כך עולה מ"דוח האקזיטים" 2012. בסך הכל עשו חברות הייטק ישראליות אקזיטים בסך 5.5 מיליארד דולר בשנת 2012
שנת 2012 היתה שנת שיא באקזיטים של חברות ישראליות עם 5.5 מיליארד דולר ב-50 עסקאות, כאשר שווי עסקה ממוצעת של 111 מליון דולר. מתוך סכום זה חברות שבבים עשו אקזיטים בשווי כולל של 811.7 מיליון דולר בשנת 2012. זאת לעומת 1.04 מיליארד בשנת 2011
כך עולה מ"דוח האקזיטים" 2012. בסך הכל עשו חברות הייטק ישראליות אקזיטים בסך 5.5 מיליארד דולר בשנת 2012.
לדברי רובי סולימן, שותף, ראש מגזר היי-טק PwC Israel,נתון זה אינו כולל את NDS שנמכרה בכ- 5 מיליארד דולר לסיסקו, שאינה נספרת בדוח זה מכיוון שאינה נחשבת כאקזיט ישראלי."כמו כן, איננו סופרים את עסקת אובג'ט/סטראטסיס (Objet/Stratasys), שכן איננו רואים בה אקזיט)."
על אקזיטים וחברות גדולות
"לאור הדיון הסוער המתקיים בעד ונגד אקזיטים מול הקמה של חברות רב-לאומיות גדולות, בחרתי לפתוח בנקודת מבט שונה בנושא זה. בדיון הזה כל התשובות נכונות. האקזיטים הינם ברכה גדולה למדינת ישראל, הן בתרומה המיידית בגביית מס, אך הרבה יותר בהצמחת מקומות עבודה נוספים, הבאת משקיעים רבים לישראל, העשרת הניסיון הניהולי והטכנולוגי בישראל ועוד. בואו נודה על האמת, רוב רובן של החברות הנמכרות לא היו הופכות לחברות ענק. חלקן אף יועדו במהותן למכירה מראש. לכן הדיון מצטמצם לאותן חברות מעטות, אשר יש בהן הפוטנציאל והיכולת להיות חברות רב-לאומיות גדולות ומובילות המעסיקות מאות ואלפי אנשים. במקום הזה, כוחות השוק הרי קובעים את האיזון שבין חברה שבוחרת באקזיט לעומת חברה שבוחרת שלא… או שעוד לא:"
המחיר המוצע, היזמים, המשקיעים, זהות הרוכש, מהות העסק, מצב השוק, עצמת הטכנולוגיה, שיעור המס ועוד. המדינה יכולה (וצריכה ככל שהדבר מתיישב עם האינטרסים הכלכליים שלה) להשפיע על הגרפים של האקזיטים, שכן חלק מהמשתנים הינם בשליטתה, כגון תמרוץ חברות שבוחרות להנפיק ולא להימכר. אך רוב השיקולים נובעים מטעמים אחרים של היזמים והמשקיעים. באופן פרדוקסאלי, האקזיטים בהווה, מסייעים להקמת חברות רב- לאומיות גדולות בעתיד. הקמת חברה רב-לאומית גדולה הינה משימה מורכבת הדורשת שילוב של מוצר וטכנולוגיה מתאימים, הנהלה מנוסה ומשקיעים תומכים. הקמת חברה גדולה יכולה להביא לשווים גבוהים משמעותית מאקזיט מהיר, אך טומנת בחובה סיכונים גדולים יותר. כל חברה גדולה ומצליחה יכולה לעשות אקזיט, אך לא כל חברה שעושה אקזיט יכולה להיות חברה רב-לאומית גדולה ומצליחה. האקזיטים מייצרים משקיעים ויזמים עם אורך רוח, כסף גדול וניסיון רב-לאומי עשיר. אותם המרכיבים ההכרחיים לבניית חברות רב-לאומיות גדולות מקלים על ההחלטה הקשה של לא לבצע אקזיט מהיר, אלא, לבנות חברה רב-לאומית גדולה. כבר היום אנו רואים חברות רבות בשלות, שמתלבטות בין נתיב ההנפקה לנתיב האקזיט, או אפילו רק לגבי מועד ההנפקה. החברות הגדולות צומחות לנגד עינינו, רובן יבחרו באקזיט בהמשך, אך מיעוטן הופכות להיות החברות הרב-לאומיות הגדולות שכה רצינו.
רק על אקזיטים
לדברי סלימן בשנת 2012, המחיר הממוצע הגבוה לעסקה הוא המנוע המרכזי לגידול באקזיטים, שכן המגמה היא פחות עסקאות לאורך השנים אך במחירים גבוהים יותר. במגמה זו יש להעיד על התבגרותו של שוק ההיי- טק הישראלי ועל הגעת החברות לבשלות גבוהה יחסית טרם האקזיט. שנת 2012 כמו גם קודמתה, מעידות יותר מכל על עוצמתו של ההיי- טק הישראלי. בתקופה של אי וודאות בכלכלה העולמית, חברות ההיי-טק הישראליות מושכות רוכשים ומתעניינים מכל העולם.
"בניתוח המגזרי, הנתונים מדברים בעד עצמם, יש לשים לב לעובדה כי עסקה גדולה אחת או שתיים יש בהן כדי להטות את הכף בין המגזרים ויש להסיק מסקנות בזהירות מהנתונים. ראוי לציון מגזר האינטרנט, אשר מראה ירידה ניכרת לעומת שנת 2011. אך אל לנו ללמוד בכך על היחלשותו, מגזר זה יוסיף להיות מנוע צמיחה להיי- טק הישראלי עוד שנים רבות. מגזר המוליכים למחצה יורד, אך רחוק מלהיעלם, עדות נוספת לעוצמתנו בתחום. IT ותוכנה ארגונית מובילים השנה בין המגזרים כתוצאה בעיקר משלוש עסקאות גדולות."
מה צופן לנו העתיד?
סלימן: "שנת 2013 נפתחת עם אופטימיות רבה. שנתיים רצופות של רמות אקזיטים יוצאות דופן הביאו לכאן משקיעים ורוכשים רבים. מרבית ענקיות ההיי- טק העולמיות מחזיקות מרכזים בישראל, אשר בין היתר, בוחנים ללא הרף חברות ישראליות לרכישה אפשרית. קרנות פרייבט אקוויטי (Private Equity) עולמיות רבות מצטרפות אף הן לאיטן לרוכשים הפעילים. היצע החברות הישראליות נותר מגוון וחדשני. חלק גדול מהחברות הישראליות מצוי בשלבי בגרות מתקדמים, אשר יכולים לבוא לידי ביטוי בשוויי אקזיט מעבר למיליארד דולר. שנת 2013 בנקודת הפתיחה מכילה את כל הרכיבים הנדרשים לעלות על קודמותיה. יתר על כן, בחיבור עם שוק הנפקות טכנולוגיות אפשרי בארה"ב ב-2013, ההערכה היא כי אף נראה קומץ הנפקות מעניינות של חברות ישראליות והמשך בנייתן של אותן חברות ישראליות רב- לאומיות גדולות מיוחלות."
{loadposition content-related} |