יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר: "הצעת החוק נולדה על רקע העובדה שחברות טכנולוגיה רבות בוחרות לעשות אקזיט, בדרך של מיזוג או מכירה כשהן עוזבות ביחד עם הקניין הרוחני שלהן, מעבירות את פעילותן העסקית לחו"ל ומדינת ישראל מפסידה את תרומתן האפשרית לתעסוקה ולצמיחה.
מליאת הכנסת אישרה שלשום (ג') בקריאת שנייה ושלישית את הצעת החוק לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום הטכנולוגיה העילית (היי-טק).
הנתונים בשנים האחרונות מלמדים כי על אף חשיבותה הרבה של תעשיית הטכנולוגיה העילית (ההיי-טק) כמנוע צמיחה של המשק הישראלי ותרומתה המשמעותית לכלכלת המדינה, בממוצע רב שנתי, למעלה מ-95 אחוזים מחברות ההזנק (חברות טכנולוגיה עילית צעירות) נמכרות לחברות זרות. מימון חברות הזנק בשלבי הפיתוח והצמיחה נעשה היום בעיקרו בידי קרנות הון סיכון ישראליות וזרות אשר יוצרות תלות של חברות ההיי-טק בהון זר.
נתונים אלה מצביעים על הצורך הגובר במציאת פתרונות יעילים לגיוסי הון לחברות הזנק ישראליות, הן דרך הבורסה הישראלית והן מחוץ לבורסה, ואלה הם שהביאו את יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, להקים ועדה ציבורית לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח.
מסקנות הוועדה אשר פורסמו בינואר 2014, כללו שורה של המלצות שנועדו לקדם פתרונות אפשריים למימון חברות הי-טק באמצעות הבורסה לניירות ערך בתל אביב ובכללם עידוד הנפקות ראשונות לציבור של חברות היי-טק גדולות יחסית ועידוד הקמת קרנות הון סיכון סחירות. בנוסף, הוועדה המליצה על אימוץ פתרונות מימון חוץ בורסאיים כדוגמת מימון המונים.
הצעת החוק שאושרה מיישמת חלק ניכר מהמלצות הדוח ועוסקת בשלוש דרכים לקידום השקעות בחברות אלה. ראשית, לרשימת ההצעות לציבור הפטורות מתשקיף, נוסף היום גיוס הון בדרך של מימון המונים. הרעיון העומד בבסיס מנגנון מימון ההמונים הוא האפשרות לגיוס סכומי כסף קטנים מציבור רחב של משקיעים. פתרון מימוני זה יכול לענות על צרכי חברות טכנולוגיה עילית חדשות יחסית אשר מבחינתן הבורסה אינה מהווה חלופה ריאלית לגיוס הון מהציבור לנוכח העלויות הגבוהות ודרישות הגילוי הנרחבות הכרוכות בכך. מימון ההמונים יוכל לשמש גם חברות קטנות ובינוניות שעוסקות בתחומים אחרים מלבד מו"פ.
שנית, שר האוצר הוסמך לקבוע בתקנות התאמות והקלות שונות שיינתנו לחברות טכנולוגיה עילית בדרישות הגילוי והדיווח השוטף החלות עליהם מכוח חוק נירות ערך. זאת לנוכח מאפייניהם הייחודים של חברות אלה, כגון, חוסר בשלות עסקית, מספר עובדים והיקף משאבים מצומצם, חלון הזדמנויות קצר לגיוס והיקפי גיוס קטנים. ההקלות שייקבעו בתקנות יכללו בין היתר את האפשרות לחברות הללו לדווח בשפה האנגלית וכן לערוך את דוחותיהן הכספיים לפי כללי חשבונאות אמריקאים.
שלישית, במטרה ליצור גיוון נוסף במקורות המימון של חברות טכנולוגיה עילית בשוק הישראלי, יתאפשר הקמת קרנות הון סיכון נסחרות במודל של קרנות נאמנות סגורות אשר ישקיעו בתעשיית הטכנולוגיה העילית הישראלית. קרנות טכנולוגיה עילית נסחרות יוכלו להוות פתרון מימוני לחברות טכנולוגיה עילית, ולאפשר בכך את התפתחותן תחת מכירתן המוקדמת ולתרום ליעילות ההנפקות הראשונות לציבור. כמו כן, ובשים לב להיקף ההשקעה המצומצם של הגופים המוסדיים בחברות טכנולוגיה עילית, קרנות טכנולוגיה עילית נסחרות יוכלו להוות כלי נוסף באמצעותו יגיע הון המצוי בידי המשקיעים המוסדיים, אל חברות טכנולוגיה עילית הזקוקות למזומנים לשם צמיחתן.
כל אלה יצטרפו למהלכים הנוספים עליהם המליצה הוועדה ואשר מצויים גם הם בהליכי יישום: יצירת מדד "טק עילית" על ידי הבורסה, קידום אנליזה בלתי תלויה לחברות טכנולוגיה, קידום הקלות בממשל תאגידי בהצעת חוק שמקדם משרד המשפטים בשיתוף עם רשות ניירות ערך וקידום תזכיר החוק של רשות המיסים שיוציא לפועל גם את הטבות המס שנכללו בהמלצות הועדה הכוללות הטבות הן ליזמים של חברות הטכנולוגיה העילית שינפיקו בבורסה והן למשקיעים מהציבור בחברות אלה.
התקנות בנושאים השונים כבר הוכנו ועם אישורן בכנסת, החוק ייכנס לתוקף.
| {loadposition content-related} |
