• אודות
  • כנסים ואירועים
  • צור קשר
  • הצטרפות לניוזלטר
  • TapeOut Magazine
  • ChipEx
  • סיליקון קלאב
  • Jobs
מבית
EN
Tech News, Magazine & Review WordPress Theme 2017
  • עיקר החדשות
    מחשב קוונטי מדגם IBM50Qsystem

    יבמ ו-AMD משתפות פעולה בפיתוח מחשבי-על משולבים במחשוב קוונטי

    מה הביא את ממשל טראמפ להשקיע 9 מילארד דולר באינטל

    מה הביא את ממשל טראמפ להשקיע 9 מילארד דולר באינטל

    ראש ממשלת הודו נהרנדרה מודי אילוסטרציה: depositphotos.com

    הודו משיקה מיזם לאומי לתפיסת נתח מהשוק העולמי של תעשיית השבבים בהיקף טריליון דולר

    מעבדי INTEL XEON 6. צילום יחצ

    אינטל ו-AWS  מטיסות את מהירות הזיכרון בענן פי 2.5

    ממשל טראמפ הופך להיות בעל המניות הגדול ביותר באינטל. איור: אבי בליזובסקי באמצעות IDEOGRAM AI

    ארה"ב רכשה 10% ממניות אינטל תמורת 9 מיליארד דולר במסגרת יוזמת הטכנולוגיה של טראמפ

    שבבים תוצרת ארצות הברית. אילוסטרציה: depositphotos.com

    אקונומיסט על השקעת הממשל באינטל: “סיליקון כל־אמריקני” הוא אשליה – שבבים אמריקניים יצליחו רק עם בעלות ברית

    Trending Tags

    • בישראל
      הדמיה של הלוויין NAOS. איור: EHB Italia

      מצלמת החלל JUPITER של אלביט מערכות שוגרה בהצלחה על גבי לוויין NAOS בשיתוף פעולה עם OHB-Italia

      יגאל רותם. קרדיט צילום דני כתרי

      יגאל רותם מונה לחבר דירקטוריון בחברת ולנס סמיקונדקטור

      שלוחת טאואר סמיקונדקטור בנתניה. צילום מתוך אתר החברה

      טאואר סמיקונדקטור ו-Xscape Photonics  מודיעות על פיתוח טכנולוגי פורץ דרך – שבב הלייזר הרב-גלי הראשון בתעשייה המיועד למרכזי נתונים מבוססי AI

      תמרה בקשט, מנכ"לית VisIC. צילום יחצ

      ד"ר תמרה בקשט בראיון ל-CHIPORTAL: "האינוורטר הוא הלב של הרכב החשמלי – ו־GaN הוא מה שמזרים בו את הדם"

      מייסדי Atero. קרדיט: עומר הכהן

      אקזיט תוך שנה: Crusoe רוכשת את Atero הישראלית בכ-150 מיליון דולר

      אבי בקל, מנכ"ל TriEye. צילום: דייויד גארב.

      ‏TriEye ו-LITEON מקדמות פתרונות חישה ותצלום SWIR לרובוטיקה ולרכב

      Trending Tags

      • מדורים
        • אוטומוטיב
        • בינה מלאכותית (AI/ML)
        • בטחון, תעופה וחלל
        • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
        • ‫יצור (‪(FABs‬‬
        • ‫צב"ד‬
        • ‫שבבים‬
        • ‫רכיבים‬ (IOT)
        • ‫תוכנות משובצות‬
        • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
        • תקשורת מהירה
        • ‫‪FPGA‬‬
        • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
      • מאמרים ומחקרים
      • צ'יפסים
      • Chiportal Index
        • Search By Category
        • Search By ABC
      No Result
      View All Result
      Chiportal
      • עיקר החדשות
        מחשב קוונטי מדגם IBM50Qsystem

        יבמ ו-AMD משתפות פעולה בפיתוח מחשבי-על משולבים במחשוב קוונטי

        מה הביא את ממשל טראמפ להשקיע 9 מילארד דולר באינטל

        מה הביא את ממשל טראמפ להשקיע 9 מילארד דולר באינטל

        ראש ממשלת הודו נהרנדרה מודי אילוסטרציה: depositphotos.com

        הודו משיקה מיזם לאומי לתפיסת נתח מהשוק העולמי של תעשיית השבבים בהיקף טריליון דולר

        מעבדי INTEL XEON 6. צילום יחצ

        אינטל ו-AWS  מטיסות את מהירות הזיכרון בענן פי 2.5

        ממשל טראמפ הופך להיות בעל המניות הגדול ביותר באינטל. איור: אבי בליזובסקי באמצעות IDEOGRAM AI

        ארה"ב רכשה 10% ממניות אינטל תמורת 9 מיליארד דולר במסגרת יוזמת הטכנולוגיה של טראמפ

        שבבים תוצרת ארצות הברית. אילוסטרציה: depositphotos.com

        אקונומיסט על השקעת הממשל באינטל: “סיליקון כל־אמריקני” הוא אשליה – שבבים אמריקניים יצליחו רק עם בעלות ברית

        Trending Tags

        • בישראל
          הדמיה של הלוויין NAOS. איור: EHB Italia

          מצלמת החלל JUPITER של אלביט מערכות שוגרה בהצלחה על גבי לוויין NAOS בשיתוף פעולה עם OHB-Italia

          יגאל רותם. קרדיט צילום דני כתרי

          יגאל רותם מונה לחבר דירקטוריון בחברת ולנס סמיקונדקטור

          שלוחת טאואר סמיקונדקטור בנתניה. צילום מתוך אתר החברה

          טאואר סמיקונדקטור ו-Xscape Photonics  מודיעות על פיתוח טכנולוגי פורץ דרך – שבב הלייזר הרב-גלי הראשון בתעשייה המיועד למרכזי נתונים מבוססי AI

          תמרה בקשט, מנכ"לית VisIC. צילום יחצ

          ד"ר תמרה בקשט בראיון ל-CHIPORTAL: "האינוורטר הוא הלב של הרכב החשמלי – ו־GaN הוא מה שמזרים בו את הדם"

          מייסדי Atero. קרדיט: עומר הכהן

          אקזיט תוך שנה: Crusoe רוכשת את Atero הישראלית בכ-150 מיליון דולר

          אבי בקל, מנכ"ל TriEye. צילום: דייויד גארב.

          ‏TriEye ו-LITEON מקדמות פתרונות חישה ותצלום SWIR לרובוטיקה ולרכב

          Trending Tags

          • מדורים
            • אוטומוטיב
            • בינה מלאכותית (AI/ML)
            • בטחון, תעופה וחלל
            • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
            • ‫יצור (‪(FABs‬‬
            • ‫צב"ד‬
            • ‫שבבים‬
            • ‫רכיבים‬ (IOT)
            • ‫תוכנות משובצות‬
            • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
            • תקשורת מהירה
            • ‫‪FPGA‬‬
            • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
          • מאמרים ומחקרים
          • צ'יפסים
          • Chiportal Index
            • Search By Category
            • Search By ABC
          No Result
          View All Result
          Chiportal
          No Result
          View All Result

          בית מדורים בינה מלאכותית (AI/ML) “רשתות הנוירונים העמוקות יהיו במאה ה-21 מה שהיה החשמל במאה ה-20”

          "רשתות הנוירונים העמוקות יהיו במאה ה-21 מה שהיה החשמל במאה ה-20"

          מאת אבי בליזובסקי
          03 ספטמבר 2018
          in בינה מלאכותית (AI/ML), ‫שבבים‬, בישראל
          elidavid
          Share on FacebookShare on TwitterLinkedinWhastsapp

          לקראת מפגש מועדון הסיליקון: כך אומר ד"ר אלי דוד מאוניברסיטת בר אילן ויזם סדרתי של חברות הזנק בתחום התבונה המלאכותית. ד"ר דוד יהיה אחד המרצים במפגש הסיליקון קלאב שיתקיים ב-18/9 (אולם נופים במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב, החל מ-18:30)

          ד"ר אלי דוד. צילום באדיבותו

           

          "רשתות הנוירונים העמוקות יהיו במאה ה-21 מה שהיה החשמל במאה ה-20". כך אומר ד"ר אלי דוד מאוניברסיטת בר אילן ויזם סדרתי של חברות הזנק בתחום התבונה המלאכותית. ד"ר דוד יהיה אחד המרצים במפגש הסיליקון קלאב שיתקיים ב-18/9 באולם נופים במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב, החל מ-18:30.

          ד"ר אלי דוד הוא מומחה מוביל בתחום הבינה המלאכותית המתמחה בלמידה עמוקה (רשתות עצביות) ובחישוב אבולוציוני. הוא פרסם למעלה מ – 40 מאמרים במגזינים מובילים בתחום הבינה המלאכותית ובכינוסים, ומתמקד בעיקר ביישומים של למידה עמוקה ואלגוריתמים גנטיים בתחומים שונים בעולם האמיתי. הוא היזם של פלקון, תוכנת משחק שחמט ברמה גבוהה המבוססת על אלגוריתמים גנטיים ולמידה עמוקה. התכנית הגיעה למקום השני באליפות העולם בשחמט.

          ד"ר דוד הוא המייסד של דיפ אינסטינקט, המיישמת למידה עמוקה לתחום הסייבר, ויועץ AI לחברות גדולות, קרנות הון סיכון ועוד.

          בשנתיים שלוש האחרונות רואים התפתחות מהירה של תחום רשתות נוירונים מלאכותיות עמוקות – או למידה עמוקה. עד לפני כמה שנים התחום הזה נחשב זניח לגמרי ורבים מהמומחים הסתכלו עליו כמופרך. תחום הלמידה העמוקה הצליח להגיע בן לילה למצב שבו הוא משפיע בכל התחומים: ראייה ממוחשבת, עיבוד טקסט, אבטחת סייבר, משחקים ועוד, ונתן נוק אאוט לכל השיטות האחרות של בינה מלאכותית.

          למידה עמוקה היא בעצמה תת תחום בתוך למידת מכונה. יש הרבה שיטות ללמד את המכונה. אחת מהן היא רשתות נוירונים מלאכותיות המכונה גם למידה עמוקה. ההבדל המשמעותי הוא שבכל השיטות הקלאסיות של למידת מכונה אנו נדרשים שני שלבים. ניקח לדוגמה את בעיית זיהוי הפנים. בכל השיטות הקלאסיות אנחנו לא יכולים לקחת את הנתונים הגולמיים בתמונה ולהכניס אותם ישירות לתוך מודול של למידת מכונה בין שזה פיקסלים בתמונה אותיות בטקסט ועוד. אלא נדרשנו לבצע שלב שנקרא חילוץ מאפיינים בה אנו נעזרים במומחה אנושי שבונה לנו סט של מאפיינים שיכולים לסייע בזיהוי פנים – מרחק בין האישונים, או המרחק בין האף לפה, וכך הלאה – עשרות מאפיינים מעין אלה.
          "בשלב השני מכניסים את המאפיינים הללו למודול של למידה עמוקה, שמשווה את עשרות המאפיינים וכך הוא יכול לזהות את התמונה. שלב חילוץ המאפיינים הוא שלב גרוע. על ידי זה שאנחנו לוקחים את הנתונים הגולמיים העשירים -– תמונה המורכבת ממיליוני פיקסלים והופכים אותה לרשימה של כמה עשרות או מאות מאפיינים טובים ככל שיהיו עדיין איבדנו את מרבית הנתונים הגולמיים."

          הבעיה הגדולה קשורה יותר אלינו כבני אדם. אפילו המומחים מתקשים להסתכל על בעיות מסובכות ולתרגם אותם לרשימת מאפיינים סדורה. דוגמה. כל אחד מאיתנו אם ייראה תמונה של כלב או חתול יגיד בתוך מילישניות אם זה כלב או חתול במאה אחוז. נסה להסביר מהו בדיוק ההבדל בין כלב לחתול? אני עושה את זה בתרגיל עם הסטודנטים שלי בתחילת כל קורס.

          שורשיו של תחום הרשתות הנוירוניות העמוקות שורשיו בשנות השבעים והשמונים. כבר אז היו רשתות נוירוניות כאשר מדענים ניסו לחקות את המוח אך הגיעו להצלחות מועטות ולא מרשימות. שיפור האלגוריתם והשיפור בחומרה, בעיקר בזכות המעבדים הגרפיים של אנבידיה (GPU) הצלחנו להגיע מרשתות שטוחות של 4-2 שכבות להפוך אותן לרשתות עמוקות של 20 ושלושים שכבות. ובמקום שיהיו בהם רק כמה אלפי סינפסות (סינפסה מחברת בין שני נוירונים, בדיוק כמו במוח), ישנם היום מיליארדי סינפסות ברשתות הנוירונים הגדולות.
          זה מה שאיפשר לנו לדלג לראשונה על שלב חילוץ המאפיינים. אם ניקח כדוגמה את זיהוי הפנים, אנו מכניסים את הפיקסלים לתוך רשת נוירונים עמוקה בלי להוסיף שום ידע אנושי. הרשת העמוקה לומדת בעצמה. בכל התחומים שבהם הופעלו רשתות נוירונים עמוקות השפור היה בלתי נתפס. במקצתם כדוגמת ראיה ממוחשבת, עברנו אפילו את היכולות של בני אדם.
          בשנים הקרובות אני צופה המשך של השיפור המואץ שאנחנו רואים בשנים האחרונות. אנחנו לא רואים סימן לתאוטה בקצב השיפור בתחום הזה. כל יום אנו רואים תוצאות דרמטיות ובהרבה תחומים מתקרבים או אף עוברים את היכולות של בני אדם. הצפי שלי לעשרות השנים הקרובות שנראה את ההמשך השיפור האקספוננציאלי בתוצאות ואני מנחש שברוב התחומים המודולים המלאכותיים יהיו לא טובים פחות מבני אדם."

          האם המחשבים יעלו על בני האדם בכל?
          ההשוואה הזו נכון להיום אינו במקום כי מודול הלמידה העמוקה הגדול ביותר שאנחנו יכולים לאמן על המחשב החזק ביותר, המדמה מיליארדי סינפסות היא פי 100 אלף קטנה יותר מהיכולת החישובית של המוח. לשם השוואה רק באיזור הקליפה החיצונית של המוח שהוא האיזור המעניין מההיבט הקוגניטביי יש 150 טריליון סינפסות. מצד שני המחשבים היום כבר מסוגלים להריץ רשתות נוירוניות חזקות פי מיליון לעומת לפני 30 שנה. אם בשלושים השנים הקרובות נראה שיפור של פי מיליון ונתגבר על בעיית החומרה, יהיו לנו רשתות מלאכותיות שיעלו על הרשתות הביולוגיות, ואפשר יהיה לומר שהמחשבים יהיו חכמים יותר מבני אדם. יהיה אפילו שלב שבו הפער הקוגניטיבי בין המחשבים והאדם יהיה כמו הפער בין האדם והשימפנזה. מה יקרה אז? זה נושא שנערכים בו דיונים רבים ומטרידים. בקיצון אחד יש את החשש שהמחשבים ישתלטו עלינו ואף ישמידו אותנו, שמבטאים אנשים כמו ביל גייטס, אילון מאסק וסטיבן הוקינג עליו השלום. בקיצון השני יש הטוענים שלא חשוב כמה חכמים המחשבים יהיו הם תמיד ישרתו אותנו."

          האם המחשבים יחליפו את בני האדם במשימות ספציפיות?

          "אנו נראה בשנים הקרובות גל של החלפת בני אדם במכונות. בעוד עשר או לכל היותר עשרים שנה מקצוע כמו נהג מונית יהיה לא רלוונטי ולא יתקיים יותר. מקצוע של רופא רדיולוג שמפענח תמונות רטנגן, MRI וכדומה, לא יהיה קיים בצורה המוכרת לנו. כבר היום לימוד מכונה עולה על האדם בהרבה היבטים של פיענוח תמונות רדיולוגיות."
          ואולם ד"ר דוד אופטימי באשר להזדמנויות העבודה שהבינה המלאכותית תיצור. "בתחילת המאה העשרים היו הרבה עובדים בכל עיר בעולם המערבי, שתפקידם היה להדליק בכל ערב את פנסי הרחוב אחד אחד. ברגע שחשמל נכנס היה גל של אבטלה, כל אלה היו מיותרים. אבל בואו נסתכל על הכמות האדירה של עבודות שנוצרו בזכות החשמל. אני מאוד מאמין בזה, שבינה מלאכותית תעשה למאה ה-21 מה שחשמל עשה למאה ה-20. מול גל האבטלה יהיה גל של מקצועות שבהם עדיין יהיה יתרון לאדם. ההחלפה הכוללת עדיין לא קרובה."

          האם נראה התממשקות בין התבונה המלאכותית והמוח האנושי?

          "קצב ההתפתחות של רשתות הנוירונים המלאכותיות מסחרר מאוד וההתפתחויות בהתאם. לעומת זאת, קצב שיפור ההבנה שלנו אודות המוח האנושי עדיין מתקדם בקצב איטי ביותר. לא ראינו פריצת דרך משמעותית וגדולה שעזרה להבין טוב יותר את המוח שלנו. עדיין המכונות המתקדמות והיקרות ביותר בעולם רחוקות מאוד מלהגיע למצב של מדידת פעולה של נוירונים וסינפסות בודדות במוח תוך כדי תהליך החשיבה. אני חושב, שוב זו דעתי האישית שהרבה יותר מהר נגיע למצב שיש לנו בינה מלאכותית טובה כמונו ועולה עלינו מאשר מצב שבו נוכל להתחבר למוח שלנו להכניס לו צ'יפים ולהרחיב את הזיכרון."

           

          לאתר הסיליקון קלאב

          {loadposition content-related}
          אבי בליזובסקי

          אבי בליזובסקי

          נוספים מאמרים

          שלוחת טאואר סמיקונדקטור בנתניה. צילום מתוך אתר החברה
          בינה מלאכותית (AI/ML)

          טאואר סמיקונדקטור ו-Xscape Photonics  מודיעות על פיתוח טכנולוגי פורץ דרך – שבב הלייזר הרב-גלי הראשון בתעשייה המיועד למרכזי נתונים מבוססי AI

          מייסדי Atero. קרדיט: עומר הכהן
          בינה מלאכותית (AI/ML)

          אקזיט תוך שנה: Crusoe רוכשת את Atero הישראלית בכ-150 מיליון דולר

          אדם שמוס. צילום: גילי יעקב
          בינה מלאכותית (AI/ML)

          הקאמבק הגדול של השיחה הטלפונית

          שבב בינה מלאכותית. איור באדיבות קיידנס
          בינה מלאכותית (AI/ML)

          Cadence ו-NVIDIA הופכות את ניתוח ההספק ב-AI לעניין של שעות – לא שבועות

          הפוסט הבא
          450 x 492 3d nand 32 layer stack1

          IC Insights: שבבי זיכרון יהוו 53% מההוצאה ההונית הכוללת בשבבים ב-2018,

          כתיבת תגובה לבטל

          האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

          • הידיעות הנקראות ביותר
          • מאמרים פופולאריים

          הידיעות הנקראות ביותר

          • מה הביא את ממשל טראמפ להשקיע 9 מילארד דולר באינטל
          • ד"ר תמרה בקשט בראיון ל-CHIPORTAL:…
          • אינטל ו-AWS  מטיסות את מהירות הזיכרון בענן פי 2.5
          • טאואר סמיקונדקטור ו-Xscape Photonics  מודיעות על…
          • הודו משיקה מיזם לאומי לתפיסת נתח מהשוק העולמי של…

          מאמרים פופולאריים

          • מסטארטאפ ניישן לסמיקונדקטור ניישן: כיצד הפכה ישראל…
          • היתרון הישראלי בסכסוך האיראני – לוחמה מדויקת…
          • ענבר דג – דג נדיר בתעשיית השבבים
          • אתגרי תכנון שבבים ב – 1.8 ננומטר
          • מקרה קלרנה : האם הרומן עם הבינה מלאכותית הסתיים בבגידה?

          השותפים שלנו

          לוגו TSMC
          לוגו TSMC

          לחצו למשרות פנויות בהייטק

          כנסים ואירועים

          כנסים ואירועים

          כנס ChipEx2025 יערך ב-13-14 במאי, 2025. הכנס מיועד לכל העוסקים בתעשיית הסמיקונדקטור  כולל מהנדסים, מומחים מקצועיים ובכירים.

          לחץ לפרטים

          הרשמה לניוזלטר של ChiPortal

          הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו


            • פרסם אצלנו
            • עיקר החדשות
            • הצטרפות לניוזלטר
            • בישראל
            • צור קשר
            • צ'יפסים
            • Chiportal Index
            • TapeOut Magazine
            • אודות
            • מאמרים ומחקרים
            • תנאי שימוש
            • כנסים
            • אוטומוטיב
            • בינה מלאכותית
            • בטחון, תעופה וחלל
            • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
            • ‫יצור (‪(FABs‬‬
            • ‫צב"ד‬
            • ‫רכיבים‬ (IOT)
            • ‫שבבים‬
            • ‫תוכנות משובצות‬
            • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
            • ‫‪FPGA‬‬
            • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬

            השותפים שלנו

            כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

            דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

            No Result
            View All Result
            • עיקר החדשות
            • בישראל
            • מדורים
              • אוטומוטיב
              • בינה מלאכותית (AI/ML)
              • בטחון, תעופה וחלל
              • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
              • ‫יצור (‪(FABs‬‬
              • ‫צב"ד‬
              • ‫שבבים‬
              • ‫רכיבים‬ (IoT)
              • ‫תוכנות משובצות‬
              • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
              • ‫‪FPGA‬‬
              • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
              • תקשורת מהירה
            • מאמרים ומחקרים
            • צ'יפסים
            • כנסים
            • Chiportal Index
              • אינדקס חברות – קטגוריות
              • אינדקס חברות A-Z
            • אודות
            • הצטרפות לניוזלטר
            • TapeOut Magazine
            • צור קשר
            • ChipEx
            • סיליקון קלאב

            כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

            דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

            דילוג לתוכן
            פתח סרגל נגישות כלי נגישות

            כלי נגישות

            • הגדל טקסטהגדל טקסט
            • הקטן טקסטהקטן טקסט
            • גווני אפורגווני אפור
            • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
            • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
            • רקע בהיררקע בהיר
            • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
            • פונט קריאפונט קריא
            • איפוס איפוס