שניהם דיברו בכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. הכנס עסק בשאלה כיצד ניתן להגדיל את ייצוא ההייטק הישראלי ל-40 מיליארד דולר בתוך חמש שנים
| דני קורן מנכ"ל אבנט בכנס איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. צילום: קובי קנטור, אנשים ומחשבים |
יונתן וונד, מנכ"ל מיקרון (Micron) ישראל, ציין שלשום בפאנל המרכזי בכנס איגוד תעשיות האלקטרוניקה, , כי יש לחברה מפעל ייצור שבבים בקריית גת שרכשה מאינטל (Intel) וכי כמו אינטל, בישראל היא רק חברת ייצור. לדבריו, "כדי להגדיל את נפח הייצור יש לנו יתרון, כישראלים. לאחר 30 שנים של קיום מפעלי ייצור הישראלים צברו ניסיון בתחום. כמו כן, צברנו מקצוענות בניהול, ולעבודת הצוות הישראלית אין מתחרה בעולם".
עם זאת, לא הכל ורוד, הוסיף וואנד. "אנחנו מפעל בסיכון, יש לנו מוצרים מתקדמים. ב-50% מהטלפונים יש מוצרים שלנו, אבל בעוד שנתיים-שלוש יידרשו זיכרונות בטכנולוגיות אחרות. אנחנו צריכים בנוסף לחפש שווקים חדשים למוצרים שלנו ולגוון את מגוון המוצרים שלנו".
"כדי להגדיל את נפח הייצור, אנו זקוקים לחדשנות בייצור, שאני קרוב ל-30 שנה במפעלי ייצור בתפקידים שונים. במפעל ייצור יש צורך מצד אחד מהנדסים ואנשי מדע ומצד שני צריך טכנאים והנדסאים. יש לנו כ-800 אנשי ייצור במשמרות, רובם טכנאים והנדסאים וכאלה שלא הכשרנו אותם במפעל, וכ-450 מהנדסים ואנשי מדעי הטבע כי אתה לא יכול להריץ מפעל כזה בלי כזו רמה. יוזמה, עבודת הצוות שאין דומה לה בשום מקום אחר. אני גם חושב שיש לנו מקצוענות בניהול, וכן היכולת לבצע אינטגרציה של כל היכולות הללו למרות כל המשמעויות של ייצור בארץ כגון שער הדולר.
"גם חברות יצרניות יכולות להתחרות יפה בעולם. ולהתחרות באמצעות היתרונות שלנו. ואני מחזק את דברי כל הדוברים: חייבים מערכת חינוך חזקה, גם השכלה גבוהה וגם הכשרת הנדסאים וטכנאים. אנחנו חייבים את שיתוף הפעולה ואת החוזק שלנו בנטוורקינג כדי לנצל את היתרוונת הישראלים ולעשות את זה לא רק בחברות מלאות אלא גם בחברות ייצור.
דני קורן, מנכ"ל אבנט ישראל, התריע בפאנל, כי התעשייה בארץ הולכת ומצטמקת. לדבריו, ממכירות רכיבים בסך של מיליארד דולרים בשנת 2000 הצטמצם הענף ל-500-600 מיליון כיום. "הייצור בורח החוצה, גם של חברות שנרכשו על ידי חברות רב לאומיות שהבטיחו להשאיר את הייצור בארץ – וכשלו", אמר.
הוא הוסיף, כי "המגזר הכי יציב הוא, כמובן, המגזר הביטחוני, אבל גם בו פחות ופחות מייצרים פה והרבה יותר מייצרים בהודו, כי הלקוחות רוצים ייצור מקומי. הסקטור הכי גדול היה סקטור התקשורת והוא יורד בצורה דרמטית בגלל הסינים. התחומים שאנחנו שומרים עליהם הם התחום הרפואי והאבטחה".
"הרבה מאוד ייצור בורח החוצה ולא מיוצר בארץ. רואים חברות גדולות שרכשו חברות בישראל הבטיחו שהחברות ימשיכו לייצר בארץ דוגמת וריפון. אנשי החומרה האחרונים של וריפון פוטרו לפני חודש. אלישע ינאי עבד שנים רבות במוטורולה וכעת הוא רואה כיצד המפעל המפואר עבר לידיים של פלקסטרוניקס והייצור בו הולך ומתכווץ. אין ספק שזה לא יכול לעזור לנו להגיע למספרים שמדברים עליהם, של 40 מיליארד דולר יצוא.
קורן התייחס גם לפספוסים הגדולים: "השוק הישראלי לא נוגע כמעט בתחום הרכב ובתחום הצרכני. כמעט לא הצלחנו בכלל להיכנס לתחום הצרכני. האפיליידי היה סיפור הצלחה גדול ונגמר בפשיטת רגל. מאז ועד היום חוץ מהשם פאוארמט שיש ממנו ציפיות גדולות אין לנו שום אחיזה בתחום הצרכני – התחום שהיום צורך הכי הרבה רכיבים אלקטרוניים. כדאי לאיגוד לחשוב איך נכנסים לתחום הזה שעד היום לא הצלחנו בו כלל."
