ה-IOT מתחיל לקרום עור וגידים

כך עולה ממפגש בתוכנית המשותפת של הלשכה לטכנולוגית המידע עם החוג למערכות מידע במכללה האקדמית תל אביב – יפו עסק בנושאי מהפכת ה IOT –הזדמנות לצד סיכונים

המפגש השני בתוכנית המשותפת עם החוג למערכות מידע במכללה האקדמית תל אביב – יפו עסק בנושאי מהפכת ה IOT –הזדמנות לצד סיכונים. בכנס התקיימו מספר הרצאות בסגנון טד. המפגש הונחה ע"י ד"ר רותי גפני ומוטי סדובסקי.

ד"ר טל פבל מהמכללה האקדמית התייחס לאיומי הסייבר הכרוכים ביישום פתרונות ומוצרי IOT (Internet of Treats). הוא תיאר את אירוע התקיפה שהתרחש ב 21 באוקטובר 2016 של חברת DVN המספקת שירותי DNS לארגונים גלובאליים רבים, כ 10 מיליוני כתובות IP הותקפו במה שכונה התנהגות של "יום הדין".
ידוע על מתקפות, המשיך דר' פבל, בהם נעשה שימוש בעשרות אלפי מצלמות וידאו או מקררים לביצוע תקיפה מסוג DDOS על ארגונים מתוך מטרה להפילם ולשתק את הפעילות בהם.

הגישה המקובלת היום בפיתוח מוצרי IOT חדשים מעודדת מכירה ויצור עכשיו ותיקונים כמו אבטחה אחר כך, זו התייחסות שלוקחת על עצמה אחריות רבה כי היא יכולה אף להפך לקטלנית ולכן יש צורך ברגולציה מחייבת בשוק.
ישראל רום מנמ"ר חברת אגד הציג את הערכות החברה לאתגרי התחבורה הציבורית המבוססת על חיישנים, מידע ואנליטיקה. לדבריו האוטובוס הוא "יחידת IOT נוסעת". בכל יום, 2,800 אוטובוסים ו-4,500 נהגים עובדים, יודעים בדיוק איפה הם צריכים להיות ולאן הם נוסעים ומסיעים את הנוסעים, כל פתיחת דלת נרשמת, ובאוטובוס גם מותקנות מצלמות כולל בתאי המטען.

במיקוד הפיתוחים הערך המוסף לנוסע וחוויית הנסיעה שלו תוך יישום תפיסות TOD (Transportation On Demand ) ו MaaS (Mobility as a Service). הרעיון יהיה לבצע הסעה של לקוח "מדלת לדלת" תוך הפעלת אמצעי תעבוה שונים שנועדו להביא את הנוסע במהירות, במחיר הזול ביותר ועם מינימום החלפת אמצעי הסעה.

אילן אלתר מחברת אלתרנט הציג את הייחודיות ואת האתגרים של ה IOT בתעשייה בדור הרביעי – ( IIOT – Industrial IOT), שמאפשר חיבור של רצפת ייצור שלמה לאינטרנט. ניתן להשבית באמצעותו מפעל שלם ולשנות תהליכים בתוך המפעל. המידע הזה מחובר לרשת הארגונית וזו מחוברת לאינטרנט. לפיכך, מפתחים אמצעי אבטחת סייבר שונים להגנתו" השימוש ב- IOT נועד לנתח את המידע המגיע ממכונות בקו היצור, ולזהות חריגים המעידים על תקלות במיכשור או מתקפת סייבר ולנטרל את הרכיבים עוד בטרם היה צורך להשבית את כל קו הייצור.

רות אליעזר, מנהלת ה BI בקופ"ח מאוחדת הציגה פרויקט מחשוב קוגניטיבי מבוסס ווטסון, המתקצר קבצי PDF של סיכומי אשפוז וביקור בבתי חולים, ומציג המלצות להנחיות שיימסרו על ידי אחות של הקופה. לדוגמא: על מנת לייעל את הטיפול במחלת השפעת, בונה המערכת בזמן אמת מפת רחובות ושכונות בהן מתפרצת המחלה. אותה טכנולוגיית מיפוי, שימשה במהלך גל השריפות האחרון להצגת מפת חולים במחלות דרכי הנשימה העלולים להיפגע משאיפת עשן השריפות.

ה- IOT בעולם הרפואי לדוגמא באמצעות "מיחשוב לביש" נועד לבצע מדידות שונות ולדווח בזמן אמת על מדדים חריגים. ניתן לזהות סימפטומים של מחלה עוד לפני שזוהתה ע"י האדם. טיפול מונע או טיפול בראשית התפתחות המחלה משפר את סיכויי ההחלמה, מקטין עלויות וכמובן מקטין את סבל החולה.

אודי ויזנר מנכ"ל חטיבת האלקטרוניקה והתוכנה ב Afcon הציג את סיפורו של הקמפוס החכם הנבנה ע"י Afcon עבור חברת אינטל בפתח תקווה. בעזרת אלפי חיישנים ויכולות עיבוד מידע מתקדמות, הבניין, שיתבסס על טכנולוגיית IOT, ילמד את ההרגלים של כל עובד, יתאים לו את סביבת העבודה, יסייע לו לחסוך באנרגיה, יתאים את העדפות האישיות של כל עובד לגבי טמפרטורת המזגן וימשיך ללמוד ולהשתפר כל הזמן. הבניין יידע גם איזה קפה להכין לכל עובד, מתי לשלוח אותו להסתפר וימליץ לו היכן לחנות כך שיהיה קרוב למקום הפגישה הראשונה של יום העבודה.

בהרצאתו שם ויזנר את הדגש על המקצוענות והמתודולוגיה הנדרשים ביישום פרוייקטי IoT בבניינים חכמים, והמרכזיות בבניית מערכת שליטה ובקרה מתאימה.
ראשית, הפרויקט נדרש לשרת את בעלי העניין, ולכן חשוב להגדיר מראש מהן מטרות הפרויקט ומיהם המשתמשים. יש צורך לבצע מיפוי וסדנאות עם נציגי המשתמשים על מנת לוודא שהפרויקט יותאם לצרכים.
בנוסף, בנין חכם אינו דומה לבית חכם. מדובר בניהול מערכות קריטיות של חשמל, מיזוג, ביטחון ובטיחות אש, המחייבים תכנון מדוקדק ואיכות גבוהה של רכיבים וסנסורים, בין השאר כדי להבטיח עמידה בתקנים.

בהרצאתו סקר ויזנר בקצרה את יישום המתודולוגיה והטכנולוגיות בפרויקט "הבניין החכם בעולם" שאפקון מקימה בפ"ת עבור מרכז הפיתוח החדש של אינטל, בין השאר בשת"פ עם מיקרוסופט העולמית וחברה הודית מובילה בתחומה.