כיפת ברזל – הטכנולוגיה בשרות בטחון ישראל

אמש נורו לעבר מדינת ישראל כ-150 רקטות שהיו אמורות לזרוע הרס רב ולגרום לאובדן חיי אדם רבים. שלא כבעבר, נורו הרקטות לכל חלקי הארץ והגיעו עד חדרה וצפונה. אך הפעם קידמו את פני הרקטות סוללות כיפת ברזל. סוללות של מערכת שהיא כולה פרי פיתוחם של מהנדסים ישראלים שהצליחו לרתום את יכולת הפיתוח היצירתית לטובת בטחון תושבי המדינה, וירטו את כל הרקטות המסוכנות להוציא אחת.

אמש נורו לעבר מדינת ישראל כ-150 רקטות שהיו אמורות לזרוע הרס רב ולגרום לאובדן חיי אדם רבים והבוקר שוב התעוררו תושבי תל אביב לצלילי האזעקה.

שלא כבעבר, נורו הרקטות לכל חלקי הארץ והגיעו עד חדרה וצפונה. אך הפעם קידמו את פני הרקטות סוללות כיפת ברזל. סוללות של מערכת שהיא כולה פרי פיתוחם של מהנדסים ישראלים שהצליחו לרתום את יכולת הפיתוח היצירתית לטובת בטחון תושבי המדינה, וירטו את כל הרקטות המסוכנות להוציא אחת.
השימוש בסוללות כיפת ברזל צימק את נזקי הרקטות למינימום וגרם לשינוי משמעותי בכח ההגנה ויכולת השמירה על בטחונם של תושבי המדינה. חיי אדם רבים ניצלו ונזק רב לרכוש נחסך.

כבר במפגש “מועדון השבבים” שהתקיים בדצמבר 2012 חשפנו בפני בכירי התעשיה את השתלשלות הענינים שהביאה לפיתוחה של כיפת ברזל. כך סיפר במפגש נתן ברק, מנכ”ל חברת אמפרסט ( Mprest ) שפיתחה ה”מוח” (מערכת התוכנה לפיקוד ובקרה) של מערכת “כיפת ברזל”. (ראו: “אחרי מלחמת לבנון השניה, הבנו שאי אפשר להסכים לאיום בלי שיהיה לו מענה ותוך שנה היינו כבר בניסוי הראשון של כיפת ברזל”).

“בהתחלה עשינו את כל השגיאות האפשריות אך בעימות האחרון –מבצע “עמוד ענן” הבהיר לנו שלכיפת ברזל יש יתרון נוסף מעבר להגנה על האזרחים; היא מאפשרת למקבלי ההחלטות לקבל את ההחלטות הנכונות ולהיערך נכון.”

“פחות משניה מרגע שגילינו שהאיום הוא אכן איום אנחנו מסוגלים ליירט אותו. מדובר באירוע מאוד מורכב בטווחים קצרים עם זויות השפלה נמוכות מאוד”. “אנחנו נלחמים בציוד תקני שמגיע מאירן. אך יש גם יצור עצמי בעזה והרבגוניות וחוסר האחידות שלו מספקות לנו אתגרים. עם זאת אחוזי ההצלחה מאוד גבוהים כבר כיום אבל נמשיך ונשפר אותם”.

בהמשך תיאר ברק את פעולת המערכת: “מרגע שמזוהה האיום אנו כאמור מגיבים בתוך פחות משניה, מטרתנו היא להביא מיירט טמיר באופן בטיחותי לכדי ביות על המטרה. לכל איום אנחנו מייצרים 820 פתרונות ובוחרים את הטוב ביותר, האתגרים רבים. בעיקר עלינו להיזהר לא לפגוע במטוסים ולכן במקרה של חשש כזה, מוותרים על יירוט. כאמור בתוך שנה כבר ביצענו ניסוי ראשון, לא היה הרבה ללמוד למרות שקצת נעזרנו במפתחי החץ. אנחנו היינו אחראים לנושא השו”ב והתקשורת. אנחנו מחוברים לכל החיישנים האפשריים של חיל האוויר. אחרי שבנינו את התמונה אנחנו מעריכים את האיומים”. “המערכת כוללת מערך מיחשוב יחיד מסוגו בארץ, עם כל ההצפנות וה-ACTIVE DIRETORIES האפשריים. כיום אנו מביאים קרון בקרה לכל סוללה, ובעתיד, הכוונה היא ללכת על מרכז בקרה ארצית כפי שאנו עושים עם אחת המערכות הראשונות שנייצא.”

(