סמית' אמר את הדברים בשיחה עם Chiportal במהלך אירוע עיתונאים לרגל פתיחת מעבדת ה-IOT של אינטל בחיפה שתפקידה לסייע למפתחי מערכות IOT לעשות שימוש טוב יותר בחומרה של החברה שתשובץ במערכותיהם
| אולמונט סמית', מנהל קבוצת השיווק והמכירות, אינטל |
אינטל בונה עכשיו סביבה אקולוגית (אקוסיסטם) של חברות הנמצאות בכל שרשרת הערך של ה–I0T. כך אומר אולמונט סמית', מנהל קבוצת השיווק והמכירות האחראי לכך שכל החברות בכל השלבים יידעו טוב יותר להשתמש במוצרי אינטל בתוך המערכות שלהם, ובכך גם יאפשרו לחברה למצב את עצמה גם כחברה חזקה גם בתחום האינטנרט של הדברים.
סמית' אמר את הדברים בשיחה עם Chiportal במהלך אירוע עיתונאים שערכה אתמול אינטל בת"א לרגל פתיחת מעבדת ה-IOT בחיפה שתפקידה לעבוד עם חברות המפתחות מערכות לתחום.
לתפקיד מנהלת מעבדת ה-IoT מונתה אולגה אורקנט. המעבדה עוסקת בארבעה תחומים (ראו הרחבה בהמשך) ערים חכמות, בתים חכמים, חקלאות חכמה ותחבורה חכמה. נכון להיום אינטל משתפת פעולה עם שתי חברות היי-טק ישראליות בתחום האינטרנט של הדברים: cartasense ו- woosh. "מטרת המעבדות הללו שנפתחו לאחרונה ברחבי העולם לספק הנחיה וייעוץ כדי לקחת את החלק הנכון ליישום שלהם ולחלוק איתם חלקים אחרים של האקוסיסטם שהם ירצו לנצל כדי להשתמש במוצר." אומר סמית'.
"חוק מור מאפשר לנו לייצר מכשירים בעלי צריכת חשמל נמוכה ובעלות נמוכה. חוק מור מאפשר לנו ליצור טרנזיסטורים קטנים יותר הצריכים פחות כוח ובאופן טבעי מכך שאנחנו מקבלים צפיפות גבוהה יותר אנחנו מקבלים יותר שבבים ולכן לא משנה אם אתה שבבים גדולים או קטנים כל אחד יכול להינות מהיתרונות הללו.
"אפילו אם יש לך מכשיר מאוד פשוט, למשל חיישן חום, המכשיר יצטרך סוג מסויים של קישוריות –WIFI, LTE או כל פרוטוקול תקשורת אחר, וכן הוא יידרש אנחנו נפנה לשוק זה ואנחנו מאמינים שחוק מור תמיד יגרום למוצרים שלנו להיות טובים יותר מאשר לעשות אותם מסיליקון מדורות קודמים.
מספר ההתקנים המחוברים לאינטנרט של הדברים מגיע כבר כיום ל-15 מיליארד, ובשנת 2020 הוא יגיע ל-50 מיליארד.
כדי ליצור את האינטרנט של הדברים מתחילים מהחיישנים, שיכולים להיות מכשירים מאוד פשוטים, המכשירים הללו צריכים מערכות Gateway שיאפסו את הנתונים מחיישנים באיזור מסויים, יערכו עליהם עיבוד ראשוני ויעבירו אותם לענן, שם הם יועברו ניתוח שתוצאותיו יועברו לשימוש מיידי לנדרשים לכך כדי ליצור חווית משתמש טובה יותר. לדוגמה, מגרש חניה חכם. הנהג הנכנס אל המגרש מקבל הודעה מהמערכת שממפיקה בזמן אמת מהחיישנים את הנתונים אודות מקומות החניה הריקים וכך יוכל לחסוך זמן בחיפושים.
הבעיה העיקרית שאנו חוששים ממנה היא אבטחת המידע. אפילו אם מדובר בחיישנים פשוטים, למשל מד חום במחסן קירור. הגייטוו חייב לדעת אם המידע שהוא מקבל אכן אמיתי ולא חלילה זיוף של מישהו שפרץ לרשת. אנו חשים שיש לנו פתרון טוב כדי לסייע לחברות במערכת האקולוגת של ה-IOT להבטיח את אמינות הנתונים. הדרך מהחיישן לגיטווי חייבת להיות מאובטחת, ואתה יכול להעריך זה יכול להיות מכשיר טיפש שמודד טמפרטורה אבל הגייטווי שמקבל את המידע חייב לאמת ולהבטיח שהחיישן הוא חלק מהרשת שלו, שאפשר לסמוך עליו.
אינטל תציע פתרונות Gatway – בעיקר FIRMWAE ו-MIDDLEWARE שיספקו מסלול מאובטח לנתוני החיישנים כל הדרך עד לענן. כשזה בענן, כאן תסכים שיש לנו חומרה מאוד חזקה במשפחת XEON
"אינטל מכירה בכך שהיא לא תהיה הבעלים של כל הרשת הזו. צריך לקום אקוסיסטם של חברות רבות שיספקו חיישנים ליישומים רבים, ולפכיך הגייטווי שלנו יעבוד עם חיישנים של צדדים שלישיים. ניצור תקנים שיאפשרו ארכיטקטורה פתוחה שתאפשר יצירת סטנדרטים שיאפשרו לחיישנים לפעול בסביבה של אקוסיסטם עם המוצרים שלנו."
45% מהמערכות המשובצות כיום הן טפשות. לדוגמה – רמזורים. יש להם בקר והם מבצעים פעולה מאוד חשובה. כבר היום יש בהם אלקטרוניקה אבל במרבית המקרים הם לא מקושרים ולא נהנים מהיכולת של הענן. זו הזדמנות לספק יותר אינטלגנציה שתסייע לתחבורה בטוחה ויעילה יותר. כאשר יהיו מכוניות אוטונומיות שכולן תהיינה מחוברות לענן, לא נצטרך רמזורים. המכוניות יחצו את הצמתים באופן אוטומטי ללא תאונות.
"אינטל נרגשת לחגוג את יום ההולדת החמישים של חוק מור. גורדון מור הופיע בסן פרנסיסקו בשבוע שעבר ודיבר על התחזיות הבסיסיות שלו. אנחנו גאים שהמייסד השותף שלנו הציב את היסודות לעמק הסיליקון לא רק לאינטל אלא לתעשיה כולה ואנחנו נרגשים ועדיים מאוד מחויבים לחוק מור ורואים עתיד בהיר לחוק מור."
מה יהיה דור הייצור האחרון? יש השערות שאפילו 10 ננומטר זה כבר קצה גבול היכולת ושהעתיד טמון בערימות שבבים ובקישור אופטי בתוכם?
אני לא יכול לדבר על טכנולוגית 10 ננומטר, כל עוד אינטל לא מסרה פרטים. אני גם לא יכול להעריך מה יקרה מעבר להם כי באינטל לא מספרים. עם זאת, אנחנו רואים עתיד טוב לחוק מור. אנחנו מייצרים כבר היום בטכנולוגית 14 ננומטר ואנחנו מאמינים שנצליח להגיע להישגים טובים בליתוגרפיה בעתיד הנראה לעין. אני בטוח שיש לנו מוצרים בצנרת ובטוח שנוכל להמשיך בחוק מור.
המעבדה בחיפה תעסוק בארבעה תחומים:
- ערים חכמות – ערים רבות בישראל שמקדמות פרויקטים בתחום, החל מתל אביב, שזכתה בתואר אחת הערים המובילות בחדשנות של עיר חכמה, ועד לבאר שבע, דימונה ועוד. אינטל כבר מעורבת בחלק מהפרויקטים האלו.
- בתים חכמים: אינטל מפתחת פתרון בית חכם המספק את החומרה, התוכנה ושירותי הענן המחברים מספר רב של מערכות התקנים אקולוגיות ("דברים") לכלל חוויה אחת שלמה למשתמש. המבואה (gateway) ממלאת תפקיד חשוב בפתרון משום שהיא משמשת כהתקן מקומי המנוהל, מחובר ומאובטח ברציפות בכל עת. פתרון המבואה של אינטל המבוסס על Puma, מאפשר להשתמש בקופסה אחת בלבד בבית עבור נתב הפס הרחב והקישוריות המקומית תוך אספקת שירותי בית חכם על אותה פלטפורמה.
- חקלאות חכמה – ישראל היא מובילה עולמית בתחום החקלאות ואינטל מאמינה שלפתרונות טכנולוגיים, דוגמת טפטפות חכמות, יש אפשרות לשפר את החקלאות והפריון באמצעות טכנולוגיית IoT.
- תחבורה חכמה – באינטל מאמינים שאפשר לשפר ולקדם את תחום ההובלה והשינוע, באמצעות הטמעה של טכנולוגיות IoT. כיום קיימות מספר חברות ישראליות, למשל קארטסנס, שמשפרות את ההובלה בצורה חכמה. זה תחום מעניין שאינטל שמה עליו פוקוס. תחום אחר שאינטל עוסקת בו הוא המערכות שיש בתוך המכוניות. אינטל מפעילה בגרמניה מרכז פיתוח גדול לנושא זה.
"המעבדה תאפשר לאינטל לחבור לסטארטאפים המפתחים פתרונות IOT ולהציע להם סיוע בפיתוח על בסיס ארכיטקטורת IoT של אינטל", הסביר גיא בר נר, מנהל השיווק והמכירות ומנהל הפעילות של 'האינטרנט של הדברים' בישראל. " המעבדה תאפשר גם להראות לציבור הרחב, בהם לקוחות, ספקים, שותפים וחברות היי-טק ישראליות את הפתרונות שיש לאינטל ושותפיה בתחום ה-IoT".
בר נר הוסיף כי אינטל מזהה שישראל מהווה מוקד עולמי מרכזי של חדשנות. "ישנן מאות חברות סטארט-אפ ישראליות העוסקות בתחום ה-IoT. אנחנו מאמינים שפוטנציאל הצמיחה והגדילה של שוק 'האינטרנט של הדברים' בישראל רחוק ממיצוי ואנחנו מצפים לעבוד עם חברות מקומיות ושותפים כדי להפוך את העולם לחכם יותר".
"אינטל מעוניינת לשתף פעולה עם כל מי שנמצא היום בישראל בתחום ה-IoT או מעוניין להיכנס לתחום, בין אם מדובר בשחקן קטן או גדול", הדגיש בר נר. "אנחנו רוצים לשתף פעולה עם כל אחד שיעזור לנו להגשים את החזון שלנו ולהביא לכך שפתרונות ה-IoT של החברות הישראליות יהיו מבוססים על ארכיטקטורת אינטל. אנחנו שולחים מס ברור ופשוט: אינטל פתוחה לעסקים בתחום ה-IoT", הדגיש בר נר.
המרכז בחיפה, במסגרת IoT Ignition Labs, הוא החמישי שמוקם בחודשים האחרונים. מרכזים כאלה פועלים כיום באנגליה, גרמניה, שוודיה וטורקיה ולדברי ברניר הם מחזקים את שיתוף הפעולה של אינטל עם שותפים, חברות ועם קהילת המפתחים והיזמים.
| {loadposition content-related} |
