עמק הסילקון של המאה ה-21

הגישה הגלובלית גורסת שעבודה צריכה להתבצע במקום באופן היעיל והזול ביותר. בסופו של יום חברות המאמצות גישה זו, על אף הקושי הכרוך בדבר, יוצאות נשכרות. איך עושים זאת באופן מושכל? .

כפר גלובלי קטן

“קולומבוס דיווח למלכו ולמלכתו שהעולם הוא עגול, ונרשם בדברי הימים כאדם הראשון שהוכיח זאת. אני חזרתי הביתה ודיווחתי על התגלית המרעישה שגילית – רק לאשתי טרק בלחישה רכה.”מותק”, אמרתי לה, “אני חושב שהעולם הוא שטוח.”

תומאס ל. פרידמן
העולם הוא שטוח

העולם הגלובלי – החיים במציאות החדשה

המהפכה התעשייתית והמצאת מסילת הברזל ומנוע הקיטור הניעו את גלגלי הגלובליזציה במאה ה-18, עד שנת 2000 מילת המפתח היתה “רב לאומיות”, בעת שחברות בן לאומיות חיפסו שווקים רב-לאומים. כניסת הטלפון, המחשב האישי, הלוויינים ותחילת עידן האינטרנט האיצו את תהליך הגלובליזציה ותרמו רבות להתבססות שוק גלובלי. בסוף המילניום נכנסו לעידן חדש ששווה בגודלו ובעוצמתו לגל שהחל במאה ה-18. בתקופה זו כמעט כל פרט יכול להתצטרף לחגיגה הגלובלית, כאשר את מסילת הברזל החליף האיטרנט המהיר וגוגל הפך למנוע הקיטור שמושך במרץ את הקרונות קדימה.

מיקור חוץ שהינה שיטת ניהול, שבבסיסה עומד הרעיון להוציא מהארגון את תפעול הפעילויות שאינן נמצאות בבסיסו, ולהותיר בתפעול ובניהול ישיר רק את פעילויות הליבה הוא רק מימד אחד של התהליך. המושג offshore הומצא בימים שהיה צורך בארה”ב בהגדלת היקף כוח עבודה ולא היה ניתן לתת מענה לצורך במהנדסים, אלא רק מחוץ לתחומי ארה”ב. הדבר הוביל למצב אבסורדי שבו חברות זרות גדולות הציבו אוניות סוחר מעבר למים הטריטורילים של ארה”ב עמוסות במהנדסים מהודו וסין.

מאז אותם ימים הושקעו מיליארדי דולרים בהנחת כבלים ובנייה של תקשורת פס רחב. הדוא”ל, גוגל ותוכנות רבות אחרות הגיחו לעולם ובעזרתם ניתן לפצל כמעט כל סוג של פרוייקט, לשלוח את חלקיו לבנגלור ושנחאי ולבצע פעילות פיתוח בשלט רחוק. למעשה מנגנונים חדשים אלה יצרו קרקע פוריה לניצול במובן החיובי של המילה הון אנושי בכל מקום בעולם. בניגוד לעבר עוד ועוד אנשים יכולים היום לשתף פעולה או להתחרות זה בזה על משרות בזמן אמת תוך שויון הזדמנויות גלובליות.

הגישה הגלובלית גורסת שעבודה צריכה להתבצע במקום באופן היעיל והזול ביותר. בסופו של יום חברות המאמצות גישה זו, על אף הקושי הכרוך בדבר, יוצאות נשכרות. איך עושים זאת באופן מושכל? כלל ראשון בניהול אסטרטגיה עסקית הוא להתמקד בטכנולוגיות הליבה, טכנולוגיות שהארגון חזק בהם ויש לו בהן יתרון תחרותי. שילוב מיקור חוץ מאפשר לחברות להתמקד בפיתוח טכנולוגיות הליבה ובכך לפתח מוצר קצה זול יותר. לכאורה מובן שקשה לעובדים לחשוב על טובת הכלל כאשר המשרה שלהם עומדת בסכנה, כיוון שמישהו שיושב במרחק מיליוני קילומטרים מהם מסוגל לעשות את העבודה בעלות נמוכה יותר. אבל ששמים את היעדים הארגוניים במרכז, ניתן להתגבר גם על מכשול זה.

הכלל השני הוא מתייחס לצורת החשיבה המקובלת בעידן הגלובליזציה – חשוב לוקלי ופעל גלובלי. אמירה זו הפכה למקובלת בעידן החדש שבו מותגים בינלאומיים כמו מקדונלדס ופיצה האט, החלו להתפשט ברחבי הגלובוס תוך התאמה לצרכים המקומיים של כל מדינה אליה חדרו. וכך קיבלנו בישראל את ההמבורגר הגדול בעולם והחריף בעולם בגלל דרישה צרכנית מקומית.

היום חוקי המשחק השתנו. בסביבה הגלובלית שלנו אין כמעט משמעות למיקום פיסי על מנת להפעיל ארגון, ובזכות התקשורת המהירה, אירגונים יכולים לקיים פגישות וירטואליות עם כל שחקני המפתח בשרשרת ההספקה הגלובלית של כל פרויקט בכל רגע נתון. מצב המאפשר לדוגמא לאנשי השיווק האמריקנים לדבר עם התכניתנים ההודים ועם היצרנים האסיאניים.

מאמר ראשון בסדרה על גלובליזציה מאת דוד דהן – סמנכ”ל אופרציה בחברת Primsesne

{loadposition content-related}