זאב אילוז, CST-דאסו סיסטמס: ביקוש גובר לסימולציות של מערכות אלקטרומגנטיות

בעקבות רכישת CST ע"י דאסו סיסטמס תמורת 220 מיליון יורו אומר מנהל התמיכה של החברה בישראל, יתמזג המוצר שלהם העוסק בסימולציה אלטקרומגנטית, בעיקר בתחום המיחשוב הלביש עם SIMULIA – מוצר הסימולציה של דאסו סיסטמס

לפני כחודשיים רכשה דאסו סיסטמס את חברת CST, מפתחת מערכות סימולציה תלת ממדיות למערכות אלקטרומגנטיות, תמורת 220 מיליון יורו.

זאב אילוז, מהנדס התמיכה של CST בישראל השתתף בשבוע שעבר בכנס לקוחות SIMULIA, התוכנה אליה תתאחד התוכנה של CST בהרצליה.

בשיחה עם CHIPORTAL מסביר אילוז: "חברת CST הוקמה בשנת 1992 והיא עוסקת בכל התחומים שקשורים לאלקטרוניקה – תכנון אנטנות, תכנון פילטרים, שלמות האות בכרטיסים מדפסים, בעיות תאימות אלקטרומגנטית בין מכשירים שונים כדי שיעבדו ביחד.
בשנים האחרונות אנו עוסקים גם באינטראקציה של התקנים אלקטרוניים עם גוף האדם – מדברים פשוטים כמו איך טלפון יעבוד ביד של אדם לעומת השולחן ועד להתקנים שמושתלים בתוך גוף האדם ורוצים לטעון אותם טעינה אלחוטית.
אילוז התייחס לחשיבות האיחוד בין התחומים השונים של הסימולציות ל- multi-physics לאור המורכבות הגוברת של מוצרים: "בתכנון שעון חכם, לדוגמא, יש המון שיקולים שמשתנים. בעיצוב מסורתי בו מעצב מעביר תכנון למהנדס אנטנות, וכן הלאה, אי אשר להגיע לפתרון בין כל הגורמים בקצב שהשוק מצפה. פתאום, רק אחרי בניית האב טיפוס, אתה מגלה שהתדרים משתנים של האנטנה משתנים כאשר מזיזים את כף היד. צריך אינטגרציה הדוקה בין כל התחומים כדי לצאת לשוק בזמן".

מה האתגרים שהסימולציה עוזרת לפתור?
אילוז: "רמת המורכבות של מוצרים הפועלים בסביבה אנושית גבוהה ונדרשת כמות עצומה של נתונים כדי להרכיב מודל שיתאר אחד לאחד את המצב האמיתי. מגמה נוספת היא שהבעיות הופכות מולטי-דיסציפלינריות כל בעיה היא גם בעיה אלקטרומגנטית גם בעיה תרמית וגם מכאנית. לדוגמה שעון חכם צריך לתכנן בכלים שיודעים לפתור בעיה אלקטרומגנטית – לדוגמה אנטנות קטנות בתוך השעון. מצד שני עליו לעמוד בתנאים מחמירים כך שלא יחרוג מההספק המותר להיבלע בתוך גוף האדם ואתגר מכאני – לעמוד בפני נפילה על הרצפה – מבחן נפילה של השעון על הרצפה."
דוגמה נוספת היא אנטנת צלחת שנמצאת על לוויין במסלול סביב כדור הארץ ומקשרת אותו עם הקרקע. האנטנה מתחממת בצורה לא אחידה מהשמש ולכן נוצרים עיוותים של הצלחת. המתכננים רוצים לחשב או למדל מה יהיה עקום הקרינה של הצלחת המעוותת והאם עדיין יעמדו במפרט. כדי למדל תרחיש כזה צריך פותרן תרמי שיאפשר לחשב את פילוג הטמפרטורה על פני הצלחת, נדרש גם פותרן מכאני שיחשב את העיוותים של פני השטח של הצלחת בגלל שינויי הטמפרטורה, ופותרן אלקטרומגנטי לחשב את עקום הקרינה של הצלחת המעוותת.
דוגמה נוספת היא מעגל מודפס גמיש – FLEX PCB. הפותרן המכאני מחשב איזה רדיוס כיפוף ניתן להשיג כך שלא יישבר. הפותרן האלקטרומגנטי מחשב האם האותות והתקשורת בתוך הכרטי עדיין עובדים בצורה תקינה ופותרן אחר מודד את עייפות החומר כמה פעמים אפשר לפתוח ולסגור את הכרטיס עד שלבסוף הוא יישבר."

"כבר כמה שנים המתודולוגיה היא להצליח באב טיפוס הראשון ולא לייצר כמה דגמים עד שעומדים בכל הדרישות. זה נובע מהרצון להגיע לשוק. היום טווחי הזמן בין הפיתוח והשוק התקצרו בצורה חדה וקיים לחץ להוציא בכל שנה דגם חדש שאמור לעלות על הדגם של השנה שעברה. כדי לעמוד ביעד כזה חייבים להסתמך על כלי סימולציה. גם אם אתה רוצה ואין לך מגבלה על הכסף אי אפשר לייצר אבי טיפוס בגלל לחץ הזמן."