההיי-טק הישראלית, בשם כלל הענף, פונים אליך בבקשה להגן על התעשייה שהיא הקטר המוביל של הכלכלה הישראלית מפני אסון כבד".
החתומים על המכתב ציינו כי "אנחנו מודעים למצב המורכב ולחובה להשתמש בדרכים המיטביות על מנת לעצור את המגפה. אנחנו שייכים לחלק באוכלוסייה שנענה בקפידה עד כה להוראות הממשלה ואף החמיר עם עצמו, להשגת תוצאות מיטביות".
"מאידך", הוסיפו, "קטר ההיי-טק הישראלי מוביל את הכלכלה הישראלית, מזרים למדינה משאבים רבים והביא למדינת ישראל את שמה ותהילתה כאומת סטארט-אפ".
הבכירים יצאו נגד החלטת הממשלה שלא להגדיר את ההיי-טק כענף חיוני למשק. "ההחלטה, שהשתנתה שלוש פעמים במשך מספר שעות, על אי הכללת חברות הטכנולוגיה במסגרת החברות החיוניות למשק והגבלתן ל-% 30 מהעובדים בשטח המפעל, משמעותה היא ריסוק ההיי-טק הישראלי ובכייה לדורות", כתבו. "ההחלטות שהתקבלו עומדות בניגוד מוחלט למה שהוחלט אף במדינות שנפגעו קשה לאין ערוך".
בהמשך צוין כי ראשי התעשייה קיבלו מגורמי הממשלה תשובות כגון "ההיי-טקיסטים כבר יסתדרו מבית". "התשובות האלה מעידות על חוסר רצינות ועל ליקוי מאורות בתהליך ההחלטה", לפי כותבי המכתב.
הם מזהירים כי בעקבות החלטות הממשלה, "מאמץ של עשרות שנים ייעלם, לקוחות לא ימתינו עד סוף המשבר ואין ספק שימצאו ספקים אחרים, בייחוד בעת שכולם נזקקים למוצרים".
החתומים על המכתב מבקשים מנתניהו להורות שבעוד שחברות ההיי-טק שמספר העובדים שלהן גדול מ-100 יוכלו להעסיק עד 30% מהם במשרדים ובמפעלים, כמו שאר המשק, אלה שמספר העובדים הכללי שלהן קטן יותר – יוחרגו מההוראה. כך, על פי הבקשה, חברות שמעסיקות בין 50 ל-100 עובדים יוכלו להעסיק עד מהם והקטנות יותר – עד 75% מהם. זאת, לצורך המשך פיתוח וייצור. עוד הם דורשים כי למנכ"לי החברות יהיה אישור לנייד % 10 עובדים קריטיים.
לסיכום המכתב מבקשים באיגוד ההיי-טק "להיענות מידית לבקשתנו, ולהחזיר ולהכליל את חברות הטכנולוגיה העילית בהחרגה, בדיוק כפי שעשתה הממשלה בהחלטותיה לפני ששונו באישון לילה, וללא שיתופנו ללא שנראה שהיה איזשהו שינוי במצב. אנחנו מבקשים להשאיר החלטה זאת על כנה לכל תקופת ההשבתה במשק".
על המכתב חתומים צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק עופר גרינברגר, מנכ"ל אפלייד מטיריאלס; רפי חדד, מנהל הפיתוח העסקי של פלקס ישראל; דרור בין, מנכ"ל רד תקשורת מחשבים; ערן מאייר, סמנכ"ל הכספים של פיליפס; מוטי גלבמן, מנכ"ל אופיר אופטרוניקה; חיים מר, יו"ר קבוצת מר; אסף שמש, מנכ"ל סנמינה; ארז בוגנים, סמנכ"ל השיווק ומשנה למנכ"ל סינאל; דב רפסון, מנכ"ל אורם/ראם; רן גלזר, מנכ"ל תבור אלקטרוניקס; טל קאופמן, מנכ"ל סימטל ציפויים; שמיר שטיין, מנכ"ל פיברולן; עמירם שור, מנכ"ל א.ט.מ אופקים; מולהם ג'באלי, סמנכ"ל הכספים של אלפא אומגא הנדסה; שי לוי, מנכ"ל איי.וי.אקס; ויצחק ניסן, יו"ר ניסטק.
