האסטרטגיה נועדה להעביר את מרכז הכובד מתלות כמעט מוחלטת בזיכרונות למיקוד גם בשבבי מערכת (System IC) – בעיקר פאב־לס ופאונדריז – לצד חיזוק יצרני החומרים, הרכיבים וציוד הייצור. במקביל, הממשלה מתכוונת לשמור על העליונות של קוריאה בזיכרונות מתקדמים, כמו HBM לדאטה סנטרים של בינה מלאכותית, ולהזרים תקציבי מחקר ופיתוח לשבבים ייעודיים ל־AI כגון NPU ו־PIM
ממשלת דרום קוריאה פרסמה אסטרטגיה חדשה לשוק השבבים בעידן הבינה המלאכותית, הכוללת השקעה של יותר מ־700 טריליון וון עד שנת 2047, הקמת עשרה מפעלי שבבים חדשים והפיכת המדינה ל"מעצמת השבבים השנייה בעולם". במסגרת המהלך שואפת סיאול לבנות אקוסיסטם מלא – מתכנון שבבים (פאב־לס), דרך פאונדריז ועד חיזוק תעשיות החומרים והציוד – ולהקטין את התלות שלה ביבוא, במיוחד בתחומי ביטחון.
10 מפעלים חדשים וקלסטר שבבים מהגדולים בעולם
שר המסחר, התעשייה והאנרגיה קים ג’ונג־קוואן הציג את התוכנית בישיבת "חזון ואסטרטגיית פיתוח K-Semiconductor בעידן הבינה המלאכותית", בראשות הנשיא לי ג’ה־מיאונג. לפי ההודעה, הממשלה מתכננת להשקיע מעל 700 טריליון וון עד 2047 כדי להקים עשרה מפעלי ייצור שבבים (fabs) חדשים ולבסס "קלסטר שבבים" ש يُוגדר כגדול והמתקדם בעולם. כבר השנה החלה בניית הפאב הראשון באזור יונגין, והליך הפיצויים לקרקעות במתחם התעשייה הלאומי ביונגין נמצא בעיצומו.
האסטרטגיה נועדה להעביר את מרכז הכובד מתלות כמעט מוחלטת בזיכרונות למיקוד גם בשבבי מערכת (System IC) – בעיקר פאב־לס ופאונדריז – לצד חיזוק יצרני החומרים, הרכיבים וציוד הייצור. במקביל, הממשלה מתכוונת לשמור על העליונות של קוריאה בזיכרונות מתקדמים, כמו HBM לדאטה סנטרים של בינה מלאכותית, ולהזרים תקציבי מחקר ופיתוח לשבבים ייעודיים ל־AI כגון NPU ו־PIM.
לפי הנתונים הרשמיים, הממשלה תשקיע כ־215.9 מיליארד וון בפיתוח זיכרונות מהדור הבא עד 2032, כ־1.27 טריליון וון בשבבים ייעודיים לבינה מלאכותית עד 2030, כ־260.1 מיליארד וון במוליכים למחצה מרוכבים (Compound Semiconductors) עד 2031 וכ־360.6 מיליארד וון בטכנולוגיות אריזה מתקדמת באותו אופק זמן.
פאב־לס פי עשרה ומפעל ייעודי ב־40 ננומטר
נקודת החולשה שהוגדרה במפורש היא תעשיית הפאב־לס המקומית – חברות שמתכננות שבבים אך אינן מפעילות מפעלי ייצור. הממשלה מציבה יעד אגרסיבי: להגדיל את היקף הפעילות של התעשייה הזו ביותר מפי עשרה ביחס להיום. לשם כך יוקם מודל שיתופי שבו "חברות הלקוח" יובילו את דרישות הטכנולוגיה, והפאונדריז המקומיים יקבלו תפקיד של שותף צמוד בייצור.
במסגרת זו יוקם פאב "שותפות" (Co-prosperity Fab) בהשקעה של 4.5 טריליון וון – מפעל 12 אינץ' ב־40 ננומטר – שיוקצה בחלקו לקיבולת ייעודית עבור חברות פאב־לס קוריאניות ויאפשר להן לייצר אב־טיפוס ולעלות לייצור סדרתי בלי להידחק מתור ההזמנות של ענקיות גלובליות. בכך מנסה סיאול לבנות מודל המזכיר את האקוסיסטם של TSMC בטייוואן, שבו תכנון וייצור חיים זה לצד זה ומזינים זה את זה.
תחום נוסף שבו קוריאה שואפת לעצמאות הוא שבבי ביטחון. הממשלה מצביעה על תלות יבוא כמעט מוחלטת – כ־99% – בשבבי הגנה, ומכריזה על שיתוף פעולה עם רשות הרכש הביטחוני לפיתוח "שרשרת מלאה" מקומית: מחומרים ותכנון ועד תהליך הייצור והמערכות. במקביל נשקלות הוראות חדשות בחוק השבבים המיוחד, שיקבעו עדיפות לרכש שבבים מתוצרת קוריאה עבור תשתיות לאומיות רגישות כמו רשתות חשמל, תקשורת ומרכזי נתונים ציבוריים.
חגורת חדשנות בדרום ואוניברסיטת שבבים ייעודית
כדי לפזר את הריכוז בענף סביב המטרופולין של סיאול, האסטרטגיה כוללת הקמת "חגורת חדשנות שבבים דרומית". החגורה תחבר בין גוואנג’ו – שתתמקד באריזה מתקדמת ובקישור למרכזי נתוני AI – בוסאן, שתפתח יכולות ייצור והדגמה בשבבי כוח מבוססי סיליקון קרביד (SiC), וגומי, שתשמש כמרכז מחקר ופיתוח לחומרים ולרכיבים, עם תשתיות בדיקה והערכה. (
המדינה תגדיר אזורי תעשייה מתקדמים ייעודיים לשבבים מחוץ לאזורי המטרופולין ותציע לחברות שם חבילת תמריצים רחבה: סבסוד השקעות, גמישות בשעות העבודה למהנדסים בקלסטרים האזוריים ועוד.
במקביל מתוכננת הקמה של "אוניברסיטת שבבים לתארים מתקדמים", מוסד ייעודי שבו תעשיית השבבים תהיה שותפה מלאה בהקמה ובהפעלה. היעד הוא להכשיר כ־300 בוגרי תואר שני ושלישי בשנה – מהנדסים וחוקרים שישתלבו במפעלי הייצור, בחברות הפאב־לס, בחברות ציוד ובמערכת הביטחונית.
הממשלה מצהירה גם על יעד נוסף: טיפוח "אליטה תעשייתית" של חומרים, רכיבים וציוד – חברות שיצמחו להיות מקבילות ל־ASML ההולנדית בתחומי נישה אחרים של ציוד וחומרים לשבבים.
לדברי השר קים ג’ונג־קוואן, מדובר ב"תקופה חריגה שבה גורל התעשייה שלנו תלוי ביכולתנו להשיג הנהגה עולמית בשבבים", ולכן יש מקום למדיניות חריגה שמגייסת "את כל יכולות המדינה" למאבק על הבכורה הגלובלית.
