לדבריו, מה שאנו מכנים חוק מור הוא דוגמה פרטית של עקומת הלימוד המוכרת מכל תעשיה, והיא לא הולכת להיעצר
| וולדן ריינס, יו"ר ומנכ"ל מנטור גרפיקס |
השקעות מפעלי הייצור בקיבולת בטכנולוגיות החדשות היא הגורם הבולט ביותר בשנים האחרונות. כך אומר וולי ריינס, יו"ר ומנכ"ל חברת מנטור גרפיקס. ריינס היה האורח המרכזי במפגש מועדון השבבים הישראלי שהתקיים אתמול (ב') במרכז הכנסים גג העולם במגדלי עזריאלי בת"א, המאורגן על ידי כתב העת טייפאאוט ואתר Chiportal.
לדבריו, בשנים הקרובות צפויה פריחה בתעשיית השבבים שתחל מכך שטכנולוגית 28 ננומטר תהפוך להיות סוס העבודה הטכנולוגי, והמפעלים יידעו להוציא ממנה תפוקות יותר גבוהות במחירים יותר נמוכים. נתון זה בתורו יגרום להורדת המחיר ליחידה, ויביא להאצת פעילות התכנון של מוצרים חדשים וכן של התאמת מוצרים ותיקים לטכנולוגיה החדשה תוך הפחתת עלויות והוספת תכונות. תכנונים חדשים ימנפו את הצורך ביותר טרנזיסטורים, והתהליך ימשיך הלאה.
ריינס הסביר בתחילת דבריו כי מה שנראה כמו קונסולידציה בלתי פוסקת בתעשיה כשחברות רבות קונות זו את זו, הוא בסך הכל המשך של השינוי הטכנולוגי שעובר הענף שגורם לכך שחברות רבות לא שורדות את העשור הבא. למעשה בתוך עשרים שנה, נותרה רק חברה אחת שהיתה פעילה בשנות החמישים – טקסס אינסטרומנטס. אבל למרות זאת, נתח השוק של החברה המובילה בכל שנה נתונה, של חמש החברות הראשונות, ואפילו 50 החברות המובילות, נשאר פחות או יותר זהה, רק החברות משתנות לפיכך ניתן לומר שלא רק שאין קונסולידציה יש אפילו דה קונסולידציה.
בכל זאת יש תחושה שהתעשיה עוברת קונסולידציה – מסתבר שתחום הייצור הוא זה שנמצא בזינוק. החלק של היצרנים הולך וגדל. בשנתים האחרונות גדלו השקעות ההון
נתח השוק של יצרני השבבים – יש מגמה כלפי מעלה הוא יגדל יותר למעלה. אם סתכלים על הוצאות ההון בשנתיים האחרונות אנחנו עדים לזינוק של השקעה מצד היצרניות. אם עד לשנים האחרונות החברות השקיעו 7 מיליארד דולר בשנה, ב-2010 הם הכפילו ל-14.7 ובשנה האחרונה – כמעט 19 מיליארד דולר – נתח השוק של היצרניות יגדל והטכנולוגיה החדשנית תפותח בידי המפעלים.
אינטל מתכננת השקעות בסך 12.5 מיליארד דולר בשנת 2012, סמסונג מתכננת שיא השקעות של 13.1 מיליארד, TSMC מקצצת דווקא בהוצאותיה – רק 6 מיליארד דולר ו-UMC תזנק ל-2 מיליארד דולר.
האם הגידול והדה קונסולידציה ימשיכו? נראה שכן. לדברי ריינס, המניעים ליישומי השבבים – הגידול בנפח היחידות מוביל לחדשנות ולירידה בעלות ליחידה של 35%.
הגידול בנפח היחידות מוניע את הפחתת העלויות, 35% לשנה הפחתה במחיר לטרנזיסטור, יישומים חדשניים מופיעים, לאחר מכן הנפח וההכנסות גדלות, וחברות משקיעות יותר מו"פ, וגם גדלות השקעות הון הסיכון וחוזר חלילה.
זה לא חוק מור שנותן את התחרות אלא עקומת הלימוד – שמדברת רק על הפחתת עלות הטרנזיסטור בשיעור קבוע כל פעם שמייצרים יותר. אפשר לגדול בממד שלישי על השבב או על החבילה, ואנחנו עושים זאת. שילוב של לוגיקה וזכרונות על השבבים. מספר הטרנזיסטור הולך וגדל ועלות ייצורם הולכת וגדלה בין אם מקטינים את גודלם. אנחנו נמשיך לצמצם את גודל התכונות.
אנחנו יודעים שנמשיך בעקומה הזו ולהוריד את העלויות, זה יוסיף יישומים חדשים וחברות חדשות שימשיכו לעשות את חיינו מעניינים ולהגדיל את הפרודוקטיביות לכולנו.
