באירוע שעסק בבינה מלאכותית הציג פרדו את "רואים רחוק", מסגרת שמכשירה צעירים על הרצף לתפקידים במערכת הביטחון ובהייטק, וקרא לחברות לקלוט אותם
תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר ויושב ראש עמותת "רואים רחוק", הציג באירוע שעסק בבינה מלאכותית את הפעילות החברתית של העמותה, שמכשירה צעירים על הרצף האוטיסטי לשירות בצה"ל ולהשתלבות בהייטק. מארגן הערב סיפר כי פרדו היה אמור להגיע כבר לפני כחמש שנים, אך נאלץ לבטל בשל הקורונה.
לדברי פרדו, הרעיון נולד כשהיה סגן ראש המוסד. אשתו, קלינאית תקשורת שעבדה בפרויקט במכון ויצמן, שאלה אותו מדוע לא מגייסים צעירים על הרצף האוטיסטי, והעריכה שיוכלו לבצע עבודות פענוח לא פחות טוב מאחרים. כשמונה לראש המוסד, סיפר, פגש את הרמטכ"ל וגייס מימון לשלב הראשון. הקושי הראשון היה האישור הביטחוני. לדבריו, בכיר בשב"כ שהיה אחראי על מתן האישורים הבין את הרעיון והעניק את ההכשר. ב-2013 הוקמה המסגרת, ובראשה עומדת מאז טלי ורדי, מנכ"לית העמותה.
פרדו מסר כי מאז הוכשרו יותר מ-500 צעירים. כיום משרתים בצה"ל 187 חיילים ב-40 מקומות שונים, בהם חיל הים, חיל האוויר, המודיעין, השב"כ והמוסד. הקורס, שהתחיל כקורס פענוח, התרחב לתחומים רבים. פרדו הוסיף שחלק מהבוגרים משתלבים בחברות הייטק.
הוא תיאר מפגש בטקס סיום קורס עם אב, טייס קרב לשעבר, שבכה מהתרגשות. לדבריו, בנו לא ירד קודם לכן אפילו לזרוק זבל ולא יצא מהבית בלי הוריו, ובתום הקורס נסע לבדו לירושלים בתחבורה ציבורית. "הם יצאו מחושך לאור", אמר פרדו, והוסיף שבמקום לשבת בבית ולהיות תלויים בביטוח לאומי, הם משתלבים בשוק ההייטק. הוא סיפר גם שצעירים שלא העזו לדבר על היותם על הרצף נפתחים במהלך הקורס, ושבמלחמה האחרונה לקחו חלק במשימות גילוי מטרות. לטענתו, בסיום הקורס הם לא רק משתווים לחיילים אחרים אלא לעיתים גם עולים עליהם.
עלות המיון וההכשרה לאדם אחד היא 35 אלף שקל. "זו לא תרומה, זו השקעה", אמר פרדו, וקרא לחברות להתחייב לממן הכשרה של מועמד אחד בשנה ולקלוט אותם. לדבריו, הליווי נמשך לאורך השירות ולאחר הקליטה בהייטק, והחברות יכולות להיפגש עם המועמדים המתאימים להן לקראת סיום השירות. הוא ציין שהמדינה תומכת בפעילות אך באופן מוגבל.
העמותה תשמח אם חברות יקלטו עובדים ויכשירו אותם, והדבר מועיל גם לקהילה וגם לחברות.
