יחד איתו מקבל את האות היוקרתי גם פרופ' יקיר אהרונוב מאוניברסיטת תל-אביב
.
| פרופ' אמנון יריב |
אמנון יריב, מחזיק קתדרת איילין סאמרפילד לפייזקה יישומית ופרופסור להנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של קליפורניה (קאלטק) נמנה כאחד מעשרת הזכים של המדליה הלאומית למדע. מדובר בעיטור הגבוה ביותר המוענק למדען בארה"ב, ויחד עם פרופ' יקיר אהרונוב מאוניברסיטת תל-אביב (ומאוניברסיטת צ'פמן מקליפורניה)
לפי אתר קאלטק, יריב הוא חלוץ בתחום האופטו-אלקטרוניקה.
באתר מעדיפים לצטט את דבריו הכלליים של הנשיא אובמה בעת ההודעה על עשרת הזוכים ששני הישראלים ביניהם "ההישג יוצא הדופן של מדענים, מהנדסים וממציאים אלה הם עדות לתעשיה ולכושר ההמצאה האמריקני." אמר הנשיא והוסיף: "ההשיגים שלהם שרטטו מחדש את הגבולות של הידע האנושי, ואת הצמיחה האמריקנית, וזו הנאה לכבד אותם על תרומתם החשובה."
יריב מביא את מספר הזוכים במדליה מקאלטק ל-55.
בכתבה שפורסמה בגלובס ב-17 במאי 2000 מוצג יריב כאחד מחלוצי ענף הלייזרים בארה"ב, שמכר זמן מה קודם את החברה שהקים, אורטל קורפ ללוסנט ב-2.95 מיליארד דולר. מאז שנות השבעים הוא עוסק במחקר ופיתוח של לייזרים, בין השאר לייזרים אלקטרוניים הפועלים על מוליכים למחצה.
אורטל פיתחה וייצרה לייזרים של מוליכים למחצה ומגברים דיגיטליים המשמשים להעברת מידע על רשתות סיבים אופטיים של רשתות הכבלים. הטכנולוגיה שלה סייעה לחיבור מהיר לאינטרנט ושירותי תקשורת נוספים העומדים בראש מעייניהם של ענקי התקשורת והכבלים. מעניין איפה מוצריה היום בקו המוצרים של אלקטל-לוסנט, אחרי עשור וכמה וכמה דורות טכנולוגיים. יריב חולק את הפרס עם עוד שמונה אמריקנים ועם ישראלי נוסף – פרופ' יקיר אהרונוב מאוניברסיטת תל אביב, אחת התגליות החשובות של המדען הישראלי היא "אפקט אהרונוב בוהם"- תופעה במסגרת מכניקת הקוואנטים, לפיה חלקיק טעון מושפע משדות אלקרומגנטיים באיזורים שאליהם הוא אינו מגיע כלל. על תגלית זו פרופ' אהרונוב מועמד לקבלת פרס נובל.
| {loadposition content-related} |
