הזדמנות כזו יש פעם בחיים של חברה

כך אמר בילי הרבויה, מנכ”ל אמזון ישראל, ולשעבר יזם ומנכ”ל אפורנה לאב על העסקה במפגש מועדון השבבים הישראלי

רציתי להגיע לIPO ב-2016 ואפילו פסלנו הצעה קודמת להיקנות. אבל נעתרתי להצעה של אמזון, שהיתה לקוח שלנו משום שרק פעם בחיים של חברה יש הזדמנות לעשות את כולם מרוצים – העובדים, המשקיעים שעשינו פי 10 על הכסף, גם את החברה עצמה וגם אצ הלקוחות. בסופו של דבר התחברנו לחברה עם דנ”א דומה לשלנו – של ג’ף בזוס שרוצה לשנות את העולם והחלטנות לשנות את החלום.

הרבויה נולד בסריבו ומצא את עצמו לבקשת אמו בקבוצה האחרונה של יהודים שעזבה את בוסניה ערב מלחמת האזרחים. הגעתי לבד כפליט בודד בן עשרים.

חשבתי שהמלחמה תסתיים אחרי כמה שבועות. אבלח היא נמשכה ארבע שנים. ההורים נשארו בסרייבו אבא היה מנכ”ל של החברה הכי גדולה ביוגוסלביה דאז – “יגוסלביין טלקום. עד היום הם שם.” אני נותרתי פה. התאהבתי בארץ ובליאת. באתי לארץ עם 100 מארק ומזוודה. בסופו של דבר סיימתי את התואר הראשון בהצטיינות וגם סיימתי תואר שני בהנחייתו של פרופ’ יוסי בירק.

החלטתH ללמוד בטכניון כדי להעביר את הזמן. קודם הלכתי ללמוד עברית והייתי ושיחקתי כדורסל. אחר כך התחלתי ללמוד בטכניון ושם פגשתי את נאפה בשארה. את החברה הקמנו ביחד עם רונן בונה וצירפנו כיו”ר את אביגדור וילנץ שגילה התלהבות ואף גייס עבורינו כספים

אחרי שנים ביבמ, נאפה היה זה ששכנע אותי להגיע לחברת גלילאו של אביגדור וילנץ שם עבד – וילנץ משמש כמו אב רוחני.

לאחר המכירה של גלילאו למרוול מצא את עצמו הרוויה מהנדס במרוול, וגם אביגדור וילנץ חיפש לפתוח סטאטרפ חדש. היה לי ולנפה חלום מהטכניון, רצינו לעשות טרק לנפאל. כדי לבדוק את ה”זוגיות” שלנו כדי לדעת אם אנחנו מסוגלים לעבוד ביחד. פגשנו את אביגדור, והוא שמע את הרעיון ואמר – תתחילו מחר בבוקר. נאלצנו לוותר על הנסיעה לנפאל, אבל את השם אנפורנה – אחת הפסגות הגבוהות בנפאל, בחרנו כשם החברה. בזכת וילנץ היתה לי פריבילגיה בתור מנכ:ל לא להתעסק בגיוסי כסף אלא לעסוק בנושא עצמו.

הבנו שאין חברות גדולות שמתחילות מהארץ. היה לנו חלום גדול לפתוח חברה גדולה. רצינו לפתח SOC שיחבר בין האיחסון והרשת. אביגדור עזר לנו לעשות לעצב את הרעיון, היתה לו מספיק חוכמה גם להבין שהרעיון פחות חשוב ומה שחשוב זה אנשים, צריכים להיות מספיק גמישים ולשנות את המוצר תוך כדי תנועה. בהמשך גייסנו צוות ‘סוף הדרך’ – אמרנו מיום אפס שאנחנו נקים חברה מולטי מיליארדרית. שכפלנו את המודל של גלילאו, כשהמו”פ והמנכל ישבו בישראל, וכל החלק העסקי נוהל על ידי נאפה בסן חוזה.

החלטנו שהחיים קצרים וחייבים לקבל החלטות, הרגשנו שאנו יכולים לשנות את העולם וזה דרש לעזוב את המקום שהיינו בו ולהתחיל עתיד חדש.