תחום מדעי החיים בלט במיוחד ברבעון השלישי – אחד מכל ארבעה גיוסים היה של חברות בתחום זה" • המשקיעים נמנעים מהשקעות בסיכון גבוה – צניחה של 80% בהשקעת ה-Seed החציונית במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של השנה והעדיפו חברות בוגרות.
בזמן שהגל השני של מגיפת הקורונה האט משמעותית את הכלכלה הישראלית, תחום ההיי-טק המשיך לצמוח. חברות היי-טק ישראליות גייסו 2.74 מיליארד דולר ב-151 עסקאות ברבעון השלישי של השנה. סך הסכום שגוייס משקף עלייה של 24% בהשוואה לרבעון השלישי ב-2019. ההון שגוייס בידי חברות היי-טק ישראליות במהלך שלושת הרבעונים הראשונים ב-2020 כמעט עקף את היקף ההון שגוייס בכל שנת 2019. ברבעון השלישי, חציון העסקאות עלה ל- 6.5 מיליון דולר, הגבוה ביותר מאז הרבעון הראשון ב- 2019.
עסקאות מגובות הון-סיכון
במהלך הרבעון השלישי, עסקאות מגובות הון סיכון גרפו 86% (2.35 מיליארד דולר) מסך ההון שגוייס והיוו 66% מסך העסקאות. על-פי IVC, נצפתה ירידה בחציון עסקאות מגובות הון סיכון בהשוואה לשיא שנרשם ברבעון הראשון ב- 2020. על פי נתוני ההשקעות ההיסטוריים, מגמת ההשקעות של הקרנות עדיין חיובית.
עו"ד שמוליק זיסמן, שותף מייסד ומנהל מחלקת ההייטק בפירמת עורכי הדין ZAG (זיסמן, אהרוני, גייר ושות') אומר כי: "בשעה שנתוני הרבעון השני השנה רמזו על האטה אפשרית, הרבעון השלישי הוכיח את האיתנות יוצאת הדופן של תעשיית ההיי-טק הישראלית. אז הקורונה עדיין כאן, אבל גם תעשיית ההיי-טק. סך הגיוסים ברבעון השלישי היה הגבוה ביותר בכל הזמנים. ברבעון זה ראינו גידול של כ- 24% בסך הגיוסים בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ושל כ- 26% בהשוואה לרבעון הקודם".
שתי סיבות גרמו לגידול בהשקעות, לדברי זיסמן: "המשקיעים הזרים השקיעו ברבעון זה את הסכומים הגבוהים ביותר בכל הזמנים. השנייה, סך ההון שגויס מקרנות ישראליות, גם הוא הגבוה ביותר בכל הזמנים. תופעה זו מעניינת במיוחד, ונשאלת השאלה האם המשקיעים המקומיים ניצלו הזדמנויות לאור סגירת הגבולות. תחום מדעי החיים בלט במיוחד ברבעון השלישי – אחד מכל ארבעה גיוסים היה של חברות בתחום זה".
עם זאת, מוסיף זיסמן: "לצערנו, כמובן שבתקופת הקורונה לא הכל נפלא. חברות בשלבי ה- Early Stage נפגעו בצורה ברורה. לסיכום, הרבעון השלישי יצא דופן בטיבו, והוא ממשיך את המגמה של "הון סיכון בפחות סיכון"; הכסף הגדול הולך לחברות בשלבי ה- Late Stage. בהנחה שהקורונה לא מתכוונת לעזוב אותנו כל-כך מהר, אנחנו נותרים אופטימיים ומלאי תקווה. גם במשבר ממושך, ההיי-טק הישראלי יוכיח את איתנותו. אנו מאמינים שהוא יהווה גורם מרכזי בשיקום הכלכלה הישראלית".
גיוסי הון לפי סבבים
היקף ההשקעות בסבבים מאוחרים המשיך לזנק בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020. ההשקעות בסבבים אלו הסתכמו ב- 3.2 מיליארד דולר, עליה של 34% בהשוואה לסכום שגוייס בסבבים מקבילים בכל שנת 2019. לעליה בהיקף הגיוסים בסבבים מאוחרים אחראיות 20 עסקאות, כל אחת מהן גדולה מ- 50 מיליון דולר. לשם השוואה, בכל שנת 2019 נרשמו 16 עסקאות הגדולות מ- 50 מיליון דולר כל אחת בסבבים המאוחרים.
במהלך הרבעון השלישי ב- 2020 תועדו חמש עסקאות, כל אחת גדולה מ- 100 מיליון דולר, שהניבו במצטבר 960 מיליון דולר בהשוואה למספר דומה של עסקאות ו- 1.16 מיליארד דולר ברבעון הראשון השנה.
לעומת זאת, ברבעון השלישי של השנה בלטה ירידה חדה ברמת הגיוסים בסבבי Seed. נתוני החציון בהשקעות Seed ירדו משמעותית מרמה של 0.9 – 1 מיליון דולר בשנים 2016 – 2019 ל- 0.15 מיליון דולר בשנת 2020. ירידה זו מלמדת כי המשקיעים המסורתיים בסבבי Seed (אנג'לים, Accelerators וקרנות הון סיכון) שינו את העדפתם לגבי חברות בשלבים בהם רמת הסיכון גבוהה.
מריאנה שפירא, דירקטורית מחקר ב- IVC ציינה: "נתוני הגיוסים במהלך שלושת הרבעונים של 2020 מצביעים שלא התרחש שינוי משמעותי בהקצאת ההון על ידי משקיעי הון סיכון שפעילים בשוק הטכנולוגיה הישראלי. באופן אירוני, היקפי ההון הגדולים שהוקצו לסבבים המאוחרים לא רק שנשארו, אלא אף גדלו. סממני ההשפעה של COVID-19 מתרחשים בצד השני של הסקאלה – ההשקעות בסבבי Seed – שבהם התרחש שינוי בהעדפות המשקיעים בשלושת הרבעונים של 2020. בשורה התחתונה, למשקיעי הון סיכון שממוקדים בהיי-טק הישראלי יש לא מעט הון פנוי להשקעות, אך הרצון להסתכן ירד בתקופה הנוכחית."
פעילות משקיעים ישראלים מול זרים
על-פי המידע שנאסף ונותח על-ידי IVC, ברבעונים השני והשלישי של שנת 2020, משקיעים ישראלים וזרים האיצו את פעילותם ועקפו את הממוצע של חמש השנים האחרונות. קרנות ההון סיכון הישראליות הפגינו את אותה מגמת עלייה ברבעון השלישי של 2020, עם 109 השקעות, בהשוואה לממוצע של 94 השקעות בשנתיים האחרונות.
