קפלן אמר את הדברים במסגרת מושב שעסק באינטרנט של הדברים בהנחית יוסי ורדי, בכנס הרצליה בפאנל השתתפו ריק קפלן מנכ"ל יבמ ישראל; ד"ר יואל מארק, סגנית נשיאה בחברת יאהו ומנהלת המעבדות של החברה בישראל; עודד מירב מנהל מרכז הפיתוח של GE ודב מורן
| עודד מירב, מנהל מרכז הפיתוח של GE |
י
שליש מהכנסות יבמ, כ-30 מיליארד 92 מיליארד) מגיעים מהאינטרנט של הדברים. כך אמר אמש ריק קפלן אמר במסגרת מושב שעסק באינטרנט של הדברים בהנחית יוסי ורדי, בכנס הרצליה. בפאנל השתתפו בנוסף לקפלן גם ד"ר יואל מארק, סגן נשיא בחברת יאהו ומנהלת המעבדות של החברה בישראל; עודד מירב מנהל מרכז הפיתוח של GE והיזם הותיק דב מורן.
"היינו הראשונים שהתחילו עם מיזם "כוכב הלכת החכם" (SMARTER PLANET) שבו השתמשו באיסוף נתונים ופיתוחם לפתרון בעיות בתחומי אנרגיה, בריאות, תחבורה, ניהול שימוש במים ועוד.
"כיום יש בעולם כ-9 מיליון מכשירים אך בשנים הקרובות נגיע למאות מיליארדי חיישנים במכוניות, מקררים בגדים וכו'. כל חיישן כזה ישלח נתונים. זה יהיה הנפט של העתיד. ניתן להוציא מהנתונים הללו תובנה באשר לבריאותו של האדם, תכנון תחבורה, שימוש יעיל יותר של אנרגיה. ואולם ב-90% מהמידע הזה לא נעשה שימוש.
כדוגמה סיפק קפלן את תחום הבריאות, בו פועלת יבמ באמצעות מעבדות ווטסון לפי ההערכות אומרים שאדם מייצר בחייו 1,100 טרהבייט של נתונים על מצב בריאותו. מתוך זה רק חצי טרה מקורה באינפורמציה קלינית – מה שהרופא יודע עליך. ויש עוד 6 טרהבייט שמגיע מידע הגנומי. אבל כל שאר המידע על ההתנהגות החברתית ועוד היבטים השורים לרפואה לא נאסף, וזה מהווה את מרבית שאר נפח המידע.
עוד סיפר קפלן עפרויקט עיר חכמה שמצבעת יבמ בריו דה ז'נרו תחילה לקראת משחקי גביע העולם ולאחר מכן לאולימפיאדת 2016. "אנו אוספים את המידע של העיר ומנתחים אותו. דברים שנראים כאילו אין קשר ביניהם משפיעים זה על זה. הנתונים והניתוחים, ביחד עם מידע על אירועי מזג אוויר צפויים מועברים למרכז הבקרה זמן ב מראש, דבר המאפשר לעירייה, למשטרה ולשירותי הבריאות התכונן לאירוע."
עודד מירב,GE: גם אנו מסכימים עם העובדה שהאינטרנט של הדברים הוא הדבר הגדול הבא, הן מבחינת כמות המכשירים והן מבחינת נפח הנתונים באינטרנט התעשייתי. ב-GE זיהינו את המגמה לפני ארבע שנים ואנחנו לא חברת תוכנה או חומרה אלא ברזלים. הגענו למסקנה שהעתיד הוא בניתוח הנתונים.
מירב מעריך כי לאינטרנט של הדברים תהיה השפעה בתחומים כגון:
שלושת הדברים הללו יהפכו לדבריואת GE לחברה של תוכנה וחומרה. כבר היום רוב הרווח של GE בא משירות.
משתתפת נוספת בפאנל,יואל מארק, יאהו: יאהו לא פועלת בתחום האינטרט של הדברים אלא האינטרנט בכלל אבל כל החיישנים שיוצרים החברים האחרים בפאנל מייצרים המון נתונים אבל חלק ניכר מהם הם נתוני זבל. הפתרון הוא אלגוריתם לומד.
"לGE- יש חטיבת תאורה עוד מימי אדיסון. היום רוב התאורה מבוססת על LED שמשך החיים שלהם ארוך ומזה קשה לעשות כסף. ולכן הופכת החטיבה GE LIGHTING לחברה של האינטרנט של הדברים. במקום רק מנורה ניתן יהי להציב על עמודי התאורה בערים, שיש להם חיבור לחשמל וכמובן מקור אור, גם מצלמה וחיישנים אחרים כגון חיישני מזג אוויר, חניה, תנועה בטחון, את כל הדברים אפשר לחבר לרשת וכל הנתונים של הביג דטה הופכים להיות מקור מידע.
בהמשך תיאר מירב את המאיץ שמקימה GE בישראל, שיזמין כל מפתח שירצה לפתח אפליקציות על גבי פלטפורמת ה-IOT של GE המכונה פרדיקט, ולקבל סיוע בקידום המיזם.
דב מורן: כולם מתייחסים לאינטרנט של הדברים כדבר החדש. בשנת 2000 היה דבר שנקרא אינטרנט אקססוריז, כל חברה שדיברה על אינטרנט אקססוריז קיבלו 25 מילון דולר בהנפקה עוד לפני שגייסה עובדים. עם הזמן התחום נעלם וכמעט נכחד עד שחזר בשם החדש האינטנרט של הדברים.
מורן לאחר מכן, בהתייחסו להסטוריה שלו (הצלחה באם סיסטמס, כשלון במודו) אמר כי למעשה גם מודו משתייך למה שמכנים היום האינטרנט של הדברים. "מכרנו את הפטנטים לגוגל והם מפתחים היום טלפון מודולרי המבוסס עליהם.
המנחה, יוסי ורדי הוסיף ואמר כי ההבדל בין שנת 2000 להיום הוא במחיר. מערכות שעלו בעבר 20 אלף דולר כמו GPS או משדר מקלט (מערכות שהיו על ספינות ושימשו לתקשורת ללב ים). היום ניתן ייצר שבב קישוריות בכמה עשרות סנטים. " היום אתה יכול למקם חיישן על פקק של בקבוק, והיצרן מקבל הודעה שהוא צריך לייצר בקבוק חדש והסופר שהוא צריך להזמין.
| {loadposition content-related} |
