הנתון הזה מבוסס על מחקר שבוצע בידי ארנסט אנד יאנג שאנשיה לקחו בחשבון את הצמיחה במספר ענפי מפתח כגון תכנון מויליכים למחצה, ייצור מוצרי הייטק, תעשיית הרכיבים וכן תעשית הלוחות האלקטרוניים ותכנון מערכות.
.
| הטאג' מאהאל, מתוך ויקיפדיה. בהודו רוצים שוב להיות עשירים |
תעשיית המוליכים למחצה והאלקטרוניקה בהודו מבקשת להגדיל פי 10 את הביקוש למוצריה, מ-45 מיליארד דולר כיום ל-400 מיליארד בשנת 2020. מדובר במספר מאתגר אך ראשי התעשיה משוכנעים כי הם יוכלו להשיג את היעד במאמץ מרוכז של כל השותפים.
הנתון הזה מבוסס על מחקר שבוצע בידי ארנסט אנד יאנג שאנשיה לקחו בחשבון את הצמיחה במספר ענפי מפתח כגון תכנון מויליכים למחצה, ייצור מוצרי הייטק, תעשיית הרכיבים וכן תעשית הלוחות האלקטרוניים ותכנון מערכות.
לפי הדוח צפויה עליה גם בצריכה המקומית בקצב של 22% לשנה עד שנת 2020 בזכות הגידול ברמת ההכנסות, הערך שבשאיפה למוצרי אלקטרוניקה, דרישה מצד המגזר העסקי שקם לתחיה בהודו והתמקדות ממשלתית על ממשל אלקטרוני.
נכון לעכשיו, מרבית מוצרי האלטקרוניקה הנמכרים בהודו מיובאים מסין וקיימת תחרות ממדינות נוספות כגון טאיוואן וקוריאה. כדי להתמודד מול תחרות זו, חייבת התעשיה לעודד את המותג "תוצרת הודו", אומרים שחקנים בתעשיה.
"יעד של 400 מיליארד הוא יעד שאפתני ומאתגר, התעשיה, קהילת המתכננים, הממשלה והמשקיעים חייבים לעבוד ביחד כדי ליצור סביבה של 'תכנון מערכות אלקטרוניות וייצורן'. הממשלה והצרכנים צריכים תמוך באופן פעיל ביצרני החומרה כדי לקדם את ההצלחה. 'תוכנן בהודו' ו'מיוצר בהודו' צריכים להיות המותגים המעודפים בקרב המתשמשים ובתעשיה." אמר אשוק צ'אנדאק, מנהל בכיר לשיווק ומכירות גלובליים בחברת NXP.
ב.וו. נאידו, יו"ר ארגון המוליכים למחצה בהודו, אמר כי העדיפות חייבת להינתן להוספת ערך מוסף מקומי בכל הפרויקטים הממומנים ביד הממשלה, כדוגמת יוזמות הממשל האלקטרוני, פרויקט הבטחת תעסוקה באיזורים החקלאיים ופרויקט תעודת הזהות החכמה unique ID.
"זו אינה גישה פרוטקציוניסטית אלא עידוד חשוב לחדשנות ההודית. כמו כן, יבוא ממדינות אחרות יוצר חוסר איזון בסחר. לפיכך הממשלה חייבת להקל על הבעיות הקשורות בתחום התשתית ולבצע רציונליזציה של מבנה המס כדי ליצור מגרש משחקים אחיד לכולם." הוסיף.
באותו הנושא: הודו – היהלום של הכתר הבריטי, מתוך סדרת הגלובליזציה
| {loadposition content-related} |
