כך עולה מסקירה של PwC ישראל שהתפרסמה אתמול. רובי סולימן, ראש מגזר היי-טק ב-PwC ישראל, אופטימי: "יש הרבה כסף זמין להשקעות להיי-טק הישראלי" ● "חברות שתעסוקנה בבניית ערך לטווח ארוך – יתקלו שוב בצונאמי של רכישות" ● "נועדו לנו שנות שיא רבות בהמשך"
לאחר שנות השיא באקזיטים שחווה ההיי-טק הישראלי בשנים 2015 ו-2014, חלה צניחה דרמטית השנה.
בשנת 2016, הסכום הכולל של האקזיטים בהיי-טק הישראלי (רכישות והנפקות) עמד על סך של 3.5 מיליארד דולר – נתון המשקף ירידה של 67% מסך האקזיטים לשנת 2015, אז הוא עמד על 10.69 מיליארד דולר. כך עולה מדו"ח האקזיטים השנתי של PwC ישראל.
על פי הדו"ח, בשנת 2016 היו 55 אקזיטים, מספר עסקאות נמוך בהשוואה לשנת 2015 ו-2014 בהן היו 70 אקזיטים בכל שנה. הממוצע של עסקת אקזיט בשנת 2016 עמד על 64 מיליון דולר, לעומת 153 מיליון דולר בשנת 2015.
בשנת 2016, היו שתי הנפקות של חברות טכנולוגיות בלבד, ירידה משמעותית מכמות ההנפקות בשנת 2015 (שמונה הנפקות) ו-2014 (18 הנפקות).
כמות העסקאות בשנת 2016 (53) דומה לזו של שנת 2014 (52). עם זאת, ניתן לראות כי סכום עסקה ממוצעת בשנת 2016 הינו 66 מיליון דולר, בעוד שבשנת 2014 עמד על 97 מיליון דולר.
עוד עולה מהדו"ח כי השנה הייתה עצירה כמעט מוחלטת של הנפקות לראשונה של חברות היי-טק, לעומת 3.4 מיליארד דולר שווי חברות מהנפקות בשנת 2015. "על פניו, נראה כי מדובר בשנת בצורת באקזיטים ושנקלענו למשבר כלשהו", כתב רובי סולימן, ראש מגזר היי-טק, PwC ישראל. "אך האמת אינה כה דרמטית".
לדבריו, "איננו חווים משבר, בוודאי לא משבר בסדרי גודל של שנת 2000 ו-2008. אין סיבה נראית לעין לצניחה בכמות האקזיטים ולמעשה ההאטה מגיעה בעיקר בעסקאות הענק שחווינו בשנים האחרונות. להשוואה: 10 העסקאות הגדולות ב-2016 עמדו על 2.5 מיליארד דולר, לעומת 4.6 מיליארד ב-2015".
הוא הסביר כי "הרוכשים מצויים בשוק הישראלי, וחלקם אף הגבירו את נוכחותם, הריביות עדיין נמוכות וחלופות ההשקעה הקיימות לא השתנו. כיוון שמאגר המשקיעים הפוטנציאלי נותר פחות או יותר כמות שהוא, טבעי שלאחר גלי הרכישות של השנים האחרונות, תהיה הפוגה מסוימת בקרב רוכשים מסוימים לצורך ניצול ומקסום הטכנולוגיות והחברות שכבר נרכשו ולבחינת טכנולוגיות חדשות להשקיע בהן".
הרוכשים הגדולים השנה, כתב סולימן, "שונים משמעותית מאלה בשנה הקודמת, מה שתומך בתיאוריה לפיה הרוכשים הגדולים של 2014 ו- 2015 לקחו פסק זמן. במונחים כספיים, 87% מהרכישות בשנת 2015 הן לא של רוכשים שביצעו רכישות בשנת 2016".
"השנה, הרכישות הגדולות נעשו על ידי אורקל (Oracle), סוני (Sony), סיסקו (Cisco), Dentsply Sirona ו-Francisco Partners. האחרונה היא היחידה שביצעה רכישה משמעותית גם בשנה הקודמת והיחידה שאינה רוכשת אסטרטגית, אלא פיננסית".
לדבריו, "יתכן שהמסקנה המתבקשת הינה שלמרות הנוכחות הגלובלית המאסיבית בישראל, ותהליכי הגלובליזציה באופן כללי – אין מספיק רוכשים גלובליים עם היכרות מספקת ונוחות לבצע רכישות בישראל. כך, נוצרות תקופות האטה משמעותיות לאחר גל רכישות. בהיעדר כמות רוכשים מספקת, גם מחירי העסקאות יורדים. היעדרם של גופים בינלאומיים רבים מקהל הרוכשים הפוטנציאלים בישראל, הוא גם ההזדמנות הגדולה והפוטנציאל העצום שעדיין טמון בשוק ההיי-טק שלנו".
"יש גם הרבה בשורות טובות", מסכם סולימן. "יש הרבה כסף זמין להשקעות להיי-טק הישראלי. קרנות הון הסיכון הישראליות והזרות, משקיעים אסטרטגים, אנג׳לים ושאר גופי השקעה – נוכחים בשוק עם יכולות השקעה משמעותיות ככל הנראה יותר מאי פעם".
"חברות ההיי-טק שתעסוקנה בבניית ערך לטווח ארוך וודאי יתקלו שוב בצונאמי של רכישות בעוד זמן מה, אליו נכון להגיע בשלים ומוכנים עם יצירת ערך וחדשנות".
"שחקנים חדשים נכנסים לשוק הישראלי כל הזמן, ומתווספים לרוכשים הפוטנציאלים העתידיים. גופים סינים בראשם, מרגישים יותר ויותר נוח לבצע עסקאות בישראל, דוגמת עסקת Playtika (שלא נכללה בדו"ח). כמות החברות והחדשנות הישראלית ממשיכה לפרוח ולשגשג וכמות הניסיון בניהול חברות מצליחות גדל מדי שנה. די בכך בכדי להיות אופטימיים לעתיד. אין ספק כי נועדו לנו שנות שיא רבות בהמשך".
| {loadposition content-related} |
