רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת כ־90 דונם בפטור ממכרז לטובת קמפוס אנבידיה בקריית טבעון, בהיקף של עד 160 אלף מ"ר ומעל 8,000 עובדים – החלטה שמוצגת כמהלך אסטרטגי לחיזוק הצפון, אך מעוררת סערה בחיפה ומחלוקת סביב ההנחות והעדיפות הגיאוגרפית
רשות מקרקעי ישראל והממשלה סימנו בשבועות האחרונים את קריית טבעון כיעד המוביל להקמת קמפוס הפיתוח החדש של אנבידיה בצפון – פרויקט ענק בהיקף של כ־160 אלף מ"ר בנוי, שצפוי לאכלס מעל 8,000 עובדים ולהפוך לאחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר באזור. ההחלטה מלווה באישור עסקת הקצאת קרקע בפטור ממכרז על בסיס תכנית "קמפוס תעסוקה קריית טבעון", ובמסמכי מדיניות רשמיים של רמ"י המציגים את המהלך כמהלך בעל חשיבות אסטרטגית־לאומית. (ממשלת ישראל)
לפי הודעת משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל, ההצעה שאושרה בהנהלת רמ"י מקצה לחברת אנבידיה, באמצעות מלאנוקס טכנולוגיות (אנבידיה ישראל), מתחם של כ־90 דונם המאושר כבר כיום לתעסוקה, עם זכויות בנייה של כ־120 אלף מ"ר, לצד שטחי הרשאה לתכנון נוספים שאמורים להגדיל את מעטפת הקרקע בהתאם לדרישות החברה. הקמפוס מתוכנן להיות "אייקוני", בהשראת מטה החברה בסנטה קלרה, ולהשתלב בנוף הטבעוני, תוך שינוי ייעודי דרכים ושטחי ציבור בתכנית המאושרת, בכפוף להסכמת המועצה המקומית.
רמ"י מדגישה בהחלטה כי מדובר בפרויקט בעל "שיקולים ציבוריים, כלכליים, טכנולוגיים ואסטרטגיים־לאומיים בעלי משקל יוצא דופן". הקמת מרכז פיתוח של אנבידיה בצפון אמורה, כלשון ההחלטה, לחזק את מעמדה של ישראל כמעצמת הייטק עולמית, לבסס את עליונותה בתחום הבינה המלאכותית, ולהוות עוגן תעסוקתי וכלכלי באזור שסובל ממחסור כרוני בהזדמנויות תעסוקה איכותיות – במיוחד על רקע השלכות מלחמת "חרבות ברזל" על הצפון.
שר הבינוי והשיכון ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל, חיים כץ, מצוטט בהודעות הרשמיות כמי שרואה בקמפוס המתוכנן "מנוע צמיחה משמעותי בצפון" ופרויקט ש"יבסס עוד את מעמדה של ישראל כמעצמת הייטק עולמית". מנכ"ל רמ"י, ינקי קוינט, מדבר על "גיים צ'יינג'ר" שצפוי להביא להגירה פנימית ממרכז הארץ לצפון בהיקפים שטרם נראו, ולהוביל ליצירת אלפי מקומות עבודה ישירים ועקיפים.
מאחורי ההחלטה עומד מהלך תכנוני ומשפטי מורכב: רמ"י נשענת על תקנה 3(28) לתקנות חובת המכרזים, המתירה הקצאה בפטור ממכרז ב"נסיבות מיוחדות ונדירות". לפי נוסח ההחלטה, הדיונים עם אנבידיה נמשכו חודשים וכללו תיאומים עם הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה, מטה הסדר הקיבוצים וגופי ממשלה נוספים. לחברה יוענק הסכם פיתוח לשבע שנים, עם אפשרות להארכה של עד שלוש שנים נוספות, וכן הסכם הרשאה לתכנון לשטחי ההרחבה לתקופה של חמש שנים, גם היא עם אפשרות הארכה. אם התכנית המפורטת לשטחי ההרחבה לא תאושר, תוכל החברה לבטל את ההסכם ולקבל בחזרה את רוב התשלום על הקרקע, בניכוי דמי שימוש – מנגנון חריג המותאם לדרישותיה האדריכליות הייחודיות של אנבידיה.
במקביל לשבחים, המהלך מעורר גם מחלוקת. לפי פרסום ב"כלכליסט", הקרקע בטבעון נסמכת בחלקה על אדמות קק"ל, וההנחה המשמעותית במחיר הקרקע – בשווי מוערך של עשרות מיליוני שקלים – עוררה תרעומת בקרן, הטוענת כי מדובר ב"מבצע חפוז" שנדון במייל ולא בדיון עומק, וכי המדינה יכולה הייתה להשתמש בכלים אחרים לתמרוץ השקעה בפריפריה, כגון מענקים והקלות מס.
מנגד, מרבית הפרשנויות הכלכליות רואות בקמפוס מנוע צמיחה אזורי. ד"ר טל שחור, מומחה למאקרו־כלכלה ולהתפתחות רשויות מקומיות, מסביר בראיונות כי מפעלי הייטק גדולים משלמים ארנונה הגבוהה בהרבה מעלות השירותים העירוניים שהם צורכים, והפער מתגלגל לשיפור השירותים לתושבים. לדבריו, "סדר גודל כזה של הכנסות יכול לשנות יישוב קטן כמו טבעון", לצד השפעה על רמת השכר, התעסוקה וההכשרות המקצועיות בכל מרחב הצפון.
בעוד קריית טבעון חוגגת את ההישג, בחיפה התחושה הפוכה. כתבות שפורסמו במעריב ואמצעי תקשורת נוספים מתארות "זעזוע כלכלי ותדמיתי" בעיר, שהובילה לאורך חודשים מו"מ אגרסיבי מול אנבידיה – אך נכשלה מול יתרון הקרקע הרציפה בטבעון. חיפה הציעה שתי חלופות: הרחבה של פארק מדעי החיים בשיתוף חברת "מבנה", ששטחו הזמין עומד על כשליש בלבד מדרישת החברה ודורש חיבור מורכב לקרקעות חברת החשמל, או הקמת הקמפוס בשטחים לוגיסטיים במורדות פארק הקישון, שם הבעיה המרכזית היא ריבוי בעלי הקרקע והצורך בעסקה משולשת בין חנ"י, רמ"י ואנבידיה. גורמים בעירייה מודים כי הדרישות שהציבה אנבידיה – בעלות ברורה, 100 דונם רציפים, זכויות בנייה של 120–150 אלף מ"ר ותכנית מאושרת המאפשרת היתר בנייה מיידי – "ניפו מראש" את מי שאינם מסוגלים לעמוד בקצב.
באופוזיציה העירונית בחיפה הטון חריף עוד יותר. חבר המועצה דוד עציוני מגדיר את אובדן הקמפוס כ"הזדמנות חד־פעמית שהוחמצה" ו"בכייה לדורות", וטוען כי עיר עם הטכניון, האוניברסיטה והמכללות הייתה צריכה להיות "המתמודדת המובנת מאליה". ניצב בדימוס יעקב בורובסקי טוען כי חיפה "איננה מנוהלת באמות מידה בסיסיות כבר עשרים שנה" ומציג אותה כעיר שנתפסת כמלוכלכת, אלימה ומשדרת עוני – תדמית שלדבריו מרחיקה משקיעים בינלאומיים. מנגד, טבעון מוצגת כמועצה שידעה "לתת קרקע בזול ותשתיות כמעט בחינם" ולסגור עסקה במהירות.
גם סוגיית התשתיות התחבורתיות נמצאת במרכז הדיון. מבחינת תחבורה ציבורית, יש הטוענים כי חיפה הייתה בחירה טבעית יותר בזכות רכבת, מטרונית וחיבור נוח למטרופולין. עם זאת, תכנית "קמפוס תעסוקה קריית טבעון" ממוקמת ליד כביש 6, מחלף העמקים ומסילת רכבת העמק, ובתחומה מתוכנן מסוף תחבורה ציבורית ייעודי – נתונים שעונים על דרישות האנבידיה לנגישות גבוהה לצירי תנועה מרכזיים ולתחבורה ציבורית, כפי שהופיעו בבקשת המידע (RFI) שהחברה פרסמה בקיץ.
נכון לעכשיו, המדינה ורמ"י קיבלו החלטה עקרונית, אך אנבידיה עצמה עדיין לא פרסמה הודעה רשמית על בחירה סופית. בהודעות החברה לתקשורת בישראל ובחו"ל נאמר כי היא "ממשיכה לבחון את כל החלופות", אם כי הקצאת הקרקע בטבעון, בפטור ממכרז ותוך התאמת התכנון לצרכיה, מציבה את המועצה הקטנה בעמדה ברורה כמועמדת מובילה.
כך או כך, כבר כעת ברור שהמרוץ לקמפוס אנבידיה הפך לסמל רחב יותר: מבחן ליכולת של המדינה לפזר תעסוקה איכותית מחוץ לגוש דן, מבחן ליכולת של רשויות מקומיות לנהל מהלכים מורכבים מול תאגידי ענק גלובליים – ומבחן עבור חיפה, האם תדע להפוך את ההפסד לזרז לחשיבה מחודשת על מדיניות הקרקע, התדמית והכלים למשיכת השקעות חדשות. אם אנבידיה אכן תחתום בסופו של דבר על קמפוס בקריית טבעון, מפת ההייטק הצפוני תיראה אחרת לגמרי בתוך כמה שנים.
אמפמ
כותרת משנה:
תגים: אנבידיה, NVIDIA, קריית טבעון, חיפה, רשות מקרקעי ישראל, רמ"י, קמפוס אנבידיה בצפון, בינה מלאכותית, תעשיית השבבים, תעסוקה בהייטק, פיתוח אזורי, חרבות ברזל
ביטוי מפתח: קמפוס אנבידיה בקריית טבעון
נרדפים: קמפוס אנבידיה בצפון, מרכז הפיתוח של אנבידיה בקריית טבעון, הקצאת קרקע לאנבידיה, קמפוס הייטק חדש בגליל, קמפוס NVIDIA בישראל
SLUG: nvidia-kiryat-tivon-tech-campus-haifa-loss
