כך אמרה ג’יני רומטי, מנכ”לית IBM, בכנס CES בשבוע שעבר בלאס וגאס. “יש פוטנציאל עצום בכוחות העמומים הללו להפוך את העולם לטוב יותר, אך מהפך זה יכול להתרחש רק אם העסקים והצרכנים יסמכו על המחשבים שמעבדים את הנתונים ומפיקים תובנות בעזרת הבינה המלאכותית. מילת המפתח היא אמון”
| מנכ”לית IBM ג’יני רומטי באירוע הפתיחה של תערוכת CES. צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של IBM |
הבינה המלאכותית והנתונים הם משאב הטבע של זמננו. יש פוטנציאל עצום בכוחות העמומים הללו להפוך את העולם לטוב יותר, אך מהפך זה יכול להתרחש רק אם העסקים והצרכנים יסמכו על המחשבים שמעבדים את הנתונים ומפיקים תובנות בעזרת הבינה המלאכותית. מילת המפתח היא אמון”. כך אמרה ג’יני רומטי, מנכ”לית IBM,שנשאה את הנאום המרכזי בטקס פתיחת כנס CES בשבוע שעבר בלאס וגאס
רומטי התייחסה בנאומה התייחסה לשלל סוגיות טכנולוגיות, ואמרה ש-“ההיבט החשוב ביותר בעולם הטכנולוגי כיום הוא ההשפעה של החברות הגדולות על החברה האנושית. אנחנו חייבים לשחק תפקיד חשוב בהכנת הציבור להשתתפות בעידן הזה”. רומטי התייחסה בהקשר זה לשיתופי פעולה של יבמ עם חברות אחרות, כמו דלתא בתחום התעופה, וולמארט בעולם הקמעונות ואקסון מובייל במגזר הרכב.
“הזרם המרכזי מתמקד בפלטפורמות האינטרנט הגדולות – החברות שאנחנו גולשים באתרים שלהן ומפתחות הדפדפנים, וכיצד הטכנולוגיה שינתה את חיינו. אולם, הדבר המעניין ביותר ושהינו בעל משמעות הרבה יותר גדולה הוא כיצד עסקים עוברים שינוי באמצעות הטכנולוגיה. מדובר בשינוי עצום בדרך שבה עסקים ותעשיות מתפקדים. תורמים לזה בעיקר תחומי הבינה המלאכותית, הענן והפיכת הנתונים הרבים והמצטברים למשאב הטבע הגדול הבא. כמו במשאבי הטבע הפיזיים, הערך מגיע מהזיקוק של משאב המידע”.
“רק 20% מהנתונים הם ברי חיפוש ברשת ונגישים לפלטפורמות האינטרנט הגדולות. שאר ה-80% שייכים לעסקים ולמוסדות הגדולים בעולם. קצירת המידע הזה ולמידת תובנות כיצד להשתמש בו מאפשרות לו לשנות לחלוטין את הדרך שבה מתבצעת העבודה ופועלים העסקים, ומספקות להם יתרון עצום”, אמרה רומטי.
“הבלוקצ’יין מתחיל לשמש אלמנט יסודי בתעשיות רבות”
ככלל, היא ציינה ש-“יבמ אובססיבית באשר לשאלה מה יהיה בעוד 5, 10 או 50 שנים. היה לנו הכבוד לסייע בהנחתת האדם הראשון על הירח, להיות שותפים בפיתוח הברקוד והכספומטים, ובאחרונה לפתח את ווטסון. במשך 26 שנים ברציפות אנחנו מובילים במספר הפטנטים שאנחנו רושמים בארצות הברית, ונמצאים מעל לחברות האחרות בתחומי הענן, הבינה המלאכותית, הבלוקצ’יין והמחשוב הקוונטי. בנוסף, יבמ משחקת תפקיד בולט בעולם טכנולוגיות הקוד הפתוח, עוד משנות ה-90′. כיום, כמעט כל מוצר צריכה מבוסס על טכנולוגית קוד פתוח”.
אחד הנושאים הבולטים בדבריה של רומטי בלאס וגאס היה הבלוקצ’יין, שלדבריה “מאפשר להפוך את המזון שלנו לבטוח יותר לאכילה, לשפר את הסחר העולמי, להאיץ תשלומים חוצי גבולות, ואפילו לאמת שהיהלום או תכשיט הזהב אמיתיים ויוצרו תוך שמירה על האתיקה”.
היא ציינה ש-“הבלוקצ’יין מתחיל לשמש אלמנט יסודי, לא רק בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים אלא בתעשיות רבות. הטכנולוגיה הזו תופסת כל כך מהר, מכיוון שהיא עונה על צורך בסיסי: הרצון לסמוך על הנתונים המפורסמים ברשת. השאלה הזאת קריטית ולעתים עלותה בטרנזקציות עסקיות גבוהה. טכנולוגיית הבלוקצ’יין יוצרת גרסה יחידה ומשותפת של האמת, שאף אחד לא יכול להיות הבעלים שלה או לשלוט עליה. הדבר יוביל להגברת האמון והיושרה בזרימת מידע בין שותפים שונים. דרך הבלוקצ’יין, החדשנות יכולה לשגשג”.
רומטי הוסיפה שיש ליבמ יותר מ-500 לקוחות בתחום הבלוקצ’יין. אחת מהן היא יצרנית הדיסקים סיגייט, שהמוצר שלה, המבוסס על הטכנולוגיה של הענק הכחול בתחום, מאפשר לזהות כל כונן וכונן. בנוסף, “חברות קמעוניות גדולות משתמשות בטכנולוגיית הבלוקצ’יין של יבמ כדי להפוך את מערכת המזון העולמית לבטוחה יותר. לפני כן, לוומארט היו נדרשים מספר ימים, אולי אפילו שבוע, כדי לעקוב אחרי אריזות ולנהל את הדרישות מהחקלאים המספקים את המזון. בעזרת הבלוקצ’יין, תהליך זה אורך שניות בודדות. המהירות והנראות יכולות להבטיח את בטיחות המזון הנמכר בחנויות”.
| {loadposition content-related} |
