"השילוב של מוצרי איזיצ'יפ ומלאנוקס יאפשר להכניס חוכמה לתוך הרשת, לשימושים כמו האינטרנט של הדברים וענן"

עוד הוסיף פרוכטר "מארוול וברודוקם יצאו משוק מעבדי התקשורת ואנחנו נשארנו האחרונים בשוק. עם זאת הצמיחה העתידית היא בעיקר בתחום הדטה סנטר ומכאן החיבור למלאנוקס הוא טבעי. יש כאן הזדמנות לבנות חברה ישראלית גדולה וחזקה. במהלך תהליך ה'דיו דיליג'נס' ראינו חברה עם אנשים מדהימים דומים מאוד לאנשים שלנו ולכן אני מאמין שתהליך המיזוג יהיה קל."

בהמשך התייחס ולדמן לרכישת טילרה על ידי איזיצ'יפ באמרו: "אסור לשכוח את טילרה שמביאה לנו את טכנולוגית ARM לתוך החברה.כעת נוכל להוסיף אותם גם למוצרים של מלאנוקס ולהפוך אותם לאטרקטיביים יותר. לטילרה יש IP שחסר לנו ונוכל כעת להביא אותו ללקוחות שלנו – יצרני דטה סנטרים גדולי. היכולת של איזיצ'יפ לפתח שווקים אלה היתה מוגבלת בגלל גודל החברה והמשאבים העומדים לרשותה. למלאונקס יש הרבה יותר משאבים ונוכל לשלב את היכולת הטובה של איזיצ'יפ וטילרה עם המשאבים של מלאנוקס ולהגיע לשווקים גדולים."

בחודשים האחרונים ספגה איזיצ'יפ פגיעה בשל הודעתה של סיסקו, כי לאחר הדור הנוכחי של מעבדי הרשת, NP5 היא תעבור למעבדים מתוצרתה ולא תמשיך עם מעבדי NPS שיחליפו אותם. על כך הגיב פרוכטר: נכון שסיסקו הודיעה שתפסיק להשתמש באיזיצ'יפ במוצר מסויים שלה, אך תמשיך במוצרים אחרים, נכון גם שהמוצר האחד הזה מהווה חלק משמעותי ביותר במכירות של איזיצ'יפ לסיסקו. יידרשו לשבב סיסקו עוד שנתיים עד שיהיה מוכן והוא יתחיל לפגוע במכירות שלנו ב-2019-2020. ואולם במקביל אנחנו רואים מגמה חזקה מאוד של מפעילי תקשורת שזה השוק העיקרי של סיסקו למוצר הזה ובהן AT&T, וריזון ואחרות המעוניינים לעבור ל'קופסאות לבנות' (White Boxes). במקום לשלם לסיסקו הן לוקחות את השבב של איזיצ'יפ לוקחות יצרן שמכניס את השבבים למערכת משלו, וזה יכול גם להיות יצרן טאיווני שלא מוסיף ערך מוסף (קופסה לבנה) או יצרן שנושא באחריות (קופסה לבנה ממותגת branded white box) נתחיל לראות יותר ויותר. אנחנו מדברים עם החברות הללו. הם אומרים לנו בפירוש את הדברים הללו, ולכן אנחנו חושבים שבשנים הבאות זו תופעה שתלך ותתחזק. כדי להתגבר על כך נוכל כעת, לאחר המיזוג להכניס את יכולות הניתוב לשבבים של מלאנוקס. עד שההכנסות מסיסקו יתחילו לרדת אין לי ספק שאנחנו כאיזיצ'יפ היינו מצליחים לאזן את הירידה באמצעות זכייה בתכנונים חדשים, אבל עם הגודל של מלאנוקס נוכל לפתח את השוק הזה בסדרי גודל."

ולדמן: "ככל שיש יותר התקנים שמייצרים וצורכים אינפורמציה, קצב ההעברה של מידע גם מהאיחסון למעבד וגם בתוך המעבדים הופך חשוב. ככל שהמהירות תהיה גבוהה יותר המערכת תוכל להגיב מהר יותר ולטפל ביותר אינפורמציה. למשל, לאזן עומסי תנועה: אם יודעים מאיפה ולאן נוסעת כל מכונית נוכל מראש לאזן עומסים ולמנוע פקקים במקום להימנע מפקקים. אתה יכול למצוא מקומות חניה. חברות יכולות להגדיל את נתח המכירות שלהם כי הם יודעים מה אנשים העלו בפייסבוק, ויכולים להציע לך חנות קרובה שמספקת בדיוק מה שאתה צריך בתוספת קופון.

"הטלפון שלך יכול להיות הרופא עוד חמש שנים כשיעקוב אחר הצורה שבה אתה הולך, כמה פעמים ביום אתה הולך לישון,  יציאות לשירותים וכו'. כל אלה יכולים לספק אינדיקציה אם קיים חשש שחלית במחלה מסוימת כי המערכת למדה מהניסיון של עשרות מיליוני מקרים של אנשים בעלי סימפטומים זהים."

"כל הפעולות הללו יצטרכו להתבצע בזמן אמת תוך הסקת מסקנות מהרבה מאוד מקורות שהיום אי אפשר להשיג אותם בזמן אמת כי צינורות המידע איטיים מדי. אנחנו מאפשרים לזה להתממש. אני מאמין שעם הטכנולוגיות המשותפות נוכל בבתוך חמש שנים נוכל לעשות את התהליך טוב יותר."

לסיכום אומר ולדמן: "כדי לסבר את האוזן, 28 טלפונים סלולאריים עמוסים באפליקציות מצריכים שרת אחד ודורשים גם נפח איחסון גדול, אם אתם מצלמים בסלולאר ומעלים לפייסבוק או אינסטגרם, זה טוב לנו, צריכים אותנו יותר בצורה משמעותית האפליקציות שלנו ממש טובות בכך, וכל יום קמות חברות שמבקשות לעשות שימוש חכם באפליקציות הללו ולהשתמש יותר בנתונים – היום אנחנו יכולים להשתמש רק ב-10% מהנתונים."