מה המשותף לפיצוח קוד האניגמה ולארכיטקטורה של ARM
ד"ר אלן מת'יסון טיורינג (Alan Mathison Turing) נחשב בצדק לאבי תורת מדעי המחשב והבינה המלאכותית. בתקופת מלחמת העולם השניה היה טיורינג דמות מרכזית במאמץ הבריטי בפיצוח מכונת ההצפנה הגרמנית הידועה בשם אניגמה. פיצוח הקוד תרם תרומה מכרעת לניצחונן של בעלות הברית במלחמה.
מה המשותף לפיצוח קוד האניגמה ולארכיטקטורה של ARM
ד"ר אלן מת'יסון טיורינג( Alan Mathison Turing) נחשב בצדק לאבי תורת מדעי המחשב והבינה המלאכותית. בתקופת מלחמת העולם השניה היה טיורינג דמות מרכזית במאמץ הבריטי בפיצוח מכונת ההצפנה הגרמנית הידועה בשם אניגמה. פיצוח הקוד תרם תרומה מכרעת לניצחונן של בעלות הברית במלחמה.
לאחר סיום המלחמה הצטרף טיורינג למחלקה למתימטיקה של אונב' מנצ'סטר ועבד על פיתוח תוכנה לאחד מהמחשבים הראשונים Manchester Ferranti Mark 1 . במקביל החל לפתח את נושא הבינה המלאכותית כאשר המציא את "מבחן טיורינג" שמטרתו היתה לקבוע תקן שיאפשר להגדיר מחשב כ"אינטיליגנטי". או במילים אחרות, כזה המסוגל לחשוב בצורה דומה למוח האדם.
בימים אלו ובאותה אוניברסיטה שוקד פרופ' סטיב פרבר על פיתוח מחשב אשר ידמה את צורת החישוב של המוח האנושי . הפרויקט הידוע בשם SpiNNaker (Spiking Neural Network Architecture) או בכינויו "מכונת המוח" מורכב מרשת ניורונים מלאכותית הממומשת בחומרה שמטרתה לאגד כמליון מעבדי ARM ויכלול מילארד ניורונים. למרות זאת פרופ' פרבר מאמין כי פרויקט Spinnaker ידמה רק 1% מפעילות המוח.
כמו ד"ר טיורינג גם פרופ' פרבר, הנחשב כממשיך דרכו של טיורינג, לא החל את עבודתו באוניברסיטה. בין השנים 1980-1990 עבד פרבר בחברת המחשבים Acorn Computers שם שימש כמתכנן מוצרי חומרה עד שהפך למנהל התכנון של החברה. הוא שימש כמנהל התכנון של המחשב האישי הבריטי הראשון- BBC Micro ויותר מאוחר תיכנן ביחד עם סופי וילסון את ארכיטקטורת מעבדי ה-32 ביט של ARM.
כאשר הרמן האוזר המנכ"ל והבעלים של Acron ביקש מפרבר ווילסון לתכנן את דור המחשבים הבא של חברתו הם תכננו לבחור מעבד קיים והמעבד שנראה המתאים ביותר היה מעבד ה -6502 של של חברת Mos Technology. פרבר ווילסון גם ביקרו במעבדות הפיתוח של נשיונל סמיקונדקטור בארה"ב ובישראל אבל לא אהבו מה שראו. המעבדים עבדו על 16 ביט או 24 ביט והיו יקרים למדי. פרבר חיפש משהו פשוט וזול שיעשה את העבודה. המעבד הראשון של ARM היה מבוסס על ארכיטקטורת RISC עם 32 ביט וכלל 25,000 טרנסיטורים בלבד.
כיום אחד היתרונות המרכזים של מעבדי ה- ARM היא צריכת הזרם הנמוכה שלהם אבל אז מה שעמד בראש מעיניהם של פרבר ווילסון הוא שהמעבד יהיה זול ושלא ייצר חום. זול כי הכל היה צריך להיכנס לאריזת פלסטיק בעלת התנגדות טרמית גבוה ולכן היו חייבים שהמעבד יעבוד על פחות מ- 1 וואט. אחרי 18 חודשים ותוך מאמץ פיתוח של 10-12 שנות אדם הושלם פיתוח מעבד ה- ARM הראשון. אותה ארכיטקטורה פשוטה ויעילה משמשת עד ימנו אלה את מעבדי ARM וכיום כ-95% מהטלפונים החכמים שסביבנו כוללים את אותה ארכיטקטורה שפותחה ע"י פרבר בשלהי שנות ה-80 . בשנת 1990 עבר פרבר לאונב' מנצ'סטר ומאז הוא משמש כפרופסור להנדסת מחשבים עוסק בהוראה ובעיקר בפיתוח פרויקט ה-SpiNNaker.
בתחילת מאי הקרוב, יגיע פרופ' פרבר לישראל כדי להשתתף בכנס ChipEx2016 ולחלוק עם משתתפי הכנס את עבודתו בפיתוח מעבדים חדשנים.
