קאמבריקון מתחרה ישירות גם בחברת וואווי (Huawei) בשוק המאיצים לפיתוח ולהרצה של מודלי בינה מלאכותית. העובדה שהצליחה להגיע לרווחיות דווקא כשהגישה לציוד אמריקני מצטמצמת, נתפסת בסין כהוכחה לכך שהתוכנית הלאומית לעצמאות טכנולוגית מתחילה לשאת פירות
לפני שלוש שנים בלבד נראתה קאמבריקון טכנולוג'יס (Cambricon Technologies) כמו עוד קורבן של מלחמת השבבים בין סין לארצות הברית: סנקציות אמריקניות, רישום ל־Entity List, גישה מוגבלת לטכנולוגיות ייצור מתקדמות והפסדים מתמשכים. היום התמונה הפוכה לגמרי – קאמבריקון הפכה לאחד הסמלים הבולטים ליכולת של סין לבנות אקו־סיסטם בינה מלאכותית מקומי שממשיך לצמוח למרות, ואולי בגלל, הלחץ מוושינגטון.
בדוחות למחצית הראשונה של 2025 דיווחה קאמבריקון על רווח נקי של 1.03 מיליארד יואן, לעומת הפסד של 533 מיליון יואן בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות זינקו פי 44 ל־2.9 מיליארד יואן, והחברה מציגה רווחיות רציפה מאז הרבעון האחרון של 2024, עם רווח למניה (EPS) של 2.48 יואן. הנתונים האלה מוכיחים שהביקוש הסיני למאיצי AI מקומיים לא רק ממלא את החלל שהותירו המגבלות על אנבידיה (NVIDIA) – הוא הופך אותו למנוע צמיחה.
קאמבריקון מתחרה ישירות גם בחברת וואווי (Huawei) בשוק המאיצים לפיתוח ולהרצה של מודלי בינה מלאכותית. העובדה שהצליחה להגיע לרווחיות דווקא כשהגישה לציוד אמריקני מצטמצמת, נתפסת בסין כהוכחה לכך שהתוכנית הלאומית לעצמאות טכנולוגית מתחילה לשאת פירות.
מניה בטירוף ושווי שמתקרב למותג האלכוהול הלאומי
ההתפוצצות הפיננסית של קאמבריקון תורגמה תוך זמן קצר לאופוריה בשוק ההון הסיני. בסוף אוגוסט 2025 נסחרה מניית החברה סביב 1,384.93 יואן – זינוק של 11.6% ביום מסחר אחד – קרוב מאוד למחיר המניה של קווייצ'ואו מוטאי (Kweichow Moutai), יצרנית משקה האלכוהול הנחשבת במשך שנים למניה היקרה ביותר בסין.
מאחורי המחיר הזה מסתתרת הערכת שווי כמעט דמיונית: מכפיל רווח של כ־4,463, לעומת מכפיל של כ־20 בלבד במוטאי. אחרי עלייה של 383% בשנת 2024, מניית קאמבריקון יותר מהכפילה את עצמה מאז יולי, ובסך הכול רשמה תשואה מרשימה של כ־562% מאז ספטמבר. המשקיעים מוכנים לשלם פרמיה עצומה כדי לקבל "כרטיס כניסה" לעתיד ה־AI הסיני – אבל גם נוטלים על עצמם סיכון לא מבוטל אם הצמיחה תאט או שלקוחות גדולים יעברו למתחרים.
אפקט DeepSeek והחזרה לצ'יפים ביתיים
מאחורי הזינוק החד עומד בין השאר "אפקט דיפסיק". חברת הסטארט־אפ הסינית DeepSeek הדהימה את עמק הסיליקון כאשר הציגה מודלי בינה מלאכותית עם יחס עלות־תועלת קיצוני – רווחיות תיאורטית של 545% ביחס לעלות החישוב. דיפסיק עשתה זאת בין היתר על ידי אופטימיזציה של המודלים לדור החדש של שבבים מקומיים, במקום להישען על מאיצי הענן המתקדמים של אנבידיה, שנחסמו או צומצמו על ידי הסנקציות.
כאשר התברר שלדיפסיק יש חומרה "ידידותית" מתוצרת סינית – וקאמבריקון היא אחת משמונה הספקיות שאושרו על ידי האקדמיה הסינית למידע ותקשורת (CAICT) כחומרה תואמת – נהרו המשקיעים לכל מי שיכול לספק ל־DeepSeek ולדומותיה כוח חישוב ביתי.
קאמבריקון בונה את עתידה סביב המאיץ Siyuan 690, שמוצג בפועַל כמתחרה סיני ל־H100 של אנבידיה. הנתונים הטכניים המלאים אמנם לא פורסמו, אבל בשוק ההון מסתכלים פחות על כל ליבה בודדת ויותר על השילוב בין ביצועים, מחיר, ותאימות לאקו־סיסטם של מודלי AI סיניים. בעידן שבו הגרסאות המיוצאות לסין של שבבי אנבידיה נחתכות שוב ושוב ביכולתן – היתרון של צ'יפים מקומיים "מותאמים לגיאופוליטיקה" הופך מסתם אלטרנטיבה לנכס אסטרטגי.
הימור של חמישה מיליארד יואן ומגבלות הפיזיקה
קאמבריקון לא מסתפקת בהנאה מהרוח הגבית. היא הודיעה על גיוס הון של חמישה מיליארד יואן כדי להאיץ את פיתוח השבבים לדגמי שפה גדולים (LLM): כ־2.9 מיליארד יואן יופנו לפיתוח מאיצי LLM, 1.6 מיליארד יואן לפלטפורמות תוכנה והיתרה להון חוזר ותפעול. זהו הימור מובהק על כך שהענן הסיני – ובעיקר ענקיות כמו טנסנט (Tencent) – ימשיכו להגדיל את השקעותיהם בתשתיות AI מקומיות.
אבל מאחורי הסיפור האופטימי מסתתרות גם חולשות: חלק גדול מהייצור של קאמבריקון מתבסס על מפעלים סיניים כמו SMIC ו־Hua Hong, שנמצאים בפיגור של כמה דורות טכנולוגיים מול TSMC הטייוואנית. למשימות AI מתקדמות, שבהן כל שיפור בצריכת החשמל ובצפיפות הטרנזיסטורים מתרגם לחיסכון עצום בעלויות, הפער הזה עלול להיות משמעותי.
בנוסף, החברה נשענת על מספר מצומצם של לקוחות ענק. עזיבה של אחד או שניים מהם יכולה לפגוע במהירות בהכנסות – תרחיש בעייתי במיוחד כאשר שווי השוק נשען על ציפיות כמעט מושלמות לביצוע.
לקראת "יקומים מקבילים" בעולם השבבים
הסיפור של קאמבריקון הוא הרבה מעבר לחדשות עסקיות על חברת שבבים אחת. הוא מצביע על שינוי עמוק במבנה תעשיית השבבים העולמית. שנים ארוכות התבסס הענף על חלוקת עבודה גלובלית: תכנון בארצות הברית, ייצור בטייוואן, הרכבה בסין. היום הולך ונוצר מודל חדש של "יקומים מקבילים": אקו־סיסטם AI אמריקני ואירופי מצד אחד, ואקו־סיסטם סיני מצד שני, עם שבבים, תוכנה ומודלים שמכוילים לסביבות נפרדות.
קאמבריקון מוכיחה שסין מסוגלת לבנות אלופי־AI מקומיים גם תחת סנקציות כבדות. אבל השאלה הגדולה חורגת מעליה: האם פיצול כזה של מערכת השבבים העולמית מייצר יותר חדשנות – או דווקא מאט אותה, כשהמשאבים מתבזבזים על כפילות ועל "ריבוי עולמות" טכנולוגיים?
נכון לעכשיו, לפי מחירי המניה, המשקיעים בסין מאמינים שהמהלך משתלם – לפחות בטווח הבינוני. על התשובה לטווח הארוך, ועל השאלה אם קאמבריקון היא סיפור צמיחה יציב או תוצר מובהק של בועת AI וגיאופוליטיקה, השוק והטכנולוגיה עוד יתוכחו שנים רבות.
