זו המסקנה של הפאנל המרכזי שכותרתו היתרונות והאתגרים בעולם מחובר יותר שהתקיים במסגרת כנס ChipEx2021 בהנחיית שלמה גרדמן, יו"ר משותף של הכנס ובהשתתפות משה שייר – סגן נשיא לשיווק בסיוה, סמדר דוד – מנכ"לית ומייסדת שותפה של ואנטי אנליטיקס, ודימה פלדמן, סגן נשיא לניהול מוצר בחברת סוני סמיקונדקטור ישראל.
מנחה הפאנל, שלמה גרדמן, מנכ"ל ASG ויו"ר משותף של הכנס, פתח ושאל את המשתתפים לדעתם על מה שקרה בשנה האחרונה, ואיך לפתע הפכה תעשיית השבבים להיות כל כך פופלארית?
סמדר דוד: "דובר על זה רבות. הרבה דברים מפתיעים קרו בשנה האחרונה ובראש ובראשונה הקורונה. היינו צריכים לקנות לפטופים חדשים לכל העובדים כי כולם עובדים מהבית וצריכים מחשבים יותר חזקים וציוד לוועידות וירטואליות. כמובן כל אחד ברמה האישית צריך הרבה מוצרים אלקטרוניים סביבו, גם לעבודה וגם לבידור."
משה שייר: "עבודה מהבית ולימוד מהבית וצריך להוסיף לזה את מלחמת הסחר עם סין שהתחילה עוד לפני הקורונה והחברות התחילו לצבור מלאים. התחיל מחסור שאחר כך התגלגל ככדור שלג כשהתחילה הקורונה. יש ביקוש לשבבים לבינה מלאכותית ולענן. למעשה קצב הגידול של שבבים ל-AI גדול פי 5 מפיתוח שבבים לתחומים אחרים – לפי מקינזי תחום השבבים ל-AI צומח ב-18-19 אחוזים לשנה לעומת 3-4 אחוזים בשאר השבבים. כל אלה ביחד גרמו לסערה שאנו רואים כעת."
דימה פלדמן: "תעשיית השבבים התחילה לצבור תאוצה כבר לפני כמה שנים. הגורם העיקרי היה הבינה המלאכותית. אמנם המהפכה היתה בעיקר בתוכנה אבל בסופו של דבר התוכנה צריכה לרוץ על איזשהו סיליקון . הקורונה גרמה לשני דברים: האחד – הייצור נעצר לזמן קצר, והצריכה עלתה, כך שהדבר גרם לתפיסה של קווי הייצור. לא נראה לי שנצא מהמחסור הזה בקרוב."
איך אתם מיישמים את הבינה המלאכותית בתוך המוצרים שלכם?
דוד: "בתור סטאטראפ שמוכר פתרון AI ליצרני אלקטרוניקה – אנחנו נעזור לחברות את הדבר הזה שנקרא AI ככלי נוסף לייצור. אנחנו מנסים לתת פתרון מקצה לקצה שמאפשר כלים ללא קוד לאפשר לאנשי הייצור להשתמש בהם. אנחנו גם דואגים לשלב הניטור. – נתונים זזים, דברים משתנים, נאפשר לעזור לאנשי הייצור להפוך את זה מכלי שהם מפחדים שיחליף אותם למערכת המסייעת להם."
שייר: "אקח יותר את הכיוון של דימה – תוכנה צריכה לרוץ על חומרה וסיוה כחברה המפתחת IP לשבבים ומספקת את הרשיונות לחברות המפתחות שבבים, החל משילוב יכולות AI חיישנים. אפשר לעשות את זה בלי AI אבל עם IA חוסכים הרבה מהקודים. הוא כוח מאוד משמעותי, מאיץ תהליכים. כל דבר שאנחנו עושים אם זה במודמים לדור החמישי לשיפור התקשורת בערוץ, זיהוי דיבור – בכל דבר."
פלדמן: "אצלנו הבינה המלאכותית נמצאת בשני תחומים שונים לחלוטין. האחד- המוצר שאנחנו מפתחים בישראל: שבבים לחיישנים בנקודות קצה, שבבים די פשוטים שלא צריך מדעני נתונים בשביל לפתח אותם, למשל חיישני טמפרטורה פשוט מאמנים ואז נדע איך לשלוט על המזגן ומתי צריכים לנקות את המסננים. סוני היא היצרנית מספר אחת של חיישני תמונה החל מאייפונים. בישראל מפתחים את מנוע ה-AI לחיישני תמונה. עם DSP חזק בצריכת חשמל נמוכה. אנשי האפליקציה יוכלו ליישם עיבוד תמונה מתקדם ישר בתוך החיישן."
מה קורה בתחומי ה-IOT וה-CELLULAR IOT האם התחום מתפתח בקצב שחזינו?
שייר: " זה קורה, זה קרה, מדברים על 15-20 מיליארד מכשירי IOT שמחוברים כבר היום בעולם, 30 מיליארד צפויים ב-2025. לדעתי IOT זה לא שוק אלא מעין מטריה של דברים רבים – השילוב של חיישנים ובינה בקצה וקישוריות יצר סערה מושלמת שעזרה להאצה של הIOT. כל תקן קישוריות היום נמצא בגידול, שלא לדבר על AI בקצה. בתעשיה, בבריאות, במוצרים צרכניים."
פלדמן: "IOT קורה, הדוגמה של מכונת הכביסה שעדיין לא מחוברת לטלפון לא משקפת. אתה מחליף אותן כל חמש עד עשר שנים אבל חלק גדול ממכונות הכביסה החדשות כבר מקושרות. אבל זה קורה הרבה יותר ב-B2B לדוגמה קריאה מרחוק של מוני חשמל ומוני מים, מכוניות ועוד. השוק לא מתפוצץ מהר אבל רואים גידול משנה לשנה ועוד עשר שנים כל דבר שיש בו סוללה ואולי גם דברים שאין בהם סוללה יהיו מחוברים. למה כל דבר? לא צריך להשתמש בתשתיות WIFI אקראיות אלא יש לי את המכשירים שלי והם מחוברים תמיד. "
מה הבשורה שאתם מביאים?
דוד: "אנחנו מספקים את היכולת לפתח את הפתרונות לניתוח נתוני ייצור על ידי אנשי הייצור עצמה בצורה קלה, מתכלים על הנתונים מאמנים את המודל ואחר כך מאפשרים למערכת להגיב באופן שוטף למשל עם עצירה כתוצאה מבעיות בשרשרת אספקה או בעיות בחומרי הגלם. היכולת לחבר את אותם מודלים לקווי הייצור בזמן אמת ולעצור רגע לפני שאתה מכניס את השבב לאריזה או מעלה אריזה על לוח האם, כלומר רגע לפני שאתה מבזבז את זמן המכונה או זמן הטסטר זו יכולת קריטית. מודל של AI ולימוד מכונה עושים לא מעט, לוקח כמה חודשים להכין ולאמן את המערכת אבל אחר כך היכולת להטמיע ולקבל את אותן התראות בזמן אמת וגם לאמן את המודל מחדש אם צריך. הדבר השני – לא רק לזהות אנומליות בנקודה מסוימת בתהליך אלא להסתכל עליו מקצה לקצה, לתת מקום ויכולת לאותן יצרניות OEM שמיצרות מוצרים שמכילים הרבה שבבים, יכולים להעזר במודלים שמבינים באמת מה הולך בפנים ולא רק נקודה מסוימת בתהליך – דבר שהיום מאוד נפוץ."
שייר: אנחנו מספקים היום בנוסף לקישוריות יש גם יכולות של היתוך חיישנים. זה מתחיל מאותו רובוט שואב אבק שיש לו מצלמות ויודע לנווט עובר לרחפנים ויעבור למכוניות אוטונומיות ביום מן הימים. יש במכוניות המון חיישנים: מצלמות מכ"מים, אולטרסוני, לידאר – צריך לעשות עיבוד ראשוני והיתוך חיישנים ולהשתמש ב-AI כדי לנתח מה הם רואים או שומעים. אחד מקווי המוצרים שלנו הוא סנסיבו, שמשלב יכולות DSP קלאסי יחד עם יכולות AI כדי לייצר את המודעות ההקשרית. זה משתלב בדברים כמו Zonal Architeture ברכב, שבו בכל איזור ברכב יש מעבד שמאגד את כל החיישנים שנמצאים באותה פינה, בונים תמונה והכל עובר למעבד המרכזי של הרכב. שם אנחנו פחות נמצאים. בנקודה שהחיישן נמצא וצריך קישוריות והיתוך חיישנים אנחנו פועלים ויש שם המון עבודה גם בלי לקבל את החלטות הנהיגה. כידוע בכל רכב יש היום כ-600 חיישנים ובתוך עשר שנים המספר הזה יוכפל, אפרופו המחסור בשבבים."
פלדמן: "ישנם דברים שבהם הדור החמישי הוא רק אבולוציה הדרגתית של הדור הרביעי – אנחנו מקבלים מהירות גלישה גבוהה יותר בסלולאר, אבל יש תחומים שבהם הדור החמישי מהווה מהפכה בIOT למשל אנחנו רוצים להגיע לצפיפות של מיליון מכשירים לקמ"ר, בצד של הרשתות יש קצת הבדל מתחנות קצה לרשת שהיא כולה וירטואלית, וגם בצד המסחרי יש יותר שליטה בדור החמישי למפעילות שונות אם חברת חשמל רוצה לפרוס רשת הם פונים לחברות כמו סלקום שמנהלות עבורם את הרשת. בדור החמישי, סלקום לדוגמה תוכל לתת חוזה עם SLA שבו היא מספקת רוחב פס מוסכם מראש , שיהוי שהוגדר, מספר מכשירים ותכונות אחרות שניתן לשלוט בהם בדור החמישי, דבר שלא היה אפשרי בדור הרביעי. שירות מקצה לקצה."
סמדר : לפני שהקמת את החברה עבדת בחברה שמפתחת שבבים – אינוויז, האם כבר אז הערכת שיהיה מחסור בשבבים?
"לקחתי את זה מהמקום האישי של לנסות להביא שבב מאוד חדשני שלוקח לגבולות את הפיזיקה בכל מה שנעשה עד אז, נסיון ללמוד מתוך הנתונים והטייפאאוטים החוזרים ונשנים. המקום הזה של להבין שהרבה מאוד דברים נמצאים בנתונים ואנחנו לא מנצלים אותם ברמה מספקת. מכיוון שאינוביז היא חברה מיוחדת שגם עוסקת בפיתוח השבבים עצמם אבל גם אחר כך לרמת המערכת – לראות איך הדברים משתלבים ביחד פיתחנו לשם כך יכולות פנימיות. כשנירו ואני הרמנו את הראש וחיפשנו האם יש פתרונות דומים גילינו עולם שלם שצמא לפתרונות שמסתכלים על הנתונים מקצה לקצה."
האם בעוד שנה כשהמחסור יירגע תחום השבבים יחזור להסתתר מאחורי תחומים אחרים?
שייר: "אם ניקח כדוגמה את הדור החמישי, המחסור בשבבים הוא רק ההתחלה . לא רק רוחב הפס שהוא אבולוציוני, או שיהוי נמוך – דברים שיאפשרו ניתוחים מרחוק, שישנו את התעשייה, וכל הנושא של 5G IOT שירותי IOT על גבי הדור החמישי יהיה אחד המניעים שגורמים למחסור, לדעתי לפחות עד 2023 המצב לא ישתנה."
דוד: "אני לא יודעת אם המחסור הנוכחי ימשך הרבה מעבר לשנים הקרובות אבל כשמסתכלים קדימה יש עוד המון מה לעשות. בעולם התעשייה אנחנו רק מתחילים לגרד את פני השטח ואת הפוטנציאל של 5G, ומתוך הראיה של כמה טכנולוגיות מדהימות מחכות להבשיל כדי לאפשר אפליקציות מדהימות ודברים קדימה שהיום הם בגדר חלום. אני בטוחה שאנחנו רק בהתחלה."
