כיצד שבב IOT בעלות של דולר יכול לשנות את ענף ההובלה בקירור

דוד וייסמן, מנכ"ל CartaSense הציג במסגרת מועדון השבבים את מערכת ה-IOT העוקבת אחר טמפרטורת המזון בשרשרת האספקה

במהלך מפגש מועדון השבבים, הציגו מנהלי שלוש חברות בתחום ה-IOT את הפיתוחים שלהם. אחד מהם היה דוד וייסמן, מנכ"ל CartaSense.

האם שאלתם את עצמכם כיצד מתקשרים בינהם חיישנים הבודקים את הטמפרטורה והלחות של מזון או תרופות המובלים בקירור בספינה, מטוס, משאית, רכבת או כל כלי תחבורה אחר? ובכן, כדי שחיישנים אלה יהיו זולים, הם פותחו תוך שימוש בטכנולוגית MESH המשדרת את הנתונים מתחנה לתחנה הנמצאת כל כמה עשרות קילומטרים ובכך מאפשרים תקשורת למרחקים ארוכים בעליות נמוכות.

"התחום בו אנו פועלים הוא ניהול שרשראות הובלה בהובלה מבוקרת – בעיקר ניהול הובלה בטמפרטורה כזו או אחרת. פיתחנו טכנולוגיה ייחודית שהיינו קצת מופרעים לקפוץ עליה בזמנו .

כל פתרון IOT  מורכב מארבעה חלקים: חיישנים, GATEWAY שיכול להיות טלפון סלולארי או קופסאות ייעודיות, שרת תקשורת בענן ואפליקציה. החיישנים בודקים כל הזמן את הטמפרטורה והלחות ומשדרים אותה למרכז הבקרה.

לדברי וייסמן, לב המערכת איננו החיישן, אלא דווקא שיטת התקשורת שפיתחו המאפשרת להעביר את המידע מתחנה לתחנה.  כדי להמחיש את היתרונות בשיטת ה-  MESH הסביר שאם מישהו היה מנסר ממקומם את כל 15 אלף תחנות הבסיס הסלולאריות, כל הרשת היתה מושבתת, אבל אם היו משתמשים בשיטת ה- MESH , השיחות וה-SMSים היו קופצים מטלפון לטלפון, בלי צורך בתחנת בסיס. זה הרעיון שבבסיס מערכת החיישנים האלחוטית של CartaSense  לקחנו את הרעיון ומימשנו אותו בצורה יעילה. החיישנים משדרים כמות קטנה מאוד של ביטים ויש להם חתימת סיליקון נמוכה,  אנחנו יכולים להציב במשאית או במתקן הקירור נקודה המכילה סיליקון בעלות של דולר אחד, שמקפיץ את הנתונים מנקודה לנקודה עד שיגיע לתחנת הבסיס.

השוק למערכות כאלה עצום – ההערכה היא שמדי שנה משונעים ברחבי העולם סחורות פארמה ומזון בעלות שבין 2 ל-3 טריליון דולר. אנו מכניסים את החיישנים הללו לתוך קופסאות ייעודיות – פאלטים, וכל פאלט כזה מחובר ליחידת סחורה (משטח לדוגמה) והם מדווחים כל העת על מצב מערכת הקירור. לנתון הזה יש יישומים רבים, הראשון כמובן הוא חסכון בכסף, בהפסקת שינוע סחורות מקולקלות אבל אם ניקח לדוגמה משטח אפרקסקים, ניתן יהיה להשתמש באלגוריתם המעריך את אורך המדף שלהם, וכאשר הם מגיעים למרכול, הסוחרים יוכלו לדעת שכדאי להם להשתמש במה שהולך להתקלקל, ולא למכור כמו היום  – ראשון נכנס ראשון יוצר (FIFO)/

מעבר למדידת הטמפרטורה ולדיווח עליה אנחנו מעבדים את השרשראות הלוגיסטיות הנמצאות בתנועה, ולמשל מאפשרים לדעת בדיוק מתי נקודת שחרור האחריות מגורם אחד בשרשרת לגורם הבא אחריו, ובכלל ניהול עסקים שמייצרים מזון בדרך כלל בשר עופות ופירות ים וכהשלכה לכך, יישום של הטכנולוגיה בנמלים חכמים.

המערכת מתאימה לא רק לשינוע אלא גם לניהול חדרי קירור – מעקב שוטף אחר הטמפרטורה בחדר הקירור עשויה לחסוך אנרגיה. הטכנולוגיה שלנו מתאימה גם לעולם החקלאות – ניהול חממות, ניהול שדות פתוחים, דישון, שימוש במשאבים ובמים, ניהול עדרי בקר, בריאות וטרינרית (אפליקציות שונות בנושא ניטור מזיקים). למעשה הפתרון שלנו מתאים ליישום בכל מערכת שבה צריך לנטר כמות קטנה של מידע המבוזר בהרבה מקומות, בזול ובצריכת חשמל נמוכה.

המשך סיקור המפגש יתפרסם במהלך חול המועד סוכות תשע"ו.