"אינטל היא חברה של פרנואידים, אבל אחרי אפל באמת רודפים ולכן היא חייבת להצטיין בכל דבר שהיא עושה"

כך אמר אריאל מייזלוס, אחרון מייסדי אנוביט שעזב את אפל לאחר שזו רכשה את החברה בכנס העשירי של מועדון השבבים הישראלי,  שלמה גרדמן ראיין אותו על ההצלחות שלו בעבר בפסעבה ובאנוביט, וכיצד מנווטים סטארט-אפ להצלחה

אינטל היא חברה של פרנואידים אבל אחרי אפל באמת רודפים. אתה מרגיש את זה, אתה צריך לרוץ מאוד מהר כדי לא להישאר במקום. כל דבר שאתה עושה צריך להיות מדהים." כך אמר אריאל מייזלוס, אחרון מייסדי אנוביט שעזב את אפל לאחר מכירת החברה לענקית הטכנולוגיה שזו לה כניסתה הראשונה לפיתוח בארץ, בתשובה לשאלתו של שלמה גרדמן על במת מועדון השבבים הישראלי, שהתקיימה אמש בת"א,  איך זה לעבוד עבור אפל, שהיא כידוע אחת החברות הכי סגורות בתעשיה.

מייזלוס המשיך בהשוואה ואמר:  "מאינטל אין ציפיה.. מחיר הכשלון מאוד נמוך. אפל לעומתה היא חברה שאם פעם אחת היא נופלת היא כבר לא קמה. אפל כבר עברה חוויה של כמעט מוות. אפל מאוד ממוקדת יודעת מה היא צריכה לעשות והיא עושה את זה."

גרדמן: ואיך זה לעבוד עבורה.
מיזלוס: "בהחלט טוב."

גרדמן: איך אתה מגדיר את עצמך
מיזלוש: "אינני נוהג לתת לעצמי טייטלים. אני יזם. כדי להצליח ביזמות צריכים תכונות מסוימות שמאפשרות להתגבר על הקשיים. נקודת הפתיחה נראית בלתי אפשרית ומשם זה נהיה יותר קשה. יש צורך במעוף, זה הדבר המשותף לכל היזמים שעשו משהו מעניין. צריך יכולת ניהול כי בסופו של יום אתה לא עושה הכל בעצמך. אתה צריך לאפשר לאנשים שאיתך להצליח לעשות יותר טוב. לא באופן של להגיד להם מה לעשות. אתה צריך לבחור את האנשים המתאימים כדי לצאת איתם לדרך."

"איכות הצוות היא קריטריון מספר אחת להצלחה. אני לא יודע להצליח במשימות שדורשות מאות אנשים כי אז יש צורך בניהול של מנגנון. בעולם היזמות אתה נמצא מהיום הראשון ב'מוד' של מעטים מול רבים. צריך להיות מוקף באנשים שיש להם את הפוטנציאל להיות גיבורים. עבודה של אדם אחד ברגע הנכון במקום הנכון עושה משהו מדהים. זה סוג האנשים שאתה צריך בצוות. יש מאגר טלנטים מדהים בישראל, אנשים מאוד מוכשרים עם ידע ויכולות. הרבה פעמים יותר יכולות מידע. בכל התחומים שעסקתי בהם כיזם זו היתה הפעם הראשונה בה נתקלתי בתחום הספציפי. לא היה לנו ידע מוקדם באותו תחום. יש לאנשים סט של כלים שרכשנו בלימודים ובצבא והם מאפשרים לנו ללמוד, להשלים את הידע הספציפי עבור אותו מוצר שאתה בונה ולהצליח."

גרדמן: "פסעבה היה הנסיון הראשון שלך באזרחות. ספר על זה"
מייזלוס: "פסעבה התחילה כשויקטור ואני השתחררנו מהצבא. היינו באיזושהי נקודה שראינו שסביבנו אנשים מאוד מוכשרים עומדים להשתחרר. החלטנו שזו הזדמנות לאסוף את האנשים הללו. חלק גדול מזה היה נאיבי בטירוף כל מי שהתייעצתי איתו ניסה לשכנע אותי לרדת מזה. הציעו לי ללכת לחברה גדולה, ללמוד ורק אחר כך לעשות משהו. הבורות היא מאוד חשובה ביזמות. היא מאפשרת לך להתעלם מהקשיים. אם הייתי יודע אז מה שאני יודע היום לא הייתי עושה את מה שנסיתי לעשות. אתה חייב להאמין למרות הקשיים. יש אינסוף קשיים, יש אינסוף אנשים שינסו לעזור לך ויסבירו לך כמה קשה, אתה חייב לדעת להתגבר על זה."

גרדמן: "לא מספיק לצאת לדרך אתם גייסתם 11 מיליון דולר ממשקיעים ומישהו היה צריך להגיד לעצמו אני מאמין בחברה האלה שיוכלו לפתח, שיוכלו לעשות מזה לפחות 22 מיליון דולר, (לא חשוב שעשיתם מזה 300 מיליון דולר)."

מייזלוס: "אף אחד לא נתן לנו 11 מיליון דולר, ביום הראשון קיבלנו TERM SHEET  מאחת הקרנות, חודש אחר כך זה נעלם. יצאנו לדרך עם 100 אלף שקל שקיבלנו ממילואימניק שלי והמנחה שלו באוניברסיטה. הסיפור היה שהם האמינו בנו כאנשים, כצוות עד היום מה שאני עושה מרוכז סביב המרכיב האנושי. אולי לא בדיוק במה שאנחנו רוצים כרגע אבל אני לא מכיר סטארטאפ שסיים כפי שהתחיל."

כמה זמן לקח לכם למכור את החברה?
מייזלוס: "מכירת החברה היתה יחסית מהירה. החברה היתה קיימת מ-2001 עד 2006 כשנמכרה. לא תכננו למכור את החברה אלא להנפיק אותה. היינו בסוף הרואד שואו, קיבלנו איום מתביעת סרק של אחד הלקוחות, החתם ברח לנו. אחר כךיצאנו שוב לדרך והחתם הביא קונה.אין חרטות. אי אפשר לחיות בעבר"

גרדמן: "ומה באשר לפודינג מדיה – שם עברת מתחום השבבים לתחום האינטנרט. קפצת למים עמוקים שלא היו מוכרים לך"

גם בשבבים אני לא מבין שום דבר. פסעבה לא התחילה כחברת שבבים אלא כחברת מערכות, באנו לפתור בעיה טכנולוגית כלשהי – אלגוריתם מימוש כזה או אחר ואחר כך לעטוף את זה. תחילה כסיסטם ואחר כך צ'יפים. פודינג מדיה התחילה כחברה לזיהוי דיבור ואחר כך אתה מתחיל לעטוף את זה ומגיע לפתור בעיות וטכנולוגיות בתחומים מתקדמים.  בסופו של יום הטכנולוגיה הקדימה את זמנה, יכלו לקרוא לזה סירי – שנתיים מאוחר יותר."

גרדמן: אספתם מידע על הגולשים והיתה סכנה לעבירה על זכויות הפרט.

מייזלוס: "תסתכל על מה שקורה היום בהרבה דברים חברה שיודעת לאסוף אינפורמציה פיתחנו טכנולוגיה של זיהוי דיבור – לצורך התאמת תוכן לשיחה מזה הגענו לתוכן שיווקי – לפרסום ובסופו של דבר המדיום שבו עשו שיחות היה הטלפונים הסלולארים והחברה הגיעה להתאמת תוכן פרסומות לצרכנים ומכרה ל-11 טלקו, וידוע שטלקו הם לקוחות קשים. "

גרדמן: כשיצאת לדרך באנוביט עם החבורה המכובדת והמנוסה ידעתם שזו הולכת להיות הצלחה?

מייזלוס: ""את אנוביט התחלנו במקביל לפודינג מדיה, כשפרשתי מ-PMC SIERRA (שרכשה את פסעבה. א.ב) עבדתי עם אופיר שלוי שהיה המשקיע הראשון בפס עבה ומילואמניק שלי בצבא. חיפשנו מקום שבו עוד לא השתמשו בטכנולוגית עיבוד אותות והסתכלנו על תחום הזכרונות. החלטנו להסתכל על הזכרונות כצ'אנל אנלוגי. שנה וחצי אופיר ישב על המשוואות עד שפתר אותן ואז אודי ויינשטיין הצטרף.
ידענו שיש בעיה שצריכה להיפתר וסביב זה הקמנו חברה לא תכננה הצלחה ולא אקזיט. היו לנו משאבים – גם אני וגם אודי ואופיר עשינו אקזיט קודם. ראינו שיש מומנטום סביב זה והחברה התחילה להתגלגל. אף פעם לא עלה בראשנו הקונספט של הצלחה. הדבר היחיד שעניין אותנו היה לפתור בעיה קשה, שבסופו של יום יש לה ערך לצד השני . אני לא יכול לדבר בשמם של אודי ואופיר. אנחנו אוהבים לעבוד עם אנשים שיותר טובים מאיתנו. ואיזה בעיות מושכות את הטלנטים הללו?  הבעיות הקשות."

גרדמן: איך התחיל הרומן עם אפל?
מייזלוס: "היו לנו יחסים ארוכים עם אפל. כאשר אתה מספק לתעשיית השבבים בתחום הפלאש קשה מאוד לא להיתקל באפל. אפל הם מאוד גדולים כלקוח והצלחנו לפתח איתם מערכת יחסים טובה, הערכה הדדית. משם הדברים התגלגלו כמה שנים אחר כך."

גרדמן: מה צופן העתיד שלך?
"אני עוד צעיר, אמשיך לעשות את מה שאני אוהב לעשות, מה שעד עכשיו עשיתי. אמשיך לנסות לבנות דברים. לעבוד על מיזם חדש. ברישניקוב אמר שכל יום הוא רוקד. שאלו אותו מה קורה אם הוא חולה. והוא ענה שביום שהוא יפסיק להתאמן הוא יפסיק לרקוד לנצח. אנחנו בתחומנו חייבים לשמור על הEDGE. אחד הדברים שמפליאים אותי הוא שאף אחד לא שואל אניש עסקים מדוע הם ממשיכים לבנות חברות, אבל את אנשי הייטק שעשו איזושהי טרנזקציה שואלים למה הם ממשיכים. ההייטק הוא הקטר של הכלכלה, חייבים להמשיך."

גרדמן: נושא המפגש שלנו הוא כיצד לבנות חברות פאבלס חדשות (ראו כתבה נפרדת בקרוב) חשוב לי להבין האם אתה חושב שיש מקום להקים חברות פאבלס חדשות?

מייזלוס: "אני לא מסכים עם האמרה שמודל הפאבלס וחברות הייצור העצמאיות לא עובד, הוא עובד, המודל של הIDM   שגם מתכננים וגם מייצרים הוא זה שנכשל. אני מאמין בפאבלס. יש בעיה – שהעולם נהיה יותר ויותר טכנולוגי ואת כל הבעיות הקלות פתרו. נשארנו עם הבעיות היותר קשות. סוג הבעיות של חמישה חברה שפותרים בעיה נגמר. אתה מגיע לבעיות שצריך יותר אנשים."
"מאגר הכשרונות מאוד רדוד. יש פה אנשים מאוד מוכשרים אבל אין הרבה מהם. גם השכר פה יחסית גבוה, צריך גם עם זה לדעת להתמודד, זה די פוגע לנו בתחרותיות. דבר נוסף שקורה – שההימורים כלפי השוק נהיים יותר ויותר גדולים, Design Win של אפל זה 50 מיליון דולר ברבעון.לאחרים קשה.  צריך לקלוע לטעם של 7 מיליארד יחידות ולא כמה מיליונים. קשה להתמודד עם זה משיקולי תפעול. מעבר לכך שהתכנון נהיה בעייתי יותר משיקולים של אינטגרציה."

אריאל מייזלוס (משמאל) ושלמה גרדמן, בכנס מועדון השבבים הישראלי, 24 בדצמבר 2012. צילום: שמואל אוסטר