ינאי היה אחד הדוברים בכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה שהתקיים אתמול בת"א. היו"ר היוצא – יהודה זיסאפל קרא לתעשיה לטפל בהכשרת כוח אדם גם בלי סיוע ממשלתי * מנכ"לית שדולת ההייטק בכנסת אסתי פשין האשימה את האוצר בהכשלת המאמצים: צריך לעזור להייטק כדי לחזק את המדינה
| אלישע ינאי, יו"ר ונשיא איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה |
אלישע ינאי, יושב ראש ונשיא איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל, אמר אתמול בכנס השנתי של האיגוד שהתקיים בת"א, בהשתתפות כ-1,000מבכירי הענף, כי מטרתו לדאוג לכך שהיקף יצוא ההייטק הישראלי העומד כיום על 25 מיליארד דולר יגדל לרמה של 40-50 מיליארד דולר בתוך 4-5 שנים, על אף המשבר הכלכלי העולמי.
"יש משבר כלכלי, הוא לא פועל לטובתנו, אבל שוק ההיי-טק העולמי הוא גדול ומגלגל מדי שנה יותר מחמישה טריליון דולרים. אנחנו בו לא יותר מאשר אזובי הקיר. המהלך הזה לא פשוט – אבל אפשרי. בואו נממש את היעד הזה, ומהר, שכן הגדלת היקף יצוא ההיי-טק המקומי תקדם את כלל כלכלת ישראל".
עוד אמר כי "יש הרבה מאוד בעיות וכדאי לשפר. דבר אחד ברור: היעד המיידי להגדלת העושר של המדינה הוא על ידי העלאת התל"ג של כולנו, שעומד כעת על 30 אלף דולרים לנפש, ל-50 אלף דולרים לנפש. זה אפשרי". ינאי קרא למערכת הפיננסית ולממשלה להתגייס כדי שתחודש תוכנית יוזמה ב', שסייעה בעבר לתעשיית ההיי-טק. "יש לסייע לחברות מלאות, כאלה שעוסקות בפיתוח, ייצור ושיווק".
היו"ר היוצא של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, יהודה זיסאפל אמר כי: "תעשיית ההיי-טק נמצאת בפיגור מתמיד בכוח אדם מקצועי. אנו יוצרים בעיה גדולה שנתקשה לפתור בעתיד",
"ההיי-טק הוא הקטר של המדינה – חשוב שהוא ימשיך לדהור. המפתח לצמיחה הוא להשקיע בכוח אדם, ולהגדיל את כמות המהנדסים ואנשי הטכנולוגיה". הוא הוסיף, כי "עלינו להמשיך לעבוד עם הממשלה, אבל אפשר לתקן את המצב גם בלעדיה. אי אפשר לשתוק, הזמן לא פועל לטובתנו. בעיית כוח האדם בענף היא צוואר הבקבוק. זה מצב בלתי אפשרי והוא חונק את התעשייה. יש להגדיל את כמות המהנדסים והמדענים למען המשך הצמיחה". סיכם זיסאפל שהתגאה בהון האנושי, ובחקיקת חוק עידוד השקעות הון ומיסוי נמוך לחברות מייצאות.
שר התקשורת משה כחלון שייצג את הממשלה באירוע אמר ניהל שיחות עם ינאי ועם שלמה וקס מנכ"ל הארגון בנסיעות לחו"ל בהן פעל לסייע ליצוא הישראלי, כי אחת הסיבות להחלטתו לקדם את התחרות בשוק האינטרנט המהיר היא לאפשר הקמת מפעלי הייטק בפריפריה.
"כמעט בכל ישיבת ממשלה אנחנו מדברים איך מעודדים תעסוקה בפריפריה באיזורים החלשים וכן בקרב החרדים וערבים והחלום שלנו הוא שאם פרי הגליל זה מפעל שיש לו יישוב, אנחנו רוצים שיהיה שם מפעל הייטק. יש מספיק אנשים טובים שם אבל הם לא עובדים בהייטק, הם יכולים לקבל את החינוך הנכון ובלי סיסמאות לצאת מהמעגל הזה. אף אחד לא נולד וכתוב לו מלמעלה אתה תהיה עני ותעבוד בקופסאות שימורים."
אסתי פשין – מנכלית שדולת ההייטק בכנסת אומרת כי אנשי ההייטק זועקים געוואלד כבר תקופה ארוכה. השדולה הוקמה באמצע 2009 ע"י ח"כ אילטוב במטרה לתת מענה ולתמוך בתעשיית ההייטק בתקופת המשבר.
"הגענו למסקנה שנדרש שינוי בפרדיגמת המימון ונדרש שינוי כזה ביחס לתעשיית ההייטק מול הרגולטור. יש עם מי לדבר, אך יחד עם זאת מול כל זעקה שאנחנו זועקים מופעלים מנגנונים של איזונים בלמים ופילטרים. קיימת דעה קדומה לפיה תעשיית ההייטק נתפסת כתעשיה עשירה, השכר הממוצע 16,317 שקל פי 2 מהשכר מהמוצע במשק .התפיסה הבסיסית היא שקודם כל צריך לעזור למי שבאמת צריך עזרה. עמדת האוצר והתמ"ת כפי שבאה לידי ביטוי לגבי תמלוגים לחוק המו"פ היא שעמדת הרגולציה שמי שמקבל מימון מהמדען הוא מי שלא יכול לקבל מימון מגורם אחר אבל עלול להיות מצב שבו זה עומד בניגוד לצורך להגן על התעשייה.
תעשית הייטק היא מקור לנחת ולפרגון מהקהילה הבינלאומית. כאשר תעשיה כל כך קרדינלית לארץ זועקת גוואלד נוכח כשל שוק. הציבור צריך להשמיע את קולו. נדרשת עבודה מתואמת בין הציבור ,הארגונים היציגים והכנסת שיתוף הפעולה הוביל לחוקים שהחלו את דרכם כהצאות פרטיות והובילו השר שטייניץ ואחרים בחוק ההסדרים לשנת 2012. יהודה, אלישע, שלמה וחברי הנשיאות עובדים איתנו בתאום מופלא כדי לקדם את התאום,
זיהינו כשל שוק במימון. חברנו לתוכנית של האוצר וכך נוצרו חוק האנג'לים, התיקון הקובע תקרת החזר למדען בחוק המו"פ ואזכור להכרה בהוצאות כוח אדם ואולם אם ניקח את דוגמת חוק האנג'לים הקשר בין החוק שהציע ח"כ אילטוב לגרסה הסופית הוא מקרי בהחלט, יתרה מכך, בפרשנות לדברי החוק ובתקנות שלו הכניס האוצר עזים שמעיבים על הפרגמטיות של החוק.
ב-2011-12 בחרנו להתמקד בפיתוח התעשיה. אנחנו משתפים פעולה עם האיגוד וארגונים נוספים. ח"כ אילטוב הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק שמעודדת הנפקות של חברות הייטק בבורסה בתל אביב, פרדיגמה שתעזור לחברות להתגבר על עמק המוות בין הסטאטרפ לחברות המוכרות בעשרות מיליוני דולרים.
גם פשין הדגישה את נושא כוח האדם: "בלי זרם קבוע של כוח אדם הנדסי וטכנולוגי בעלות סבירה לא תעמוד לאורך זמן. הפער בין היצע המהנדסים לשכרם מוביל גם לזליגה של עבודות פיתוח לחו"ל. יש צורך בהגברת ההכשרה, ודיברנו על חרדים וערבים וכן על תוכניות לגיוס 'קשישי' ההייטק, אותם בני 45 פלוס לתעשיה."
לראשי איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה היא קראה: "עלינו לאחד כוחות ולהמשיך לעבוד בתיאום ובשיתוף פעולה ולהפעיל לחץ ציבורי כדי שהאג'נדה החשובה של פיתוח התעשייה תהפוך לפרקטיקה."
