כך עולה ממחקר חדש של מרכז שמואל נאמן בטכניון שכותרתו: "חדשנות של חברות רב-לאומיות בישראל: עדות מנתוני פטנטים ומסקר מרכזי מו"פ
"לחברות הרב לאומיות יש השפעה חיובית של חלחול קדמה להייטק הישראלי, אך גם סיכון של אבדן ידע, וחוסר נאמנות – בעיקר במקרה של מרכזים קטנים ". כך עולה ממחקר חדש של מרכז שמואל נאמן בטכניון שכותרתו: "חדשנות של חברות רב-לאומיות בישראל: עדות מנתוני פטנטים ומסקר מרכזי מו"פ שערכו ד"ר דפנה גץ, ד"ר ערן לק, ו-ורד סגל.
המחקר בוחן את ההשפעה של חברות רב לאומיות על המשק הישראלי במונחים של ביקוש לחדשנות.
המחקר מתמקד בשתי השפעות של החברות הרב-לאומיות על המשק הישראלי: (1) זליגות הידע (knowledge spillovers) וההשפעות החיוביות על הכלכלה המקומית הנובעות מפעילות מרכזי המו"פ הזרים בישראל היוצרת ביקושים מקומיים לפעילות כלכלית מוטת-חדשנות. (2) ההפסד הפוטנציאלי למשק הישראלי הנגרם כתוצאה מהניצול הזר של טכנולוגיה, ידע וקניין רוחני ישראלי. נתונים ברמת הפירמה, המכילים מידע על המאפיינים של חברות זרות ומקומיות קושרו לבסיס נתוני הפטנטים PATSTAT על מנת ללכוד את היקף הפעילות ההמצאתית המבוצעת על ידי חברות אלו. בנוסף שאלונים קצרים, המורכבים משאלות פתוחות נשלחו לנציגים (ברמת מנכ"ל, סמנכ"ל או מנהל פיתוח עסקי) של מרכזי המו"פ הזרים. מטרת השאלונים היא להבין את מדיניות הקניין הרוחני של מרכזי המו"פ הזרים ולחקור את הקשר בין החברות הרב-לאומיות לבין חברות מקומיות.
"ממצאי המחקר חושפים כי בעשור האחרון קצב העברת ה-IP הישראלי, הידע והטכנולוגיה לרשותם של מרכזי מו"פ זרים גדל באופן משמעותי. ישנה גם צמיחה מהירה במספר האבסולוטי של ההשקעות הגדולות המבוצעות בידי החברות הרב לאומיות ובחלקן היחסי בקהילת החדשנות הישראלית."
לפי מחברי הדוח, ישנה מגמה גוברת והולכת של השגת IP ישראלי באמצעות רכישת חברות וסטארטאפים. רכישת הפטנטים בידי חברות רב לאומיות הופכת לחלק גדל והולך מפורטפוליו הפטנטים שנוצרים בארץ. ההפסד הפוטנציאלי לכלכלה המקומית נמצא משמעותי יותר כאשר מדובר במרכזי מו"פ קטנים שפעילות החברה הרוכשת בישראל אינה שורשית.
השקעת חברות רב לאומיות בישראל היא לרוב קצרת טווח ומטרתה העיקרית היא להשיג גישה לטכנולוגיה או ל-IP המפותח בידי החברה המקומית הנרכשת. אף כי גם חברות גדולות ומבוססות מנצלות IP המיוצר בישראל, יש להן השפעה חיובית על שוק העבודה הישראלי ועל הכלכלה המקומית בזכות אפקט החלחול.
מרכזי הפיתוח הקטנים הוקמו לרוב בעקבות עיסקת רכישה של סטארט-אפ, לרוב לצורך רכישת קניין רוחני מוגדר, ופעילות המרכז המקומי רגישה מאוד לשינויים מבניים בחברה האם. רוב מרכזי הפיתוח הזרים הפועלים בישראל הם קטנים יחסית: כ-73% מהם מעסיקים פחות מ-100 עובדים ורק 6% מעסיקים יותר מ-500 עובדים (אינטל, אפלייד מטיריאלס, HP, מוטורולה ומארוול).
התוצאה היא שרוב עסקאות המכירה של חברות ישראליות מסתיימות בצמצום הפעילות המקומית, ולא בהרחבתה: בין השנים 2005-2007 נמכרו 160 חברות טכנולוגיה ישראליות לחברות זרות: 56% מהן ניסגרו. מתוך 71 החברות שנותרו פעילות, 48 חברות צמצמו את פעילותן לרמה של למרכזי פיתוח ורק 23 חברות המשיכו לפעול במתכונת של חברה עצמאית הנמצאת בבעלות זרה.
הממצא העיקרי של המחקר הוא שברות רב לאומיות משחקות תפקיד חיוני בהאצת הביקוש לחדשנות בשוק המקומי. פעילות החברות הרב לאומיות יוצרת ביקוש למוצרים ושירותים מתוחכמים, שחלקם מסופקים על ידי חברות מקומיות (בפרט בתחום פיתוח התוכנה, האלגוריתמים, תכנון מוצרים ואספקת חומרה וציוד תקשורת).
מרכזי מו"פ תורמים לקידום תופעת החלחול בין חברות ובתוך מגזר ההייטק הישראלי. חברות סטארט-אפ וחברות קטנות הן הנהנות העיקריות מזרימת הידע המקדם את יכולות המופ המשולבות ומשפר את יכולתן לבצע פרויקטים מורכבים.
החצנה חשובה נוספת של האצה כתוצאה מפעילות החברות הרב לאומיות היא החשיפה של תעשיית ההייטק הישראלית לתרבות הארגונית של חברות ענק רב לאומיות. חשיפה זו נמצאה במחקרים קודמים כגורם מפתח בשיפור התחרתיות של הפירמות ויש לה תרומה לביצועים וליעילות הכוללים.
בהתאמה עם "תיאורית דחיפת הביקוש המשלימה" של אנטונלי וגרינגר (2014) המחקר שלנו גילה כי השקעה בסוכני השלמה מתקמדמים (חברות רב לאומיות) מייצרת ביקוש נגזר לפעילות חדשנית עבור השוק המקומי.
העדויות האמפיריות הנובעות מהדוח מעלות כי יש להשתמש במכשירי המדיניות הבאים כדי לתמוך בחדשנות מונעת ביקוש:
- הטמעת תקנים הממוקדים בהגברת איכות התעשיה והחברות המקומיות (בפרט בתחומי פיתוח החומרה והייצור), סטנדרטיזציה ברמה גבוהה תאפשר לחברות מקומיות להתחרות עם חברות זרות (הממוקמות מחוץ לישראל) באספקת מוצרים ושירותים מתוחכמים לחברות הרב לאומיות, וכך להעלות את הביקוש לחדשנות מקומית.
- הרחבת תוכניות המדען הראשי – ובעיקר מגנט – כדי לקדם פעילויות בין חברות רב לאומיות, חברות מקומיות והאקדמיה המיועדים לקידום תעשיית ההייטק הישראלית בזכות שיתוף הפעולה וחלחול הידע שהוא מביא.
- אספקת תמיכה ממוקדת לחברות ישראליות בטיפול בתחומי טכנולוגיה שיכולים לספק תמיכה משלימה (במונחים של מוצרים ושירתוים) לפעילות מרכזי מו"פ של חברות רב לאומיות וחברות בנות של חברות רב לאומיות.
- הפחתת עלויות הפיתוח והייצור יאפשרו למרכזי מו"פ ישראליים להתחרות טוב יותר בשוק העולמי (בייחוד מול מרכזי מו"פ מובילים במזרח הרחוק ובהודו).
- שיפור היעילות הארגונית, קידום מובילות וניהול איכות.
- קידום השקעות ארוכות טווח בחינוך טכנולוגי החיוני להשרדות ולשגשוג
- תעשיית ההייטק הישראלית.
כמה צעדים ננקוט כדי להגן על ה-IP הישראלי ולבצע שימוש יעיל יותר בהשקעות הממשלתיות (מענקים ותמריצים הניתנים לחברות רב לאומיות.) אנו מציעים לבצע את הצעדים הבאים:
- התניית הטבות מס הניתנות לחברות רב לאומיות בהטמעת הסכם רכש גומלין (כמו זה הנהוג בתעשיה הבטחונית) שבהם החברות הרב לאומיות יבטיחו לבצע רכישות משלימות של מוצרים ושירותים מחברות מקומיות.
- בשנים האחרונים ישנה צמיחה במספר שיתופי הפעולה בין חברות רב לאומיות ובין האקדמיה הישראלית. שיתוף פעולה זה מלווה בהעברה לא פרופורצינולית של טכנולוגיה וידע ישראלי (תוך קבלת פיצוי מינימאלי) לידי החברות הרב לאומיות. יש לעשות מאמץ להכיל את שיתוף הפעולה בסביבה מבוקרת יותר (כגו מגנט).
- טבעם של זכויות על IP מוחלט בשלבי המו"מ המוקדמים כיד לשפר את ההגנה על ה-IP והידע המקומי.
- להתנות תמיכה ממשלתית למרכזי מו"פ (הטבות מס, מענקים ישירים) ברישום חלק מה-IP תחת החברה הבת הישראלית.
חשוב לציין כי הטמעת כלי המדיניות הללו לא צריכות לכלול את כל החברות הרב לאומיות. הן צריכות להתמקד בתעשיות ספציפיות, בתחומי טכנולוגיה או ידע החיוניים ביותר להגנה ולהבטחת שרידותן וצמיחתן של חברות מקומיות.
המחקר מומן בסיוע תוכנית המסגרת השביעית של האיחוד האירופי.
{loadposition content-related} |