ערוץ העשוי משפופרות פחמן בקוטר 1.2 ננומטר כבר הוכח כאפשרי" אומר שו-ג'ן האן, מנהל תחום הננוטכנולוגיה והננו-מדעים ביבמ במרכז המחקר ע"ש ווטסון
| ננו שפופרות פחמן והחומרים הכימיים מהם יהיה עשוי השבב בעוד ארבעה דורות טכנולוגיים. איור: יבמ |
אם פריצת הדרך בפיתוח טרנזיסטורים עשויים ננו שפופרות פחמן שפותחו במעבדות יבמ, תצליח, תהיה דחייה בעצירה הקשה שצופה ה- International Technology Roadmap for Semiconductors (ITRS) לשנת 2028 בהמשך כיווץ המעבדים, ותוקפו של חוק מור יוארך. חברת יבמ מוסרת כי גילתה דרך להקטין עוד יותר את אורך הערוץ בצומת 1.8 ננומטר, שיטת הייצור ארבעה דורות טכנולוגיים מעכשיו. אם הדבר נכון יוארך חוק מור גם לתחום התת-ננומטר לחישוב ביחידות אנגסטרם (עשירית הננומטר) תוך שימוש בשיטות הייצור באולטרה-סגול קיצוני extreme-ultraviolet (EUV) כהשלמה לטכנולוגית ה-CMOS הנמצאת כבר כיום בשימוש.
ערוץ העשוי משפופרות פחמן בקוטר 1.2 ננומטר כבר הוכח כאפשרי" אומר שו-ג'ן האן, מנהל תחום הננוטכנולוגיה והננו-מדעים ביבמ במרכז המחקר ע"ש ווטסון ביורקטאון הייטס, בראיון בלעדי ל- EETimes "הסוגיות העיקריות בהקטנת גודל הצמתים איננה רק ננו שפופרות הפחמן אלא גם בפיתוח המגעים העשויים סיליקון ומתכות III-V (אינדיום, גליום, ארסן) שאותם קשה מאוד לשדרג לטכנולוגיה קטנה יותר.
"בעזרת פריצת הדרך שלנו" אומר האן, "אנו יודעים כיצד לצמצם את גודל המגעים והם כבר לא יהיו הגורם המגביל בפיתוח טרנזיסטורים עשויים מננו שפופרות פחמן. המגעים החדשים שלנו נמדדים באנגסטרמים והם בעלי התנגדות של 36 k-ohms לרבות שני הצדדים."
פריצת הדרך הטכנולוגית פותחה במשך עשר שנים אך לדברי האלניסט ריצ'ארד דוהרטי, מנהל המחקר בחברת Envisioneering, הדבר צפוי. "צריך לזכור שנדרש עשור כדי להגיע מטרנזיסטורים בעלי מגע נקודתי במעבדות בל לטרנזיסטורים השטוחים של פרצ'יילד ואינטל. לא מפתיע כלל שלקח ליבמ עשור לפתח את הטכנולוגיה.
| {loadposition content-related} |
