כך אומר פרופ' אלכס פיש מאוניברסיטת בר אילן שירצה בכנס ChipEx2020 שיתקיים ב-16 בספטמבר.
"תחום הקוונטום היה עד לא מזמן תחום שבו עסקו בעיקר פיזיקאים, אנשי מדעי המחשב, הנדסת חומרים וכדומה ולא היה בו תפקיד משמעותי למהנדסי אלקטרוניקה". כך אומר פרופ' אלכס פיש מאוניברסיטת בר אילן, מקים ומנהל מרכז ENICS לפיתוח שבבים מתקדמים. המרכז מאחד חמש קבוצות אקדמיות ומעל 70 סטודנטים לתארים מתקדמים, עוזרים הוראה וצוות של מהנדסים מנוסים שרובם הגיעו ל-ENICS לאחר שנים רבות בתעשייה.
פרופ' פיש ישתתף בפאנל במסגרת בכנס ChipEx2020 שיתקיים ב-16 בספטמבר במתכונת דיגיטלית.
"ואולם לאחרונה, כשהתחום החל להבשיל, נכנסו אליו החברות הגלובליות הגדולות ויחד איתם התחלנו לראות יותר ויותר מהנדסים המצטרפים למחקר ופיתוח של מחשוב הקוונטי."
"אמנם הקיוביטים הם החידוש הגדול של המחשוב הקוונטי אבל בסופו של דבר הם מחוברים לעולם החיצון ומישהו צריך לשלוט עליהם ולאפשר פעולות של כתיבה, קריאה וכו'. פתאום "צפו" הרבה מאוד אתגרים הנדסיים בכלל ואתגרים מתחום האלקטרוניקה הקלאסית בפרט שיש צורך לפתור על מנת להצליח לבצע את הפעולות האלה בצורה נכונה ויעילה. זאת בנוסף לאתגרים של מזעור והצורך להשתמש ביותר ויותר קיוביטים. אנחנו כמתכנני שבבים יכולים להיכנס ולנסות לעזור לפתור חלק מהאתגרים".
"רוב המחשבים הקוונטיים עובדים בטמפרטורות מאוד נמוכות (טמפרטורות קריוגניות) – כמו עשרות מילי קלווין (כמה עשרות אלפיות מעלה יותר מהאפס המוחלט – הערת העורך). לעומת זאת רכיבי האלקטרוניקה והבקרה נמצאים בטמפרטורת החדר. זה דורש חיבורים מאוד מורכבים ומסורבלים בין קיוביטים למעגלי בקרה ומהווה את אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שמונע את המזעור והקטנת המחשבים הקוונטיים. היום מתחילים לראות מאמץ של מספר חברות כמו אינטל לקרב את הבקר כמה שיותר קרוב לקיוביטים עצמם. מאמץ זה כולל פיתוח שבבים שיפעלו בטמפרטורות נמוכות של 4 מעלות קלווין ומטה כדי לאפשר מזעור ואינטגרציה של המחשב הקוונטי עצמו עם הבקרה הקלאסית שלו".
"כאן נוצרות המון הזדמנויות ואתגרים למתכנני שבבים כמונו. בימים אלו האתגרים בתכנון שבב שעובד בטמפרטורות קרובות לאפס המוחלט הרבה יותר גדולים מאשר שבבים שעובדים בטמפרטורת החדר. כל אלמנטי העבודה שאנחנו רגילים אליהם, כמו למשל זמינות של PDK או IP-ים מגוונים שאפשר לשלב בשבב לא זמינים לעבודה בטמפ' נמוכות. לפיכך, תכנון השבב דורש תכנון עצמי של IPs וכן פתרונות ייחודיים על בתחומים של תכנון אנלוגי, דיגיטלי ו-RF. כמו כן, יש להם דרישות אנרגיה ורעש מאוד יחודיים. אי אפשר לקחת קבוצת תכנון גם אם היא מאוד מנוסה וכבר תכננה מספר רב של שבבים ולצפות שתוכל לתכנן שבב לטמפרטורות קריוגניות בקלות. תכנון צ'יפים קריוגניים דורש ידע יחודי והתמודדות עם אתגרים לא פשוטים."
"אם מסתכלים על חזון ארוך טווח, אפשר לחשוב גם על SOC קוונטי. נכון להיום זה נשמע כמו מדע בדיוני כי יש המון אתגרים בדרך גם מצד הקיוביטים וגם מצד האלקטרוניקה אבל זה משהו שכבר מתחילים לפנטז עליו".
"בתשובה לשאלה האם למהנדסים כדאי להיכנס לתחום הזה כבר בימים אלו, אני מאמין שבהחלט כבר היום שווה מאוד להתחיל ללמוד את התחום מכיוון שיש בו פוטנציאל עצום. לדוגמא, אצלנו בקבוצת המחקר יש הרבה מהנדסים שהגיעו אחרי הרבה שנות נסיון בתעשיה ועושים תארים מתקדמים בתחום הזה. השנה נפתחו בבר אילן גם תכניות מיוחדות, כמו מגמת הקוואנטום בפקולטה להנדסה. יש גם מקום לעשות את זה ויש גם איפה לעשות את זה."
לסיכום אומר פרופ' פיש: "במדינת ישראל מכירים בחשיבות התחום ופיתחו עבורו תוכנית ייחודית. אנו מקווים שבתוכנית הזו ישולבו יותר ויותר מהנדסים ומתכנני שבבים כבר בעתיד הקרוב".
ChipEx2020 יתקיים השנה בגרסה וירטואלית. בכנס ישתתפו למעלה מ-30 מרצים ומנחים כולל מיטב המומחים מאמזון, אריקסון, גוגל, TSMC, NVIDIA, סמסונג, מנטור ואינטל. ב-ChipEx2020 תוכלו להתעדכן בכל מה שחם וחדש בתעשיה בתחומי ה- Quantum Computing , RISC V, 5G, Artificial Intelligence, Chip Security ועוד.
להרשמה מהירה לחצו כאן