מדובר ברובוט המתווכח עם מומחים אנושיים לדיבייטינג כשהוא צריך ללמוד נושא מהתחלה ולחפש במאגרי המידע שלו אחר רמזים לטיעון בן ארבע דקות * כשמפרקים את הבעיה לחלקים, מגלים שברובם היה צורך לפרוץ את חזית המדע * ד"ר נועם סלונים, יוזם ומנהל הפרויקט אומר כי למעלה מ-30 מאמרים נכתבו על ידי אנשי מחקר הפיתוח בחיפה
| יער בך וה-Project Debater במהלך הוויכוח הלוהט. צילום: אור קפלן |
חברת IBM הציגה במסיבת עיתונאים שהתקיימה אתמול בשלוחת החברה בגבעתיים את Project Debater, מערכת תבונה מלאכותית שמסוגלת להבין נושא לעומק, להביע דעה ולנמק אותה בויכוח עם וכחן אנושי בתחרות דיבייטים.
באירוע התקימו שני דיונים בין אלופי ויכוחים ישראלים לבין מחשב ה-Debater, במהלכן היה המחשב צריך להסביר מדוע אסור לממשלה לעקוב אחר האזרחים למרות שהטכנולוגיה מאפשרת זו, ומדוע כדאי לשתמש בצמחים ובעלי חיים שעברו שינויים גנטיים. המתחרים האנושיים – יער בך וחיה
Project Debater הוא שמה של מערכת הבינה המלאכותית הראשונה המסוגלת לנהל דיון אמיתי ומשמעותי עם בני אדם, במסגרת של מעמת (דיבייט) תחרותי. הקלט אותו מקבלת המערכת כולל אך ורק את השאלה סביבה ייסוב הדיון. המערכת סורקת מיליארדי משפטים על מנת לייצר ולהציג עמדה קוהרנטית ומשכנעת אודות הנושא. לאחר מכן, היא מאזינה לנאום הפתיחה של הצד השני ויוצרת נאום תגובה מתאים – תוך הצגת יכולות דיון שהן מעבר ליכולת של כל מערכת בינה מלאכותית אחרת. לבסוף, המערכת מסכמת את טיעוניה בנאום שלישי תמציתי. הטכנולוגיה שפותחה במהלך הפרויקט תסייע לבני אדם בקבלת החלטות מבוססות נתונים ומוטות פחות אודות נושאים מורכבים. שיתוף פעולה בין בני אדם ובין מערכת כזו יכול להניב החלטות טובות יותר – ותוצאות עסקיות טובות יותר.
Project Debater מייצג סוג חדש של אתגר בעולם הבינה המלאכותית. חוקי הדיבייט נולדו מתוך התרבות האנושית הנוגעת לדיונים ושיחות והם אינם שרירותיים כמו החוקים של משחקי קופסה. במסגרת דיבייט, מערכת הבינה המלאכותית אינה יכולה להשתמש בטקטיקות שאינן מובנות לבני אדם, אלא נדרשת להציג בזמן אמת קווי טיעונים אחריהם מסוגלים בני אדם לעקוב. שנית, בניגוד לאתגרי בינה מלאכותית בעבר, הנוגעים למשחקים, בדיבייט אין פונקציית מטרה אינהרנטית ואובייקטיבית שעליה יכולה מערכת הבינה המלאכותית להסתמך. ערכו של כל טיעון הוא לעתים קרובות סובייקטיבי, ואין אפילו שיטת מדידה מוסכמת לקביעת ה"מנצח". פיתוח מערכת בינה מלאכותית בתנאים אלו מציב אתגרי מחקר חדשים וחשובים.
מדוע הדברים חשובים במיוחד בעיתוי הנוכחי?
כשאנו חושבים אודות מערכות בינה מלאכותית עתידיות, ובמיוחד כאלה הנשענות על מה שמכונה בינה מלאכותית חזקה, ברור כי יכולתם של מחשבים להבין באמת את השפה האנושית ולהציג כושר הבעה משל עצמם, תהיה נקודת מפנה בתחום כולו.
בעולם המתמודד מול אתגרים מורכבים, עם פרספקטיבות סותרות והטיות מובנות, עושר של מידע וגם איום מתמיד של דיס-אינפורמציה – הכרחי למצוא דרכים שיאפשרו לקבל החלטות טובות יותר המבוססות על מידע רב ורלוונטי.
כל אדם המקבל החלטות או משפיע עליהן – בין אם מדובר ברופאים, משפטנים, מדינאים או מנהלים – נדרש להציג טיעונים טובים הנשענים על לוגיקה ברורה. בנוסף, מקבלי ההחלטות צריכים להבין את משקלם של רגשות וסוגיות בין אישיות, ולנסות לבחון את הסוגיה שעל הפרק באופן ענייני ככל האפשר. טכנולוגיית Project Debater שנולדה במעבדות IBM תאפשר קבלת החלטות טובה ומושכלת יותר, המשלבת בין אדם ומכונה – בין אם מדובר בנציגי ציבור נבחרים, אנשי מקצוע בתחום הבריאות, יועצים פיננסיים או אנשי חינוך המלמדים תלמידים לחשיבה ביקורתית.
איך עובדת המערכת?
על מנת לפתח את Project Debater, נדרש צוות החוקרים של IBM לצייד אותו בשלוש יכולות חדשניות, שכל אחת מהן מהווה פריצת דרך בפני עצמה בעולם הבינה המלאכותית:
1. כתיבה והצגה של נאומים מבוססי נתונים: Project Debater כולל את המערכת האוטומטית הראשונה המסוגלת לעבד גוף ידע מאסיבי, ובהינתן תיאור קצר של נושא הדיון – לכתוב נאום בנוי היטב, ולהציג אותו באופן ברור ותכליתי – תוך שהוא אפילו משלב הומור בדבריו.
2. הבנת הנשמע: היכולת לזהות מושגים מרכזיים וטיעונים החבויים בנאום ארוך ומורכב, אשר עשוי לעסוק אף בנושאים מופשטים, ואשר נישא בדיבור אנושי רגיל. זאת בהשוואה למערכות בינה מלאכותית קונבנציונאליות, המציגות בדרך כלל יכולת האזנה ותגובה רק לפקודות פשוטות המובעות במשפטים בודדים.
3. מידול עולם הדילמות אנושיות: ייצוג עולם הסתירות והדילמות האנושיות, במסגרת בסיס נתונים ייחודי, המאפשר למערכת להציג טיעונים עקרוניים על פי הצורך.
ד"ר נועם סלונים שהיה ההוגה והאחראי על הפרויקט ציין כי לאורך השנים נדרשו החוקרים לפתח יכולות רבות ומגוונות כדי לממש את המערכת. "ראשית – היכולת לכתוב נאום באופן אוטומטי על בסיס נתונים קיימים. המערכת סורקת מאגר מידע של 300 מיליון מסמכים, 10 מיליארד משפטים – ומשלבת אותם יחד לנאום קוהרנטי ומשכנע. יכולת שניה – היא כושר הבנת הנשמע. היכולת להאזין ליריב שמדבר משך כמה דקות בצורה ספונטאנית ומהירה, לעתים תוך הצגת רגש. היכולת השלישית היא ניסיון לבנות מודל לעולם הדילמות האנושיות כפי שהוא משתקף בוויכוחים – דוגמת אלה שאנחנו מנהלים מדי יום. בנינו בסיס ידע שמנסה לנבא את הדילמות האנושיות. המערכת מנסה לזהות טיעונים שאותם תוכל לבסס על בסיס הידע הזה".
ד"ר רנית אהרונוב, גם היא ממרכז המחקר של IBM בחיפה הדגישה כי מה שמייחד את debater לעומת מכונות משחקים קודמות הוא השוני במערכת החוקים. בניגוד למשחק לוח או משחק טריוויה, ב – Debate מדובר במערכת חוקים פתוחה הרבה יותר. המערכת צריכה להיות מסוגלת לעקוב אחרי הלוגיקה של הטיעונים שאותם מציג הצד השני. כמו כן, אין פונקציה שנותנת ציון לאופן ההתנהלות של המערכת. קשה לקבוע מי ניצח – ואי אפשר להיעזר במספר יעד ברור או בתוצאה מוגדרת ונשאפת. אתגר מהסוג הזה הרבה יותר רלוונטי לעולם של בעיות שאין להן תשובות של שחור או לבן – וזהו למעשה העולם האנושי".
| {loadposition content-related} |
