"שדולת ההייטק סייעה למנוע קריסה בתעשייה לאחר המשבר של 2008"

כך אמר אתמול ח"כ רוברט אילטוב, יו"ר שדולת ההייטק בכנסת, במפגש מועדון השבבים הישראלי 

לפני הקמת שדולת ההייטק, לאחר הבחירות ב-2009, כולם חשבו שלהייטק, שהוא הקטר של הכלכלה הישראלית אין בכלל בעיות, אבל היו המון בעיות, ובפרט גל פיטורין בחברות הגדולות ופגיעה במיוחד באנשי הייטק מעל גיל 45 , צמצום תקציבי המדען הראשי ועוד, ורק אז התחילו להקשיב לנו" כך אמר אתמול ח"כ רוברט אילטוב, יו"ר שדולת ההייטק בכנסת במפגש חגיגי של מועדון השבבים הישראלי  שחגג אמש שנת פעילות חדשה בהשתתפות כ-200 מחבריו .

"השדולה קמה לאחר הבחירות ב-2009 כתוצאה מהפעילות שלי כיו"ר ועדת הכלכלה . ב-2008 פרץ המשבר הגלובלי והתחילו הפיטורים ההמוניים. חשבנו איך פותרים את הבעיה. כאשר כינסנו את הוועדה הראשונה באו כל ראשי התעשיה, אנג'לים, אנשים פרטיים, אנשי הייטק,  מפוטרים, עובדים מעל גיל 45 כולם התחילו לדבר. עד אז לא ידענו בכנסת שלהייטק הישראלי יש בעיות. הציבור ידע שהייטק הוא קטר הכלכלה הישראלית. אין בעיות, יש כסף, יש אקזיטים, קרנות הון סיכון שמשקיעות בסטארטאפים כמו גם תקציבים ממשלתיים. כשישבנו ב-2010 ראינו שכל זה לא קיים, המשקיעים האמריקנים בקרנות משכו את הכספים, אנשים מפוטרים, משבר באקדמיה, אין מספיק תקציבים, וגם אלו שהיו קוצצו. מאותו רגע התחלנו אני והצוות לטפל בכל הסוגיות. התחלנו לכנס את הארגונים המייצגים, את אנשי תעשיה,בעלי מפעלים. ריכזנו הבעיות ובדקנו כיצד פותרים אותם."

"יצרנו דיאלוג בין התעשייה לכנסת ומהכנסת לממשלה, כי בעצם בממשלה היו מופתעים כשבאנו ואמרנו שאין כסף למדען הראשי ואין מספיק כספים לקרנות הון הסיכון, אין תקציבים לחברות סטארטאפ חדשות, אין השקעות. כבר בהתחלה האוצר הזרים 400 מיליון שקלים לקרן ממשלתית בתחום הביוטכנולוגיה, ומאותו רגע התחלנו בקידום חקיקה כדי לספק לתעשיית ההייטק ודאות עסקית, ושיהיו לה תנאים נוחים יותר להשקעות. התחלנו לקדם את חוק האנג'לים אם כי האוצר הכניס בו שינויים שלא כל כך רצינו.  הצענו והעברנו את חוק התקרה – שנותן ודאות למשקיעים שמשקיעים דרך המדען הראשי. עד אותו החוק האוצר יכול היה לדרוש כל סכום מהיזם כשהיה אקזיט. הגבלנו את זה לסכום של עד פי 3 אם החברה נשארת בישראל ועד פי 6 כשהחברה יוצאת החוצה.

העברנו תיקון לחוק השקעות הון שיכיל הכרה גם בהון אנושי. המשכנו בהרבה דיונים, חקיקות ופורומים גם בנושא של איתור כספים להשקעות, קיימנו שולחן עגול עם הבורסה ובעקבותיו יצרנו חוקים. ופה המקום לציין שכל החוקים נוצרו מהצורך של התעשייה. בנינו דיאלוג עם אנשי התעשייה ועם המשקיעים, קיימנו פגישות רבות עם אנשים שיודעים ומשקיעים ומשפיעים ומתוך זה הוצאנו את החקיקה לפועל. הכיוון שלנו הוא שהציבור צריך להשקיע בהייטק דרך האוצר. הצלחנו לשכנע את האוצר לא לפגוע בכספים של המדען הראשי ואף להגדילו למרות שהתקציב היה 1.1 מיליארד בפועל הם העבירו 1.6 מיליארד שקל. השוק קיבל את הכספים שהיו חסרים לו.

"נכון להיום אנו עובדים על מספר חקיקות ויוזמות ובהן עידוד לימודי הנדסה ומדעים מדויקים לחיילים משוחררים, בפרט לכאלו ממעמד סוציו אקונומי נמוך. חוק אחר יאפשר להכיר בהשקעות בחברות ביופרמה ויספק להם את אותן הטבות במס כמו גז ונפט כי יש להם את אותם מאפיינים של השקעות גדולות לטווח רחוק עם סיכון גבוה. שכנענו את האוצר לקבל את הצעת החוק. הצעת החוק תהפוך גם להצעת חוק ממשלתית ואני מקווה שזה לא יהיה כמו עם חוק האנגלים שהאוצר הרס."

"הגענו להסכמות לביצוע שינוים בחוק האנגל'ים. וכן דיברנו על הקמת עמק הסיליקון בדימונה, הגענו להסכמה עם הטכניון על הקמת פקולטה ללימודי סייבר.  נתחיל את המהפיכה מהנושא של חינוך, אקדמיה. זה הדבר הנכון לעשות. ומסביב נבנה את האקלים הנכון, חברות, מחקר ושיתוף פעולה עם צה"ל."

לסיכום אמר ח"כ אילטוב כי חברי כנסת רבים הצטרפו לשדולת ההייטק: "השדולה חיה ובועטת ואני מקווה שנמשיך לפעול בעתיד באותה התנופה".