אחד מעשרות הניסויים שביצע בחלל הישראלי השני בחלל איתן סטיבה במסגרת משימת 'רקיע', היה בטכנולוגיה ייחודית שפותחה בטכניון: עיצוב נוזל בתנאי מיקרו-כבידה. הטכנולוגיה החדשה צפויה לחולל מהפכה באופטיקת חלל ולאפשר ייצור עדשות ענק לטלסקופים
פריצת דרך מדעית-טכנולוגית נרשמה בתחנת החלל הבין-לאומית, כשאיתן סטיבה יצר בתחנה רכיבים אופטיים בטכנולוגיה שפותחה בטכניון. הניסוי הוא חלק משיתוף פעולה בין מרכז המחקרNASA Ames , משימת רקיע (בהובלת קרן רמון), הטכניון ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.
אחד היישומים הצפויים של הטכנולוגיה החדשנית היא יצירת עדשות גדולות ומדויקות לטלסקופי חלל. לטלסקופים אלה חשיבות עצומה הן במשימה המדעית של חקר החלל והן במשימות יישומיות ובהן ניטור אסטרואידים המסכנים את כדור הארץ. גודל עדשת הטלסקופ, המשפיע על הרזולוציה המתקבלת, מוגבל כיום על ידי אילוצי שיגורם של הרכיבים האופטיים. שיגורן של מערכות הייצור, הכוללות מתקני כרסום וליטוש, אינו ריאלי. הטכנולוגיה החדשנית שפותחה בטכניון תאפשר לייצר עדשות אלה בחלל.
את הטכנולוגיה החדשנית פיתח בטכניון צוות המחקר של פרופ' מורן ברקוביץ מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. מדובר ביצירת עדשות באמצעות עיצוב נוזל בתנאי מיקרו-כבידה על סמך פיזיקה של נוזלים. אם הנוזל האמור הוא פולימר, אפשר גם להקשיח אותו לטובת ייצור רכיבים אופטיים בכל גודל.https://www.youtube.com/embed/pGY-UqG7lHs?start=67&feature=oembedבתיעוד הניסוי מופיעים: ד"ר אלירן רפאל חמו, מנהל המטען המדעי וחדר הבקרה של משימת 'רקיע' אשר ליווה את הניסוי ולובש חולצת נאס"א, פרופ' מורן ברקוביץ', הדובר, מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, לצידו עומר לוריה, מהנדס מחקר במעבדה לטכנולוגיית זרימה בטכניון ומור אלגריסי, דוקטורנט במעבדה לטכנולוגיית זרימה בטכניון
בשלבים קודמים בחנו חוקרי הטכניון את הטכנולוגיה במערכת שבנו במעבדה; לאחר מכן הם ייצרו את העדשות במהלך טיסה פרבולית, היוצרת תנאים של מיקרו-כבידה; וכעת, לראשונה, הודגמה הטכנולוגיה בתחנת החלל על ידי האסטרונאוט איתן סטיבה במסגרת משימת רקיע. הניסוי בחלל, שארך כארבע שעות, כלל הזרקה של הפולימר, חילוץ הבועות שנוצרו בו ופילמור (התקשחות הנוזל) לכדי עדשה מוצקה. חברי קבוצת המחקר של פרופ' ברקוביץ, שישבו במהלך האירוע בחדר הבקרה של 'רקיע' בתל אביב, עקבו בשידור חי אחר תהליך הניסוי ואחר העדשות שייצר סטיבה בתחנת החלל, כעת הם ממתינים לבחון אותן מקרוב עם שובו של סטיבה לכדור הארץ.
פרופ' מורן ברקוביץ מעריך כי זהו צעד דרמטי בדרך ליצירת טלסקופים גדולים בחלל – אתגר מורכב שעמו מתמודדים כל הגופים העוסקים בחקר החלל. לדבריו, "כל זה היה אפשרי בלי שיתוף פעולה אמיתי וחיובי בין כל השותפים בפרויקט המרגש הזה, ואני רוצה להודות אישית לאיתן סטיבה, שערך אתמול ניסוי מורכב מאוד, ועשה זאת בכישרון עצום ובדיוק כמעט על-אנושי. תודה לאנשי רקיע ולד"ר אדוארד בלבן מנאס"א שדחף איתי קדימה את החזון, ותודה עצומה לצוות שלי, שבלעדיו כל זה לא היה קורה: ד"ר ולרי פרומקין, שהגה את הרעיון לפני שנתיים והניע אותו, עומר לוריה ומור אלגריסי שהובילו את תכנון מערכת הניסוי ובנייתה, אלכסיי רזין שבנה את המערכת במו ידיו וד"ר חאלד גומיד, עליזה שולצר, דניאל וידקר, ישראל גבאי וד"ר סיוון פרל שהתגייסו כולם ותרמו להשלמת המערכת בזמן."
הצלחה בשימוש בקריספר בחלל
בשעה 17:00 השלים איתן את חלקו הראשון של ניסוי הקריספר אשר ארך כארבע שעות, של החוקרים ד"ר דודו בורשטיין מביה"ס ע"ש שמוניס באוניברסיטת תל-אביב וד"ר גור פינס ממכון וולקני. בניסוי זה נבדקים רכיבים שונים של טכנולוגיית דיאגנוסטיקה בתנאי מיקרו-כבידה בתחנת החלל הבינלאומית. הצלחת הניסוי תתרום בכך שחוקרים יוכלו להשתמש במערכות הקריספר לדיאגנוסיטקה מדויקת של חיידקים ווירוסים שעלולים לתקוף אנשי צוות במשימות חלל ובעתיד אף לאבחן מחלות בחקלאות חלל.
