בשנים האחרונות חלה עלייה במספר הלומדים את מקצועות ההייטק בתיכונים ובאקדמיה

סקר של הלמ"ס שהוכן עבור המועצה להשכלה גבוהה, בוחן מגוון נושאים כגון שיפור המיומנויות כתוצאה מהלימודים, שביעות רצון מהלימודים, הקשר בין השכלה גבוהה לתעסוקה ומאפייני תעסוקה. הסקר נעשה בתשע"ח (2017/18) בקרב אלה שהחלו את לימודי התואר הראשון 7 שנים קודם (תשע"א, 2010/11)

בשנים האחרונות חלה עלייה במספר הלומדים את מקצועות ההיי-טק.

לראשונה מפרסמת הלמ"ס נתונים מתוך סקר השכלה גבוהה תשע"ח (2017/18). הסקר נעשה במימון ובשיתוף של הוועדה לתקצוב ותכנון (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). הוא בוחן מגוון נושאים כגון שיפור המיומנויות כתוצאה מהלימודים, שביעות רצון מהלימודים, הקשר בין השכלה גבוהה לתעסוקה ומאפייני תעסוקה. הסקר נעשה בתשע"ח (2017/18) בקרב אלה שהחלו את לימודי התואר הראשון 7 שנים קודם (תשע"א, 2010/11).

ההודעה מתמקדת בעולם ההיי-טק ובקשר שבין השכלה גבוהה, תעסוקה והכנסה. המידע מוצג לרוב תוך השוואה בין אלה שלמדו מקצועות היי-טק לאלה שלמדו מקצועות STEM (Science Technology Engineering and Math) שאינם היי-טק (להלן מקצועות STEM ) ולאלה שלמדו מקצועות שאינם מדע וטכנולוגיה.

העלייה משקפת את המוטיבציה לעסוק בהיי-טק ולקבל שכר גבוה. ואכן, רוב אלה שלמדו מקצועות היי-טק עבדו בהמשך במשלח יד היי-טק וקיבלו שכר גבוה יותר מאלה שלא למדו מקצועות היי-טק. מעטים מאלה שלמדו מקצועות היי-טק ולא עבדו במשלח יד היי-טק קיבלו שכר גבוה. הקשר בין התעסוקה ללימודים בקרב אלה שלמדו מקצועות היי-טק היה חזק יחסית. מעטים מאלה שלא למדו מקצועות היי-טק היו מועסקים בהיי-טק, הם הרוויחו משמעותית יותר מחבריהם שלא למדו ולא עבדו בהיי-טק, אבל פחות מאלה שלמדו ועבדו בהיי-טק.

נשים למדו פחות מקצועות היי-טק. אבל נשים שכן למדו מקצועות היי-טק, הצליחו להשתלב בעבודה בהיי-טק במידה דומה לזו של הגברים, אבל הרוויחו פחות מהם. נמצאו הבדלים לטובת האוניברסיטאות על פני המכללות הן בכניסה לעבודה בהיי-טק הן בשכר, במיוחד בהנדסת חשמל אך לא בקרב אלה שלמדו מדעי המחשב. אחוז הערבים שהיו מועסקים בהיי-טק היה נמוך משמעותית מאחוז היהודים, גם אם למדו את מקצועות ההיי-טק.

הנסקרים נשאלה באיזו מידה מקצוע הלימוד קשור לעבודתם הנוכחית. בהשוואה לאלה שלמדו מקצועות STEM ומקצועות אחרים נמצא כי אלה שלמדו מקצוע היי-טק דיווחו על מידת הקשר הגבוה ביותר. נמצא קשר גבוה יותר בין העבודה ללימודים באוניברסיטאות מאשר במכללות בקרב אלה שלמדו מקצוע היי-טק 61.7% לעומת 54.7%, בהתאמה. אם בודקים קשר זה בקרב אלה שאכן מועסקים בהיי-טק נמצא שאין הבדל מובהק בין אוניברסיטאות למכללות אקדמיות (66.9% לעומת 63.6%, בהתאמה).

• עיקרי הממצאים:
• כמחצית מהמועסקים במשלח יד היי-טק למדו הנדסה ואדריכלות (49.9%), כרבע (23.0%) למדו מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, 9.8% למדו מדעי החברה ו-6.0% למדו עסקים וניהול.
• לא נמצא הבדל מובהק בין אוניברסיטאות למכללות אקדמיות במידת הקשר בין לימודים לתעסוקה בקרב אלה שלמדו מקצועות היי-טק ומועסקים בהיי-טק.
• 15.3% מאלה שהחלו ללמוד תואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה בתשע"א היו מועסקים בהיי-טק ו-16.8% השתלבו בענפי ההיי-טק.
• אחוז החילוניים (לא דתיים) בקרב יהודים שהחלו ללמוד מקצועות היי-טק בתשע"א (63.4%) גבוה באופן משמעותי מחלקם היחסי בקרב כלל היהודים בגילי 34-25 (40.9%). אחוז החרדים, הדתיים, המסורתיים-דתיים והמסורתיים הלא דתיים שלמדו מקצועות היי-טק היה נמוך באופן משמעותי משיעורם באוכלוסייה.
• 8.1% מהנשים שלמדו לתואר ראשון מועסקות בהיי-טק לעומת 23.7% בקרב הגברים (פי שלושה לערך). מאידך, אחוז הנשים המועסקות בהיי-טק (72.3%) ולמדו מקצוע היי-טק אינה שונה באופן מובהק מגברים (76.1%).
• אחוז המועסקים בהיי-טק בקרב אלה שלמדו מקצועות היי-טק במכללות האקדמיות (73.3%) נמוך רק במעט מאחוז ההשתלבות של אלה שלמדו מקצועות היי-טק באוניברסיטאות (77.5%). אך יש הבדל משמעותי בין אלה שלמדו הנדסת חשמל במכללות אקדמיות (52.0%) לאלה שלמדו מקצוע זה באוניברסיטאות (79.8%).
• אין הבדל מובהק באחוז המועסקים בהיי-טק בין אלה שלמדו מדעי המחשב במכללות האקדמיות (84.0%) לאלה שלמדו מקצוע זה באוניברסיטאות (82.8%).
• 12.0% מאלה שלמדו בתחום הלימוד מדעים ביולוגיים מועסקים בהיי-טק, וכך גם 10.8% מאלה שלמדו אומנות, אומנויות ואמנות שימושית, 6.3% מאלה שלמדו מדעי החברה ו-6.0% מאלה שלמדו מינהל עסקים.
• אחוז המועסקים בהיי-טק שלמדו את מקצועות ההיי-טק הנדסת מחשבים – מדעי המחשב (85.7%) ומדעי המחשב (80.4%) גבוה לעומת מקצועות ההיי-טק הנדסת אלקטרוניקה (57.5%) והנדסת חשמל (66.0%).
• במקצועות הקרובים לתעשיית היי-טק אחוז המועסקים בהיי-טק גבוה יחסית בהנדסת תעשייה וניהול – 48.2%, בפיזיקה – 48.2% ובהנדסת מכונות – 36.6%.
• אחוז המועסקים היהודים בהיי-טק שלמדו מקצועות היי-טק (76.5%) גבוה באופן ניכר מהאחוז בקרב ערבים שלמדו מקצועות אלה (54.7%).
• יותר ממחצית (53.8%) מאלה שלמדו מקצועות היי-טק (בתשע"א) הרוויחו יותר מ-13,000 ש"ח (נטו) בממוצע לחודש (בעת ביצוע הסקר בתשע"ח), לעומת 12% מאלה שלמדו מקצועות אחרים.
• 57.7% מהגברים שלמדו מקצועות היי-טק מרוויחים יותר מ-13,000 ש"ח (נטו) לעומת 41.3% בקרב נשים שלמדו מקצועות אלו.
• אחוז המקבלים הכנסה גבוהה (יותר מ-13,000 ש"ח) מאלה שלמדו מדעי המחשב במכללות האקדמיות ועוסקים במשלח יד היי-טק (61.7%) אינו שונה באופן מובהק מאלה שלמדו באוניברסיטאות (62.4%).
• 85.0% מאלה שהחלו ללמוד מקצוע היי-טק (בתשע"א) היו ממליצים (בתשע"ח) במידה רבה עד רבה מאוד לחבריהם ללמוד את במקצוע היי-טק לעומת 64.4% מאלה שלמדו מקצועותSTEM ו-56.0% מאלה שלמדו מקצועות אחרים.
• בקרב אלה שלמדו מקצוע היי-טק 62.9% דיווחו שהשליטה שלהם בשפה האנגלית טובה מאוד, לעומת 57.0% מאלה שלמדו מקצוע STEM ו-43.1% מאלה שלמדו מקצועות אחרים.
• לשני שלישים (67.7%) מהסטודנטים החדשים במקצועות ההיי-טק (בתשע"א) באוניברסיטאות היה לפחות הורה אחד אקדמאי לעומת כמחצית (49.6%) מהסטודנטים החדשים במקצועות אלה במכללות האקדמיות.