"למשרד החוץ יש ארגז כלים לעזור לחברות הייטק ישראליות להתמודד עם החרם"

כך אמר יונתן פלד – מנהל המחלקה הכלכלית של משרד החוץ במפגש מועדון השבבים הישראלי שדן בחרם על מוצרים ישראלים בעקבות צוק איתן. בכנס השתתפו גם האלוף במי"ל יעקב עמידרור, חוקר התקשורת ד"ר רפי מן, גלעד רוזן מנכל סלנו, ובן טיין, מנהל פיתוח עסקי גלובלי בחברת סודה סטרים

"למשרד החוץ יש ארגז כלים בהתמודות עם נסיונות חרם על תוצרת ישראלית מצד ארגון ה-BDS, גם כשמדובר בתעשיית ההייטק". כך אמר יונתן פלד – מנהל המחלקה הכלכלית של משרד החוץ במפגש מועדון השבבים הישראלי שדן בחרם על מוצרים ישראלים בעקבות מבצע צוק איתן.  לדבריו, " אנו יכולים לזהות האם הבעיה נקודתית או בהוראה מגבוה, לרוב לא מדובר בנושא אידיאולוגי אלא ברצון של בעלי העסקים להוריד את הזמזום. ההתמודדות היא הן במישור המשפטי והם בהסתייעות במשפיענים."

לאחר הרצאתם של האלוף (מיל) יעקב עמידרור שסקר את מצבינו המדיני/בטחוני בעקבות מבצע צוק איתן וד"ר רפי מן שהציג את המבצע בראי התקשורת העולמית התכנס פאנל שדן בחרם על מוצרי הייטק ישראלים בעקבות מבצע צוק איתן , בפנל השתתפו יונתן פלד מנהל המחלקה הכלכלית של משרד החוץ, גלעד רוזן מנכל סלנו,  ובן טיין –  מנהל פיתוח עסקי גלובלי בחברת סודה סטרים.
במרכז הדיון עמד ארגון ה-BDS (ר"ת Boycotts, Divestment and Sanctions ) ארגון המאגד 171 ארגונים פלשתינאים אזרחים, המקיימים בין היתר את שבוע האפרטהייד בקמפוסים, שתחת הרטוריקה של שיח זכויות מטרתם האמיתית היא חיסול מדינת ישראל.
בן טיין מסר סקירה על החרם כפי שהוא מתבטא בחברת סודה סטרים שמוצריה נמצאים ב-70 אלף חנויות ב-45 מדינות בעולם. זאת לכאורה בשל העובדה שאחד מתוך 22 המפעלים של סודה סטרים ברחבי העולם נמצא במישור אדומים. "BDS פועל נגד סודה סטרים בכמה מישורים באמצעות קבוצות לחץ וארגונים לא ממשלתיים המוציאים דוחות שטוענים שסודה סטרים מנצלת עובדים פלשתינים, שלא נותנת להם להתאגד, וכל זאת במסכת של בקשה לגיטימית. הדרך שניה היא פניה במכתבים אנונימיים לרשתות הגדולות, טרגט, וולמארט, לקרפור ומנסים לברר היכן המוצר מיוצר (באירופה אין חובה לסמן מוצרים שאינם מזון). ציין טיין: "השאלה היתה האם להתמודד, ויש חברות  שהחליטו להוריד את הראש ולחכות שהסערה תחלוף, אנחנו החלטנו להתמודד. עד היום לא איבדנו מכירות כתוצאה מהסיפור של ה-BDS. אף פרטנר לא הוריד אותנו מהמדפים, יש כאלה שהורידו והחזירו."
"אנו מביאים מקבלי החלטות למפעל מאפשרים להם לדבר עם העובדים והם רואים שמדובר ב-500 עובדים המפרנסים עשרות אלפי בני משפחה במשכורות ובתנאים סוציאליים ישראלים. למעשה אנחנו המעסיק הגדול ביותר אחרי הרשות הפלשתינאית עצמה. אם המפעל ייסגר רובם לא ימצאו עבודה בסביבה שבה יש 30% אבטלה."

חברי הפאנל – מימין בן טיין, סודה סטרים; יונתן פלד, משרד החוץ; גלעד רוזן מנכ"ל סלנו, ומנחה הערב שלמה גרדמן.

פלד:  "החדשות הטובות הן שתנועת ה-BDS ותנועת החרם לא מצליחה לפגוע בכלכלה הישראלית. החדשות הפחות טובות הן שהמודעות אצלנו ויכולת ההתמודדות שלנו עם משהו שהסקטור הכלכלי לא הפנים אותו, והשניה, החשש הוא שאנחנו נעשה ל-BDS פרסומת חינם."
"אנחנו יחד עם המשרדים הכלכליים משתדלים לדלות כמה שיותר מידע. לא לדוווח על בעיות כלשהן בסקטור ההייטק.  אבל הרבה פעמים הדברים נשמרים בדיסקרטיות כי זה רע לעסקים. אנחנו מציעים לכל חברה שנתקלת בבעיה לבוא ולספר לנו, אנו מתחילים במודיעין עסקי, הרבה פעמים מתגלה שסניף או נציג של חברה מסוימת נתקל בבעיה ובירור שלנו מעלה שזה נעשה בניגוד למדיניות המטה של אותה חברה רב לאומית."

"תנועת ה–BDS פועלת בעיקר בעולם המערבי – באירופה, ארה"ב ואוסטרליה והרבה פחות בדרום אמריקה ובאסיה. במהלך צוק איתן הופתענו מדרום אמריקה שחמישה שגרירים נקראו בזמן המבצע לבירות להתייעצויות. מעבר לעובדה שברזיל, צילה פרו ואקוודור החזירו את השגרירים, העסקים עם אותן מדינות המשיכו ביתר שאת. לא תמיד אנחנו צריכים להיות הצודקים, אנחנו צריכים להיות החכמים. יש זירות שבהם אנו נכנסים ויש זירות שאנחנו לא מתערבים."

גלעד רוזן, מנכ"ל סלנו אמר כי נרשם רק ביטול אחד של שותף משמעותי שחשש לבטחונו מפני הטילים ולא בגיע לביקור מתוכנן בישראל. למזלה של החברה היא עובדת במודל שונה לחלוטין מסודה סטרים. אנחנו מוכרים ליצרנים, המותג שלנו לא נחשף ללקוח הסופי שרואה לפניו מוצר של סיסקו או סמסונג, הלקוחות הם חברות כבלים ולווין ואפילו הם לא יודעים איזו טכנולוגיה נמצאת בתוך הקופסאות."
שמעתי מהרבה אנשים אמפטיה והזדהות עם מה שחווינו כאן, לא נחשפתי לגילויים של אנטי, כעס, או שנאה. התחושה שלי היתה שהם מנסים לייצר מהלך עסקים כרגיל ולשים את הדברים בצד.

מנחה הערב, שלמה גרדמן אמר לסיכום כי החדשות הטובות הן שרוב חברות ההייטק הישראליות לא נתקלות בחרם או שיודעות להתמודד עם התופעה. עם זאת אנו צריכים להיו מודעים ולהיות מוכנים בעזרת הכלים של משרד החוץ או כלים שנוסו בחברות אחרות כמו סודהסטרים."