הכנסות פעילות התקשורת שמקורה במלאנוקס התקרבו לפי הערכות ל־15 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2026. אף שהשבבים מיוצרים בטייוואן, חלק מהפעילות נרשם כיצוא ישראלי – ומגדיל את התוצר, את היצוא ואת הכנסות המדינה ממסים
הצמיחה המהירה בפעילות התקשורת של אנבידיה, המבוססת במידה רבה על מלאנוקס הישראלית, הפכה לגורם משמעותי בנתוני הצמיחה והיצוא של המשק. הפעילות כה גדולה, עד שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת גם חישוב המנטרל יצוא המיוצר בחו"ל ואינו חוצה בפועל את גבולות ישראל.
אנבידיה רכשה את מלאנוקס בשנת 2020 תמורת 6.9 מיליארד דולר, אך הותירה את פעילותה ביוקנעם כיחידה חשבונאית נפרדת. כתוצאה מכך, חלק מההכנסות ממערכות תקשורת ומשבבים שמפותחים בישראל אך מיוצרים במפעלי TSMC בטייוואן מיוחס לפעילות הישראלית של החברה.
ברבעון השני של 2026 צמח התוצר הישראלי ב־15.4% בחישוב שנתי, שהם 3.6% לעומת הרבעון הקודם. בניכוי מה שהלמ"ס מגדירה כ"יצוא שלא עבר את גבולות המדינה", עמד קצב הצמיחה השנתי על 14.4%.
הפער בולט עוד יותר בהשוואה שנתית. לפי ניתוח שפורסם בגלובס, התוצר ברבעון השני היה גבוה ב־7.2% לעומת הרבעון המקביל, אולם בניכוי הפעילות המיוצרת מחוץ לישראל הסתכמה הצמיחה ב־5.5%.
הקטגוריה החשבונאית אינה כוללת רק את אנבידיה. היא כוללת גם פעילות של חברות ישראליות דוגמת נובה וקמטק, המפתחות בישראל מערכות וציוד אך חלק מהייצור והמכירות שלהן מתבצעים בחו"ל. ואולם, אנבידיה היא כיום הרכיב הגדול ביותר בה.
מ־3 מיליארד לכמעט 15 מיליארד דולר ברבעון
לפי הנתונים שפורסמו, עד סוף 2024 הסתכמו הכנסות פעילות מלאנוקס בכ־3 מיליארד דולר ברבעון בממוצע. בשנת 2025 הן עלו מכ־5 מיליארד דולר ברבעון הראשון לכ־11 מיליארד דולר ברבעון הרביעי. ברבעון הראשון של 2026 התקרבו ההכנסות המיוחסות לפעילות לכ־15 מיליארד דולר.
חלקה של פעילות התקשורת בהכנסות אנבידיה עלה בהתאם: מכ־11% בתחילת 2025 לכ־18% כיום. הזינוק נובע מהעובדה שמרכזי נתונים המיועדים ל־AI אינם מסתמכים רק על מעבדים גרפיים. הם זקוקים גם לרשת מהירה המסנכרנת אלפי ורבבות מעבדים, שרתים ומערכות אחסון.
טכנולוגיות InfiniBand, Spectrum-X Ethernet ו־NVLink של אנבידיה משמשות להעברת מידע בין המאיצים ובין השרתים. ככל שמודלי הבינה המלאכותית גדלים, הקישוריות הופכת לצוואר בקבוק מרכזי – ולכן חלקה של פעילות מלאנוקס במערכות אנבידיה גדל.
בדוח האחרון שלה מסרה אנבידיה כי הכנסות תחום מרכזי הנתונים הסתכמו ברבעון הראשון של שנת הכספים 2027 ב־75.2 מיליארד דולר, עלייה של 92% לעומת התקופה המקבילה. החברה ייחסה את הצמיחה, בין היתר, לביקוש לפתרונות InfiniBand, Spectrum-X ו־NVLink.
צמיחה חשבונאית – אך גם פעילות ממשית בישראל
לא כל ההכנסה המיוחסת לישראל משקפת ייצור מקומי. המוצרים מיוצרים בעיקר בטייוואן ונשלחים ישירות ללקוחות בעולם. לכן כלכלנים מזהירים כי ההשפעה על התוצר אינה זהה להקמת מפעל המעסיק עובדי ייצור ורוכש חומרי גלם ושירותים מקומיים.
עם זאת, הפעילות אינה חשבונאית בלבד. אנבידיה מעסיקה בישראל כ־6,000 עובדים בתחומי פיתוח שבבים, תקשורת, תוכנה ומערכות AI. החברה ממשיכה להרחיב את מרכזי הפיתוח שלה, בעיקר בצפון הארץ, ומשלמת בישראל מסים על ההכנסות המיוחסות לפעילות המקומית.
הנתונים גם ממחישים סיכון: חלק גדול יחסית מהצמיחה מיוחס לחברה אחת ולביקוש העולמי הנוכחי לתשתיות AI. שינוי בארכיטקטורת המעבדים, ירידה בהשקעות מרכזי הנתונים או כניסת מתחרים לפתרונות הקישוריות עלולים לצמצם את תרומתה.
המקרה של אינטל מספק תזכורת לכך. במשך שנים היתה אינטל אחת התורמות המרכזיות ליצוא הישראלי, אך בשנים האחרונות צמצמה עובדים ועצרה את הרחבת המפעל בקריית גת. לכן, לצד ההישג של פעילות אנבידיה–מלאנוקס, הנתונים מדגישים את הצורך לשמור על תעשיית שבבים ישראלית מגוונת ולא להסתמך על מרכז פעילות יחיד.
