• אודות
  • כנסים ואירועים
  • צור קשר
  • הצטרפות לניוזלטר
  • TapeOut Magazine
  • ChipEx
  • סיליקון קלאב
  • Jobs
מבית
EN
Tech News, Magazine & Review WordPress Theme 2017
  • עיקר החדשות
    ראג'ה קודורי, מייסד ומנכ"ל OXMIQ. החברה מפתחת ליבת GPU הניתנת לרישוי ופלטפורמה לבניית מאיצי AI מותאמים אישית. צילום: OXMIQ

    OXMIQ גייסה 35 מיליון דולר ומבקשת להפוך ל־Arm של מאיצי ה-AI

    דב אוסטר, ממובילי "אור איתן": "הטכנולוגיה לא תחליף את האנשים"

    דב אוסטר, ממובילי "אור איתן": "הטכנולוגיה לא תחליף את האנשים"

    מלחמת הסחר. אילוסטרציה: depositphotos.com

    האם מלחמת השבבים מול סין נכשלה?

    משרדי סמסונג בעמק הסיליקון. המחשה: depositphotos.com

    קוריאה הדרומית מקימה מרכז שבבים שני: סמסונג ו־SK hynix מתכננות להשקיע כ־518 מיליארד דולר

    מכונית אוטונומית תכלול מרכז נתונים עצמאי. אילוסטרציה: depositphotos.com

    האו"ם אימץ תקן עולמי ראשון לרכב אוטונומי: השלכות חדשות על שבבים וחיישנים

    Seok-Hee Lee. צילום יחצ SK hynix.

    אינטל ממנה את מנכ"ל SK hynix לשעבר להוביל את פעילות האריזה המתקדמת

  • בישראל
    משמאל לימין: שלמה גרדמן, מנכ"ל ASG ומנחה הפאנל; אל"מ במיל' ניב כהן רווה, סמנכ"ל מו"פ אסטרטגי באלביט מערכות; תא"ל במיל' דורון גביש, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית; נאור כספי, מנהל קרן Fresh Defense; ויהודה דוידוביץ', סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בחטיבת הטילים והחלל של התעשייה האווירית. צילום: שמואל אוסטר.

    לא מערכת אחת אלא רשת מסתגלת: כך תיראה הגנת ישראל בדור הבא

    כיתוב מוצע לתמונה: מערכת גנטית מלאכותית מאפשרת לתאים לעבד כמה אותות במקביל ולהפעיל חלבונים פלואורסצנטיים בהתאם לתוצאה. איור: האוניברסיטה העברית

    חוקרים מהאוניברסיטה העברית בנו „מחשב ביולוגי” בתוך תאים אנושיים

    אבשלום ארליך, סמארט שוטר, במפגש הסיליקון קלאב, יוני 2026. צילום: שמואל אוסטר

    חיים בקו האש: הטכנולוגיות שמעצבות מחדש את שרידות הלוחם

    מימין לשמאל: רעות רוזן, סמנכ"לית שרשרת אספקה גלובאלית בUCT, שקד גולדמן מנהל מרחב צפון בהתאחדות התעשיינים, עמית טסלר, מנכ"ל מגם בטיחות, שחר פיין, סמנכ"ל לפיתוח עסקי, שיווק ומכירות בכנפית, וד"ר יהודה סלהוב, מנכ"ל UCT ישראל. צילום יחצ

    UCT ישראל תגייס 300 עובדים למפעל ולמרכז הפיתוח בנוף הגליל

    מנכ"ל אלתא דרור בר במפגש פורום הסיליקון קלאב, יוני 2026. צילום: שמואל אוסטר

    עתיד ההגנה האווירית בעידן המכ"ם החכם

    טכנולוגית עומק - דיפטק. אילוסטרציה: depositphotos.com

    רשות החדשנות מגדילה את מענקי קרן ההזנק: עד 6 מיליון שקל לחברות Seed

  • מדורים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית (AI/ML)
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫שבבים‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • תקשורת מהירה
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
  • מאמרים ומחקרים
  • צ'יפסים
  • Chiportal Index
    • Search By Category
    • Search By ABC
No Result
View All Result
Chiportal
  • עיקר החדשות
    ראג'ה קודורי, מייסד ומנכ"ל OXMIQ. החברה מפתחת ליבת GPU הניתנת לרישוי ופלטפורמה לבניית מאיצי AI מותאמים אישית. צילום: OXMIQ

    OXMIQ גייסה 35 מיליון דולר ומבקשת להפוך ל־Arm של מאיצי ה-AI

    דב אוסטר, ממובילי "אור איתן": "הטכנולוגיה לא תחליף את האנשים"

    דב אוסטר, ממובילי "אור איתן": "הטכנולוגיה לא תחליף את האנשים"

    מלחמת הסחר. אילוסטרציה: depositphotos.com

    האם מלחמת השבבים מול סין נכשלה?

    משרדי סמסונג בעמק הסיליקון. המחשה: depositphotos.com

    קוריאה הדרומית מקימה מרכז שבבים שני: סמסונג ו־SK hynix מתכננות להשקיע כ־518 מיליארד דולר

    מכונית אוטונומית תכלול מרכז נתונים עצמאי. אילוסטרציה: depositphotos.com

    האו"ם אימץ תקן עולמי ראשון לרכב אוטונומי: השלכות חדשות על שבבים וחיישנים

    Seok-Hee Lee. צילום יחצ SK hynix.

    אינטל ממנה את מנכ"ל SK hynix לשעבר להוביל את פעילות האריזה המתקדמת

  • בישראל
    משמאל לימין: שלמה גרדמן, מנכ"ל ASG ומנחה הפאנל; אל"מ במיל' ניב כהן רווה, סמנכ"ל מו"פ אסטרטגי באלביט מערכות; תא"ל במיל' דורון גביש, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית; נאור כספי, מנהל קרן Fresh Defense; ויהודה דוידוביץ', סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בחטיבת הטילים והחלל של התעשייה האווירית. צילום: שמואל אוסטר.

    לא מערכת אחת אלא רשת מסתגלת: כך תיראה הגנת ישראל בדור הבא

    כיתוב מוצע לתמונה: מערכת גנטית מלאכותית מאפשרת לתאים לעבד כמה אותות במקביל ולהפעיל חלבונים פלואורסצנטיים בהתאם לתוצאה. איור: האוניברסיטה העברית

    חוקרים מהאוניברסיטה העברית בנו „מחשב ביולוגי” בתוך תאים אנושיים

    אבשלום ארליך, סמארט שוטר, במפגש הסיליקון קלאב, יוני 2026. צילום: שמואל אוסטר

    חיים בקו האש: הטכנולוגיות שמעצבות מחדש את שרידות הלוחם

    מימין לשמאל: רעות רוזן, סמנכ"לית שרשרת אספקה גלובאלית בUCT, שקד גולדמן מנהל מרחב צפון בהתאחדות התעשיינים, עמית טסלר, מנכ"ל מגם בטיחות, שחר פיין, סמנכ"ל לפיתוח עסקי, שיווק ומכירות בכנפית, וד"ר יהודה סלהוב, מנכ"ל UCT ישראל. צילום יחצ

    UCT ישראל תגייס 300 עובדים למפעל ולמרכז הפיתוח בנוף הגליל

    מנכ"ל אלתא דרור בר במפגש פורום הסיליקון קלאב, יוני 2026. צילום: שמואל אוסטר

    עתיד ההגנה האווירית בעידן המכ"ם החכם

    טכנולוגית עומק - דיפטק. אילוסטרציה: depositphotos.com

    רשות החדשנות מגדילה את מענקי קרן ההזנק: עד 6 מיליון שקל לחברות Seed

  • מדורים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית (AI/ML)
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫שבבים‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • תקשורת מהירה
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
  • מאמרים ומחקרים
  • צ'יפסים
  • Chiportal Index
    • Search By Category
    • Search By ABC
No Result
View All Result
Chiportal
No Result
View All Result

בית מדורים בינה מלאכותית (AI/ML) ארבעה סוגי התבונה המלאכותית – מרובוטים מגיבים לבעלי מודעות עצמית

ארבעה סוגי התבונה המלאכותית – מרובוטים מגיבים לבעלי מודעות עצמית

מאת THE CONVERSATION
29 נובמבר 2016
in בינה מלאכותית (AI/ML), ‫תוכנות משובצות‬
battlefieldextraction-assistrobot
Share on FacebookShare on TwitterLinkedinWhastsapp

לאור פריצות הדרך האחרונות במחקר הבינה המלאכותית נראה כי מכונות בעלות תבונה, יכולת חישה, המסוגלות להבין פקודות מילוליות, לזהות תמונות, לנהוג במכוניות ולשחק משחקים טוב יותר מאיתנו נראית באופק. כמה זמן ייקח עד שהם יתהלכו בינינו?

 

רובוט חילוץ משדה הקרב. צילום: חברת TATRC

כתב: ארנד הינטז, Hintze עוזר פרופסור לביולוגיה אינטגרטיבית להנדסה ולמדעי המחשב, אוניברסיטת מישיגן

לאור פריצות הדרך האחרונות במחקר הבינה המלאכותית נראה כי מכונות בעלות תבונה, יכולת חישה, המסוגלות להבין פקודות מילוליות, לזהות תמונות, לנהוג במכוניות ולשחק משחקים טוב יותר מאיתנו נראית באופק. כמה זמן ייקח עד שהם יתהלכו בינינו?

דו"ח טרי של הבית הלבן העוסק בתבונה מלאכותית, מביע ספקנות. לדברי מחבריו, סביר להניח שבעשרים השנים הבאות לא נראה מכונות בעלות אינטלגנציה רחבה הדומה או עולה על זו של בני אדם." עם זאת לפי הדו"ח, בשנים הקרובות נראה יותר ויותר מכונות שתעלינה על הביצועים האנושיים ביותר ויותר משימות. אבל מחברי הדו"ח החמיצו כמה נקודות חשובות.

בתור חוקר בינה מלאכותית, אני מודה שזה נחמד שהשדה שלי נמצא ברמה גבוהה על סדר היום של הממשל האמריקאי, אך הדו"ח התמקד כמעט אך ורק במה שאני מכנה "הסוג המשעמם של הבינה המלאכותית" ולא עוסק בשאלה כיצד האבולוציה יכולה לעזור לנו לפתח מערכות בינה מלאכותית משופרות וכיצד מודלים חישוביים יכולים לעזור לנו להבין כיצד התפתחה האינטליגנציה האנושית שלנו.

הדו"ח מתמקד במה שניתן לכנות כלי בינה מלאכותית של המיינסטרים: למידת מכונה ולמידה עמוקה. אלה הן מיני טכנולוגיות שהצליחו לשחק "סכנה!" היטב ואפילו לנצח את בני אדם במשחק המסובך ביותר שהומצא אי פעם – GO. המערכות התבוניות הנוכחיות הללו מסוגלות להתמודד עם כמויות עצומות של נתונים ולבצע חישובים מורכבים במהירות גבוהה, אך הם חסרים מרכיב המפתח בבניית מכונות חשות ובעלות תבונה כפי שאנו צופים שיהיו בעתיד.

אנחנו צריכים לדאוג ליותר מאשר מכונות שיודעות ללמוד. אנחנו צריכים להתגבר על הגבולות בין ארבעת הסוגים השונים של בינה מלאכותית, את המחסומים מפרידים את המכונות מאתנו – ואותנו מהם.

סוג 1 – מכונות תגובתיות

הטיפוסים הבסיסיים ביותר של מערכות בינה מלאכותית הם תגובתיות גרידא, ואין להם היכולת לזכור ולפיכך גם הם אינם יכולים להשתמש בחוויות עבר כדי לקבל החלטות נוכחיות. "כחול עמוק", מחשב השחמט של יבמ, אשר ניצח את רב אמן הבינלאומי גארי קספרוב בסוף שנות התשעים, הוא הדוגמא המושלמת לסוג זה של מכונה.
"כחול עמוק" יכול לזהות את הכלים על לוח שחמט ולדעת כיצד לבצע את כל המהלכים. הוא יכול לערוך תחזיות לגבי הפעולה הבאה שלו ושל היריב שלו. הוא יכול לבחור את המהלכים האופטימליים ביותר מבין האפשרויות.

אבל אין לו שום מושג על העבר וכל זיכרון של מה שקרה בעבר. מלבד כללי השחמט הבסיסיים כמעט לא משתמשים בהם כדי שלא יחזרו על אותו מהלך שלוש פעמים. כחול עמוק התעלם מכל מה שקרה לפני הרגע הנוכחי. כל מה שהוא עושה זה להסתכל על הערכות הכלים בלוח השחמט כפי שהיא כעת ולבחור מתוך מספר צעדים אפשריים.

סוג של אינטליגנציה זו כרוכה במתן יכולת למחשב להבין את העולם ולפעול לפי מה שהוא רואה. חוקר הבינה המלאכותית רודני ברוקס טען כי עלינו לבנות מכונות רק כך. הסיבה העיקרית לדעתו הייתה שאנשים הם לא כל כך טובים בתכנות מדוייק של עולמות מדומים לשימוש המחשב, ולכן עדיף לתת לתבונה המלאכותית לבנות "ייצוג" של העולם.

אנו מתפעלים מכך שלמכונות התבוניות הנוכחיות אין תפיסה כוללת של העולם, לכל היותר יש להן תפיסה מוגבלת וממוקדת בתחומים מסוימים. החדשנות של "כחול עמוק" לא היתה בהרחבת תחום התסריטים האפשריים שהמחשב ישקול, אלא להפך, המפתחים מצאו דרך לצמצם את שדה הראיה, ולוותר על בחינת תסריטים רבים בהתבסס על הדירוג שקיבלו. בלי יכולת זו, "כחול עמוק" היה צריך להיות מחשב הרבה יותר חזק כדי לנצח את קספרוב.

באופן דומה, AlphaGo של גוגל, אשר הביס אלופי עולם אנושיים במשחק Go לא נדרש להעריך את כל האפשרויות העתידיות. שיטות הניתוח שלו היו יותר מתוחכמת מאשר "כחול העמוק" מכיוון שהוא מעריך את התפתחות המשחק באמצעות רשתות עצביות. שיטות אלה מאפשרות לשפר את היכולת של מערכות בינה מלאכותית לשחק משחקים ספציפיים יותר, אבל לא ניתן לשנות אותן בקלות או ליישם זאת על מצבים אחרים. אין בדמיונם הממוחשב אלא רעיון של העולם הרחב – כלומר הם אינם מסוגלים לתפקד מעבר למשימות הספציפיות שהוקצו להם.

תוכנות אלה לא יכולות להשתתף באופן אינטראקטיבי בעולם בדרך בה אנו מדמיינים שיקרה יום אחד. תחת זאת, המכונות האלה יתנהגו בדיוק באותו אופן בכל פעם שהן נתקלות באותו מצב. זה יכול להיות טוב מאוד להבטחת אמינות במערכות בינה מלאכותית אבל זה רע אם ניתן למערכת כזו לנהוג במכונית אוטונומית כאשר היא תצטרך להגיב להפתעות בעולם האמיתי. מערכות בינה מלאכותית פשוטות אלה לעולם לא יתעייפו, ישתעממו או יהיו עצובות.

סוג 2 – זיכרון מוגבל

בסוג זה אנו מוצאים מכונות שיכולות לזכור את העבר ולהשתמש במידע הזה. מכוניות ללא נהג כבר עושות זאת. לדוגמה הם שומרים על מרחק ממכוניות אחרות באמצעות שליטה על המהירות והכיוון. דבר זה לא יכול להיעשות ברגע אחד אלא מצריך זיהוי עצמים ספציפיים וניטורם לאורך זמן.

תצפיות אלו מתווספות לייצוגים המתוכנים מראש לתפיסה של המכונית האוטונומית את העולם אשר כוללים גם סימוני נתיבים, רמזורים ומרכיבים חשובים אחרים כמו עקומות בכביש. הם גם כוללים הנחיות מתי לעבור נתיב כדי למנוע פגיעה במכונית סמוכה. אבל פיסות אלה של העבר הן חולפות. זיכרונות אלה אינם נשמרים כחלק מספריית הניסיון של המכונית, נהגים אנושיים מעבדים ניסיון של שנים מאחורי ההגה.

אז איך אנחנו יכולים לבנות מערכות בינה מלאכותית שיהיה להם ייצוג מלא של העולם, שיוכלו לזכור את החוויות שלהם וללמוד כיצד להתמודד עם מצבים חדשים? ברוקס צדק בכך שמאוד קשה לעשות את זה. המחקר שלי בשיטות בהשראת רעיון האבולוציה של דארווין יכולות להתחיל לפצות על חסרונות האדם על ידי מתן יכולות למכונות לבנות ייצוגים משלהם.

סוג 3: תבונה מלאכותית ותורת הנפש

זו תהיה הנקודה שתפריד בין המכונות שיש לנו היום לבין המכונות שנבנה בעתיד. ואולם צריכים להיות ספציפיים יותר בדיון על סוג הייצוגים שהמכונות יידרשו ליצור. מכונות מהסוג המתקדם יותר לא רק יצרו ייצוגים של העולם אלא גם אודות סוכנים אחרים וישויות אחרות בעולם בפסיכולוגיה הדבר מכונה "תורת הנפש" (theory of mind”) – ההבנה כי בני אדם, יצורים ועצמים בעולם הם בעלי יכולת חשיבה ורגשות שמשפיעים על התנהגותם.

חשוב לדעת כיצד נוצרו חברות האדם. יהיה קשה ואף בלתי אפשרי להסתדר מבלי לדעת על מניעיו וכוונותיו של הצד השני, ומה הוא יודע עלי או על הסביבה תוך שיתוף פעולה. אם מערכות בינה מלאכותית אכן יתהלכו אי פעם בינינו, הן יהיו צריכות להיות מסוגלות להבין כי לכל אחד מאתנו יש מחשבות ורגשות וציפיות איך אנו מצפים שיטפלו בנו והם יצטרכו להתאים את התנהגותם בהתאם.

סוג 4: מודעות עצמית

השלב האחרון של פיתוח בינה מלאכותית הוא לבנות מערכות שיכולות ליצור ייצוג של עצמן. בסופו של דבר, אנו, חוקרי הבינה המלאכותית נידרש לא רק להבין את התודעה אלא גם לבנות מכונות שתהיה להן תודעה.
זה במובן מסוים הרחבה של תורת הנפש שהגדרתי בסוג השלישי של התבונה המלאכותית. תודעה גם מכונה "מודעות עצמית" ולא סתם. "אני רוצה את החפץ" זו הצהרה שונה לחלוטין מ"אני יודע שאני רוצה את החפץ". יצורים בעלי תודעה מודעים לעצמם, מכירים את מצבם הפנימי והם יכולים לחזות רגשות של אחרים. אנו מעריכים כי מישהו שצופר מאחורינו הוא עצבני או חסר סבלנות, משום שזה מה שאנו מרגישים כשאנו צופרים לאחרים. בלי תורת הנפש, איננו יכולים ליצור סוגים כאלה של היקשים.

בעוד אנחנו כנראה רחוקים מיצירת מכונות בעלות מודעות עצמית, אנחנו צריכים למקד את המאמצים שלנו לקראת הבנה של תחומי הזיכרון, הלמידה והיכולת לבסס החלטות על חוויות עבר. זהו צעד חשוב להבנת האינטליגנציה האנושית עצמה. וזה חיוני אם אנחנו רוצים לעצב או לפתח מכונות שיוכלו לסווג את מה שהם רואים לפניהם באורח יוצא דופן.

לכתבה המקורית באתר The Conversation

 

{loadposition content-related}
THE CONVERSATION

THE CONVERSATION

נוספים מאמרים

סוכני AI. צריכת חשמל פי 135 לעומת שאילתת AI רגילה. אילוסטרציה: depositphotos.com
בינה מלאכותית (AI/ML)

מחקר: סוכני AI עלולים לצרוך פי 136 יותר אנרגיה משאילתת בינה מלאכותית רגילה

מרכז נתונים מודרני. אילוסטרציה: depositphotos.com
בינה מלאכותית (AI/ML)

DriveNets משיקה פלטפורמות תקשורת בקצב 102.4 טרה־ביט לשנייה לתשתיות AI

אמיר פנוש מנכ'ל סיוה. צילום באדיבות החברה
בינה מלאכותית (AI/ML)

מנכ"ל סיוה אמיר פנוש זכה בפרס AI Breakthrough על הובלת אסטרטגיית הבינה המלאכותית בקצה

סם אלטמן, מנכ״ל OpenAI, והוק טאן, נשיא ומנכ״ל ברודקום, מציגים את שבב ההסקה Jalapeño. קרדיט: OpenAI.
בינה מלאכותית (AI/ML)

OpenAI חושפת את Jalapeño: שבב ההסקה הראשון שפיתחה עם ברודקום להפחתת התלות באנידיה

Next Post
191

ישי פרנקל, סגן נשיא אינטל: על התעשייה לאמץ את המודל של גוגל לקשר עם האקדמיה ולבצע מחקר

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  • הידיעות הנקראות ביותר
  • מאמרים פופולאריים

הידיעות הנקראות ביותר

  • דב אוסטר, ממובילי "אור איתן":…
  • קוריאה הדרומית מקימה מרכז שבבים שני: סמסונג ו־SK…
  • RAAAM מקדמת את זיכרון ה־GCRAM לתהליך 2 ננומטר של TSMC
  • האו"ם אימץ תקן עולמי ראשון לרכב אוטונומי:…
  • חיים בקו האש: הטכנולוגיות שמעצבות מחדש את שרידות הלוחם

מאמרים פופולאריים

  • לייזר פמטו־שניות הוקטן לשבב פוטוני
  • בינה מלאכותית מציעה חומרי גליום עם פער אנרגיה לפי דרישה
  • פורום חברות הצמיחה: העסקת מפתח בישראל יקרה ב־8.2%…
  • מחקר: סוכני AI עלולים לצרוך פי 136 יותר אנרגיה…

השותפים שלנו

לוגו TSMC
לוגו TSMC

לחצו למשרות פנויות בהייטק

כנסים ואירועים

כנסים ואירועים

כנס ChipEx2026 יערך ב-12-13 במאי, 2026. הכנס מיועד לכל העוסקים בתעשיית הסמיקונדקטור  כולל מהנדסים, מומחים מקצועיים ובכירים.

ChipEx2026 will be held on May 12-13, 2026. The conference is intended for everyone involved in the semiconductor industry, including engineers, professional experts, and senior executives.

לחץ לפרטים

הרשמה לניוזלטר של ChiPortal

הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו


    • פרסם אצלנו
    • עיקר החדשות
    • הצטרפות לניוזלטר
    • בישראל
    • צור קשר
    • צ'יפסים
    • Chiportal Index
    • TapeOut Magazine
    • אודות
    • מאמרים ומחקרים
    • תנאי שימוש
    • כנסים
    • אוטומוטיב
    • בינה מלאכותית
    • בטחון, תעופה וחלל
    • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
    • ‫יצור (‪(FABs‬‬
    • ‫צב"ד‬
    • ‫רכיבים‬ (IOT)
    • ‫שבבים‬
    • ‫תוכנות משובצות‬
    • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
    • ‫‪FPGA‬‬
    • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬

    השותפים שלנו

    כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

    דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

    No Result
    View All Result
    • עיקר החדשות
    • בישראל
    • מדורים
      • אוטומוטיב
      • בינה מלאכותית (AI/ML)
      • בטחון, תעופה וחלל
      • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
      • ‫יצור (‪(FABs‬‬
      • ‫צב"ד‬
      • ‫שבבים‬
      • ‫רכיבים‬ (IoT)
      • ‫תוכנות משובצות‬
      • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
      • ‫‪FPGA‬‬
      • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
      • תקשורת מהירה
    • מאמרים ומחקרים
    • צ'יפסים
    • כנסים
    • Chiportal Index
      • אינדקס חברות – קטגוריות
      • אינדקס חברות A-Z
    • אודות
    • הצטרפות לניוזלטר
    • TapeOut Magazine
    • צור קשר
    • ChipEx
    • סיליקון קלאב

    כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

    דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

    דילוג לתוכן
    פתח סרגל נגישות כלי נגישות

    כלי נגישות

    • הגדל טקסטהגדל טקסט
    • הקטן טקסטהקטן טקסט
    • גווני אפורגווני אפור
    • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
    • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
    • רקע בהיררקע בהיר
    • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
    • פונט קריאפונט קריא
    • איפוס איפוס