גם ארגונים גדולים יכולים להיות יצירתיים וחדשניים

כך עולה מפאנל שנערך במסגרת כנס iNNOVEX2016  בהנחיתו של ד"ר יוסי ורדי.

גם ארגונים גדולים יכולים להיות יצירתיים וחדשניים. זו המסקנה העולה מפאנל שנערך במסגרת כנס iNNOVEX2016. בפאנל השתתפו אחי גבירצמן מנהל החדשנות ב-HP SOTWARE, דרור בין -מנכ"ל ונשיא רד דטה קומוניקשן פרופ' גי'נט ווינג סגנית נשיא מיקרוספוט, ד"ר יעקב רימר, CTO בחברת ורינט ונאוה לוי, מנכ"לית המיזם החברתי לרגו. הנחה: ד"ר יוסי ורדי.

בתחילת הפאנל ביקש ורדי מהמשתתפים להסביר כיצד הם מעשירים את החדשנות בארגון שלהם.

ג'ינט ווינג: "אני משמשת סגנית נשיא במעבדת המחקר של מיקרוסופט ואחראית על המחקר הבסיסי לטווח הארוך. קודם לכן מילאתי תפקידים בקרן הלאומית למדע (NSF). אנו כחברה גדולה מפעילים מרכז מחקר שהאנשים העובדים בו צריכים לבצע מחקר בסיסי ומחקר מבוסס סקרנות. בכך אנו מספקים להם את החופש ואת הזמן לחשוב ולהבטיח את המשך החברה באמצעות חשיבה על העתיד, במקרה שלנו  ההגדרה של העתיד היא חמש עשר שנים.

אחי גבירצמן – בארבע השנים האחרונות אני מוביל את החדשנות ב-HPE SOFTWARE  המעסיקה 1,900 עובדים. מרכז המו"פ הגדול ביותר שלנו נמצא בישראל ביהוד. אין קיצורים. מסיבות ותחרויות לא מספיק. אנשים צריכים זמן, תקציב וידע. חדשנות בחברה גדולה היא כישור. צריך להבין אילו חוזקות אתה יכול למנף. כשאתה מבקש מהעובדים רעיון חדשני אתה יודע למי לפנות ותמיד יהיה מי שידע את התשובה. וכך גם מהצד של המנהלים כאשר העובדים פונים אליהם.

"רעיונות אלה לא באים רק מהצד הטכני – כל אחד יכול להציע רעיונות חדשנות. רעיון יכול להיוולד אצל איש מו"פ  הרעיונות באות מכך שאיש מו"פ בא עם רעיון ואיש מכירות אומר יש לי איך למכור את זה ולהפך. אנחנו מעודדים אנשים לתרום לפרויקטים גם אם הם לא החדשנים עצמם."

דרור בין מנכל רד  תקשורת נתונים, מובילה עולמית בתחום פתרונות רשת למפעילי TIER 1. "אנו חוגגים 35 שנה של חדשנות. חברות בינוניות ישראליות בדרך כלל לא משקיעות בחדשנות."

"בכל חברה שיש בה הרבה מהנדסים ישראלים יש הרבה רעיונות. בקבוצת רד פיתחנו תהליך שכאשר מהנדס מעלה רעיון בעל פוטנציאל האנשים שבאו עם הרעיון מוסטים החוצה מהארגון הגדול ובונים סטרטאפ חדש. זה המודל שהביא את החברה ללמעלה ממיליארד דולר מכירות."

רימר: "ורינט מובילה את תחום האנליטיקה. אנו מעודדים את כל העובדים לחדש ולהעלות רעיונות. לשם כך אנו נותנים להם עד חצי יום בשבוע זמן לרעיונות כדי לסייע להם להביא את הרעיונות לשוק. אנחנו מפעילים מספר תוכניות בתוך ורינט לצורך כך. אחת מהן היא תחרות רעיונות והזוכה מקבל בונוס."

יוסי ורדי: "מה יש בחברות סטאטרפ קטנות שהחדשנות הו אחלק מהטבע שלהם שחסר בחברות הגדולות?

גבירצמן: ההבדל הגדול ניתן להגדירו כיתרון וחסרון כי הוא פשוט שונה. לסטאטרפים יש פחות מגבלות על מה יכול לעבוד שם. בחברה גדולה קל להביא רעיון שסטאטרפ יכול לעשות אבל יהיה קשה לך להתחרות עם הסטרטאפים הזריזים. מצד שני בחברה גדולה יש לך ערוץ להרבה לקוחות, משאבים יותר גדולים. האתגר הגדול הוא לחנך בתוך חברה גדולה. אם מישהו בא עם רעיון שטוב לסטרטאפ אבל לא מתאים לנו אנחנו ממליצים לו לפרוש ולהקים סטארטאפ.

בין: "סטארט רוצה לשנות את העולם בעוד הראש של חברה גדולה הוא בדיוק הפוך, יש לה מורשת של הצלחה והאינרציה של הארגון היא לשמר את מה שהיה בעבר, בדיוק ההפך מסטאטרפ. בסביבה המשתנה שלנו, חברה גדולה שלא מקשיבה למה שיש לכל אחד מהעובדים והלקוחות  להציע לא תשרוד. כמנכ"ל חברה אני מעודד העלאת רעיונות ולא ולא מפחד גם אם הרעיון הזה נוסה בעבר ונכשל.

.

נאוה לוי: "לפחות במקרה שלי ובסטאטרפים אחרים בנינו את החברה במודל של חדשנות הורסת או משבשת (DISTRUPTIVE) . סטארטאפ יכול לנצל טכנולוגיות משבשת – חברות גדולות לא יכולות לעשות מה את שאנחנו עושים. לנו אין מורשת. אצלנו ספציפית בגלל שאנחנו ארגון ללא כוונת  רווח. אנחנו מאוד קמצנים וזה מוביל להמון חדשנות. לא מנסים להמציא את הגלגל אנחנו משתמשים בטכנולוגיות קיימות – למשל אמזון. אנחנו מנצלים נכסים קיימים."

רימר: "עבדתי גם בסטאטרפים ואחד הדברים שטוב בסטאטרפים הוא שאין להם לקוחות. בארגונים גדולים יש לך לקוחות והתחייבות למוצרים הנוחכיים. כחברה קטנה אי אפשר להישאר במקום. אתה חייב לחדש – בין אם באמצעות פתיחת סטאטרפים פנימיים או להשקיע בסטאטרפים חיצוניים. אנחנו נפגשים עם סטאטראפים משום שאנו מבינים שלא נוכל לעשות ולהמציא את הכל ומחפשים תמיד רעיונות מבחוץ. אנחנו יוצרים קשרים עסקעים, משקיעים בהם ולפעמי גם רוכשים חברות. "