רובוטים הופכים להיות מוכשרים בהרבה כשהם מחוברים לאינטרנט. ישנם החוזים כי האבולוציה הבאה של האינטרנט של הדברים תהיה לשלב אותם לתוך הרשת, דבר שיפתח אפשרויות מסעירות לאורך הדרך
| ד"ר שלי לוי-צדק, ראש המעבדה לקוגניציה הזדקנות ושיקום ביחד עם הרובוט ההומנואידי פפר. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון |
מאורו דרגון, פרופסור, רובוטיקה קוגניטיבית, מערכות מרובות סוכנים והאינטרנט של הדברים, אוניברסיטת האריוט וואט
תרגום: אבי בליזובסקי
האינטרנט של הדברים הוא חזון פופולרי של חפצים עם חיבורי אינטרנט השולחים מידע הלוך ושוב כדי להפוך את חיינו לקלים ונוחים יותר. הם כבר מתחילים להופיע בבתים שלנו באמצעות רמקולים ומערכות מופעלות באמצעות הקול, שעונים חכמים, אביזרי קושר, אפליקציות באינטרנט שמודדות את קצב הליכתנו ועד לערים שלמות. מכשירים מחוברים יסייעו להגברת יעילות מערכות התחבורה והתגוננות מפני אסונות טבע.
במקביל, רובוטים עוברים בהתמדה אך מחוץ לגבולות קווי הייצור. הם מתחילים להופיע כמדריכים בקניונים וספינות שיוט, למשל. ככל שהמחירים ימשיכו ליפול והטכנולוגיות המכניות והתבונה המלאכותית ימשיכו להשתפר, נשתמש בהם יותר ויותר בקבלת החלטות עצמאיות בבתים שלנו, ברחובות ובמקומות עבודה.
כאן שוכנת ההזדמנות הגדולה: רובוטים הופכים להיות מוכשרים בהרבה כשהם מחוברים לאינטרנט. ישנם החוזים כי האבולוציה הבאה של האינטרנט של הדברים תהיה לשלב אותם לתוך הרשת, דבר שיפתח אפשרויות מסעירות לאורך הדרך.
שיפורים ביתיים
אפילו רובוטים פשוטים יוכלו להיות שימושיים יותר כאשר יחוברו לרשת, למשל כשהם יקבלו עדכונים על הסביבה שלהם מחיישנים, או ילמדו על מקום הימצאם של המשתמשים שלהם ואת הסטטוס של מכשירים אחרים בסביבה. הדבר יאפשר להם להשאיל את גופם, עיניהם ואזניהם כדי לתת סביבה חכמה אחרת מבחינה אישית, ולהיות בלעי אישיות ידידותית למשתמש. במיוחד הדבר עשוי להיות שימושי במיוחד בשעה שכולם ישנים, ובוודאי לאנשים עם מוגבלויות.
לאחרונה נבנתה באוניברסיטת האריוט וואט דירה עתידנית שמאפשרת לחקור אפשרויות אלה. זהו אחד מכמה אתרי בדיקה ברחבי האיחוד האירופי. ההתמקדות היא באנשים עם צרכים מיוחדים וכיצד רובוטים יכולים לעזור להם בשימוש בהתקנים המחוברים בבית החכם.
לדוגמה פעמון דלת שיש לו גם תכונות של וידאו חכם. רובוט יכול למצוא את האדם בבית באמצעות חיישנים ולגשת אליו, ולאחר מכן לומר לו מי נמצא בדלת ומדוע. רובוט בעל תכונות אלה גם יוכל לסייע בקיום שיחות וידאו לבני המשפחה או למטפלים מקצועיים,– כולל מתן אפשרות להם לבצע ביקורים וירטואליים במה שמכונה נוכחות מרחוק (telepresence).
באופן דומה הם יכולים להשגיח האם התנור לא נשאר דולק. טלפונים או טלבטים אמינים פחות למשימות כאלה, כי הם קבועים במקומם או שקשה לשמוע אותם. באופן דומה, הרובוט יכול להגביר את צליל האזעקה אם המשתמש שומע אותו בקושי.
כמובן, עוזרים קוליים כמו אלקסה או Google Home יכולים לספק כמה מאותם שירותים. אבל רובוטים הרבה יותר טובים בתנועה, חישה ואינטראקציה עם הסביבה. הם יכולים גם לסייע למשתמשים שלהם באמצעות הצבעה על עצמים או אפילו פעולות טבעיות יותר כגון מחוות פנים. יכולות חברתיות אלה יתרמו לעידוד המשתמשים והסכמתם לקבלת תמיכה כדי לפעול ביעילות."
בעולם העסקים חברות נפט וגז בוחנות את האינטרנט של הדברים, ועורכות למשל ניסויים עם חיישנים אלחוטיים כדי לאסוף מידע כגון טמפרטורה, לחץ ורמות קורוזיה כדי לזהות ואולי לחזות פגמים בציוד שנמצא באסדות הימיות.
בעתיד, רובוטים יוכלו להיות ערניים לאזורים בעייתיים ויוכלו ללכת ולבדוק באמצעות חיישנים את שלמות הצינורות והבארות, כדי לוודא שהם פועלים ביעילות ובבטחה ככל האפשר. או שיוכלו למקם חיישנים או לתחזק אותם (למשל החלפת סוללה) באיזורים בלתי נגישים. פרויקט אורקה של מרכז אדינבורו לרובוטיקה המפתח את הטכנולוגיה הדרושה כינס מומחים מיותר משלושים חברות תעשייתיות במטרה להפחית את העלויות ובעיקר את הסיכונים לבני אדם העובדים במקומות מסוכנים ומרוחקים.
עבודה מתחת למים היא מאתגרת במיוחד, שכן גלי רדיו לא נעים היטב מתחת לים. כלי רכב אוטונומיים מתחת למים וחיישנים המותקנים בעומק הים מתקשרים בדרך כלל באמצעות גלים אקטוסטים שהם הרבה יותר איטיים. התקני תקשורת אקוסטית הם גם הרבה יותר יקרים מאלה המשמשים מעל המים.
פרויקט אקדמי זה מפתח דור חדש של התקני תקשורת אקוסטית בעלות נמוכה ומנסה להפוך רשתות חיישנים מתחת למים ליעילות יותר. התקנים אלה יסייעו לחיישנים ולכלי רכב אוטונומיים תת-מימיים לשתף פעולה בתיקון ובתחזוקה בתוך המים בדומה למה שכבר אפשרי מעל המים. זאת בנוסף ליתרונות אחרים כגון סיוע לכלי שיט לתקשר זה עם זה במרחקים ארוכים יותר ולעקוב אחר מיקומם.
מעבר לנפט וגז, יש לרובוטים מבוססי ה-IOT פוטנציאל דומה בניקוי ובתחזוקה של גשרים ומבנים גדולים וגם תחנות כוח גרעיניות. עמיתי ואני גם בוחנים אפשרויות בתחומים כגון חקלאות, ייצור, לוגיסטיקה ופסולת.
כדי להשיג זאת, צריך שגופי המחקר העוסקים בשני התחומים – האינטרנט של הדברים ורובוטיקה, ישתפו את הידע ואת המומחיות שלהם. לעיתים קרובות הם מנותקים זה מזה בתחומים אקדמיים שונים. צריך ליצור קהילה משותפת, כפי שעשינו בסדנאות הייעודיות בפורום הרובוטיקה האירופי.
התעשייה והאוניברסיטאות גם צריכות לבחון הקמת פרויקטי מחקר משותפים. חשוב במיוחד לטפל בבעיות בטיחות ואבטחה – האקרים הנוטלים שליטה על רובוט ומשתמשים בו כדי לרגל או לגרום נזק, למשל. בעיות כאלה יכולות להפוך את הלקוחות הפוטנציאליים לזהירים ולחבל בשוק..
אנו זקוקים גם למערכות שיכולות לעבוד יחד, ולא ביישומים מבודדים. בדרך זו, שירותים חדשים ושימושיים יכולים יותר להיות מהירים ויעילים ללא הפרעה לאלה הקיימים. אם נוכל לפתור בעיות כאלה ולאחד את עולמות הרובוטיקה והאינטרנט של הדברים, יש בכך את הפוטנציאל לשנות את העולם.
| {loadposition content-related} |
