ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, במחירים שוטפים, הסתכמה בשנת 2011 ב–38.2 מיליארד ₪, וחלקה בתוצר המקומי הגולמי היה 4.4%.מדו"ח שפרסמה אתמול הלמ"ס עולה כי ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, במחירים שוטפים, הסתכמה בשנת 2011 ב–38.2 מיליארד ₪, וחלקה בתוצר המקומי הגולמי היה 4.4%
ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, במחירים שוטפים, הסתכמה בשנת 2011 ב–38.2 מיליארד ₪, וחלקה בתוצר המקומי הגולמי היה 4.4%. כך עולה מדו"ח שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי אומדנים ראשונים, בשנת 2011 עלתה ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, במחירים קבועים, ב–4.4%, לאחר עלייה של 1.2% בשנת 2010 וירידה של 2.9% בשנת 2009.
ההתפתחות במחירים קבועים משקפת עלייה של 5.4% בהוצאות למו"פ במגזר העסקי ב-2011, בהמשך לעלייה של 1.4% בשנת 2010 וירידה של 4.1% ב-2009.
ההוצאה למו"פ אזרחי (במחירים שוטפים) במגזר העסקי הגיעה בשנת 2011 ל–30.6 מיליארד ש"ח, שהם 80% מכלל ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי.
יתר ההוצאה למו"פ בוצע במגזר ההשכלה הגבוהה (13%), בממשלה (4%) ובמלכ"רים פרטיים (3%).
עלייה בהוצאה למו"פ במגזר העסקי
העלייה בהוצאה למו"פ במגזר העסקי משקפת בעיקר עלייה בענף המו"פ (73), הכולל מרכזי פיתוח בין-לאומיים, חברות הזנק, חממות טכנולוגיות ומכוני מחקר – 8.4% בשנת 2011, לאחר ירידה במחירים קבועים של 1.4% בשנת 2010.
בענף שירותי מחשוב (תוכנה) הייתה עלייה של 4.1%, זהה לעלייה בשנת 2010, ובענפי התעשייה הייתה עלייה של 3.0% בשנת 2011, בהמשך לעלייה של 4.3% בשנת 2010.
ההוצאה למו"פ במרכזי פיתוח של חברות בין-לאומיות הגיעה לכ–12.9 מיליארד ש"ח בשנת 2010, ירידה ריאלית של 8% לעומת 2009. כל המו"פ המבוצע בחברות אלה מיועד לשימוש בחו"ל.
במגזר הממשלתי עלתה ההוצאה למו"פ בשנת 2011 ב–0.2%, בהמשך לעלייה של 1.8% בשנת 2010 ועלייה של 3.1% ב–2009. במוסדות להשכלה גבוהה הייתה עלייה של 0.1%, לאחר ירידה של 0.7% בשנת 2010.
במוסדות ללא כוונת רווח עלתה ההוצאה למו"פ בשנת 2011 ב–3.5%, בהמשך לעלייה של 1.7% בשנת 2010.
ירידה במימון המו"פ על ידי המגזר העסקי; עליה במימון מחו"ל
הנתונים העדכניים ביותר על התפלגות המימון לשנת 2009 מראים שהמגזר העסקי מימן 43.6% מכלל המחקר והפיתוח האזרחי בישראל, לעומת 51.9% בשנת 2008, ו–55.6% בשנת 2007. המגזר הממשלתי מימן (בעיקר באמצעות העברות למוסדות להשכלה גבוהה ולמגזר העסקי) 14.5% מההוצאה, לעומת 13.9% בשנת 2008 ו–13.6%בשנת 2007. המוסדות להשכלה גבוהה מימנו ב–2009 1.8%, המוסדות ללא כוונת רווח 1.6% והמימון מחו"ל הסתכם בשנת 2009 ב–38.5%, לעומת 30.6% בשנת 2008, ו–27.5% בשנת 2007.
ההוצאה למו"פ אזרחי כאחוז מהתמ"ג בישראל ממשיכה להיות הגבוהה ביותר מבין ארצות ה-OECD
בשנת 2010 הייתה ההוצאה למו"פ אזרחי בישראל 4.3% מהתמ"ג והיא הגבוהה ביותר במדינות המפותחות החברות ב– .OECD חלקה של ההוצאה בתמ"ג היה 3.0% ומעלה בשש מדינות:
פינלנד (3.9%), קוראה (3.6%), שוודיה ויפן (3.3%), דנמרק (3.1%) ושוויץ (3.0%). בשבע מדינות הייתה ההוצאה בין 2.0% ל-2.9%: אוסטריה, אוסטרליה, איסלנד, ארה"ב, בלגיה, גרמניה וצרפת, ובשאר המדינות – בין 0.5% ל-1.9%.
מימון מו"פ על ידי משרדי הממשלה מופנה ברובו לתמיכה באוניברסיטאות ובקידום טכנולוגיות תעשייתיות
הוצאות משרדי הממשלה למו"פ אזרחי הסתכמו בשנת 2011 בכ–5.0 מיליארד ש"ח. הוצאות אלה כללו ביצוע מחקרים, הזמנת מחקרים מגורמים אחרים, והעברות למימון מו"פ בסקטורים אחרים לרבות הוועדה לתכנון ולתקצוב של ההשכלה הגבוהה (ות"ת). עיקר הוצאות המו"פ היו במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה – חלקו של משרד זה הגיע בשנת 2011 ל–63% מסך הוצאות משרדי הממשלה למו"פ (ללא ות"ת). הוצאות משרד התמ"ת למחקר ופיתוח, במחירים שוטפים, עלו בשנת 2011 ב–2%.
פירוט הוצאות משרדי הממשלה למו"פ אזרחי לפי יעד מראה שבשנת 2011 הופנו 48% מההוצאות, לקידום הידע הכללי, שכולל ברובו את מימון הוועדה לתכנון ולתקצוב של ההשכלה הגבוהה, ומגיע לאוניברסיטאות בישראל.
בנוסף, הופנו 36% מההוצאות לקידום טכנולוגיות תעשייתיות. עיקר ההוצאות בתחום זה היו מענקים, שנתן משרד התעשייה והמסחר לחברות עסקיות. 8% מההוצאות בשנת 2011 הופנו למחקרים לפיתוח החקלאות, 5% הופנו למחקרים בתחום השירותים החברתיים – חינוך, עבודה ורווחה, קליטת העלייה וכד', ו–1% הופנה לפיתוח תשתיות (כולל מחקרים בתחבורה ותכנון עירוני וכפרי).
| {loadposition content-related} |
