ב-9-10 במרץ 2026 יתקיים אירוע מרכזי בבנייני האומה; בין המשתתפים פרופ’ ד״ר סטיוארט ס. פ. פארקין ממכון מקס פלאנק, פרופ’ סמואל איי. סטופ מנורת’ווסטרן, פרופ’ יורי גוגוצי מדרקסל ופרופ’ צ’וניינג צ’ן מהאקדמיה הסינית למדעים – לצד בכירים מהתעשייה ובהם קבורק קצ’יצ’יאן מאינטל
כנס NANO.IL 2026 שייערך בירושלים ב־8–10 במרץ צפוי להציג שורה של טכנולוגיות ננוטכנולוגיה שמתקדמות במהירות ממעבדות מחקר אל יישומים מסחריים, ולהפגיש בין מדענים מובילים, תעשייה, משקיעים ונציגי ממשל. יום הסדנאות של הכנס יתקיים ב־8 במרץ באוניברסיטה העברית בירושלים, והאירוע המרכזי יימשך ב־9–10 במרץ בבנייני האומה, עם הרצאות ופאנלים בתחומי רפואה, מחשוב, אנרגיה, סביבה, חקלאות, תעשייה וביטחון, לצד תערוכת חברות רחבה ופעילות B2B.
במוקד התוכנית השנה עומד המסר הישיר: ננו־טכנולוגיה כבר אינה “מדע בדיוני”, אלא פלטפורמה שמייצרת פתרונות מוחשיים – מהאצת מחשוב ואחסון מידע, דרך אגירת אנרגיה מהירה ועד רפואה משקמת ורפואה מותאמת אישית. בין מרצי המליאה הבולטים נמצא פרופ’ סטיוארט פארקין, מנהל מכון מקס פלאנק בגרמניה וחתן “פרס המילניום לטכנולוגיה”, שנחשב לדמות מפתח בהתפתחות טכנולוגיות שאפשרו את עידן הביג־דאטה והענן. לצידו ישתתף פרופ’ סמואל סטופ מאוניברסיטת נורת’ווסטרן, שמציג גישה ננו־חומרית לשיקום פגיעות חוט שדרה באמצעות מה שמכונה “מולקולות רוקדות” – חומרים מוזרקים שמכוונים אינטראקציה מולקולרית עם תאים ומעודדים תהליכי תיקון.
עוד ברשימת האורחים פרופ’ יורי גוגוצי מאוניברסיטת דרקסל, מחלוצי תחום ה־MXenes, חומרים דו־ממדיים שמאפשרים פיתוח קבלי־על הנטענים במהירות גבוהה – רכיב שעשוי להשפיע על שווקי הרכב החשמלי והאלקטרוניקה הלבישה. לצידם צפויה להופיע פרופ’ צ’וניינג צ’ן מהמרכז הלאומי לננוטכנולוגיה בבייג’ינג, מהחוקרות המובילות בעולם בננו־רפואה ובממשק ננו־ביולוגי, שמציגה פיתוחים של ננו־נשאים “חכמים” להובלת תרופות בדיוק גבוה – בסיס לדור הבא של טיפולים מותאמים אישית. בכנס ישתתף גם סגן נשיא אינטל, קבורק קצ’יצ’יאן.
לצד השמות הבינלאומיים, הכנס יבליט גם פיתוחים ישראליים שנמצאים בשלבי מסחור או קרוב לכך. בין הדוגמאות שמוצגות בתוכנית: טכנולוגיית E-TAC של H2Pro, שנולדה בטכניון ומכוונת להפקת מימן ירוק ביעילות גבוהה; וכן פיתוח של פרופ’ ליעוז אתגר מהאוניברסיטה העברית – תאים סולאריים שקופים למחצה המיועדים לחקלאות, שמנסים לאפשר שימוש כפול בקרקע: גידול ירקות וייצור חשמל מאותו שטח ובאותה קרינת שמש.
מארגני הכנס מדגישים שהאירוע נבנה כצומת שמחבר בין מדע בסיסי ליישומים “משני־חיים”, ובין מחקר אקדמי לשוק הגלובלי. לצד המושבים המדעיים צפויה תערוכת חברות שמציגה טכנולוגיות ומוצרים חדשים, מתחם סטארט־אפים, נוכחות של ארגונים רב־לאומיים וחברות ביטחוניות, תצוגות של ציוד מדעי מתקדם ומאות פוסטרים מדעיים. ביום הסדנאות באוניברסיטה העברית ייערכו עשר סדנאות יישומיות בנושאי ליבה, המיועדות גם למי שאינם מגיעים מרקע ננו־טכנולוגי אך מבקשים להבין אפשרויות שימוש מעשיות – מסטודנטים ועד אנשי תעשייה ומקבלי החלטות.
NANO.IL 2026 מאורגן על ידי היוזמה הלאומית לננוטכנולוגיה של ישראל (INNI) והמרכזים והמכונים לננוטכנולוגיה באוניברסיטאות בישראל, בהפקת חברת פארגון.
