ג'וס אמר את הדברים במהלך מפגש מועדון השבבים שהתקיים אתמול
קיס צ'וס, TSMC במפגש מועדון השבבים הישראלי, 21/9/15. צילום: אבי בליזובסקי |
האינטרנט של הדברים כבר כאן, אבל השימוש בו יילך ויתחזק, ולא נראה שהוא יעזוב את השיא בגרף של גרטנר. כך אמר אתמול קיס ג'וס, מנהל פיתוח עסקים ב-TSMC אירופה האחראי גם על ישראל במהלך המפגש הרבעוני של מועדון השבבים הישראלי.
"האינטרנט של הדברים היא הרשת של דברים או חפצים פיזיים עם אלקטרוניקה, תוכנה חיישנים וקישור המאפשר להם להחליף נתונים עם התקנים אחרים.
ניתן לחלק את מערכות ה-IOT כיום למגוון תחומים עיקריים:
- בית חכם המכיל לדוגמה מונים חכמים, התקנים חכמים בבית (מקרר, מזגן וכו'), תאורה חכמה ועוד
- מערכות לבישות חכמות – שעונים חכמים, משקפיים חכמות, סרטים למדידת בריאות או כושר גופני, בגדים חכמים המשנים את תכונותיהם לפי הצורך
- תשתיות חכמות – חניה חכמה, חקלאות עירונית חכמה, מערכות מים חכמות מערכות חשמל חכמות, רפואה חכמה – מערכות למניעת תאונות, מערכות בידור מתקדמות וכמובן בעתיד גם מכוניות אוטונומיות.
לדבריו, האינטרנט של הדברים, במתכונותו הנוכחית הוא שידרוג של עולם ה-M2M – קישוריות בין מכונה למכונה. ה-IOT מאפשר הרחבת הערך של מוצרים ושירותים למשל מערכת שתתריע אם לא נעלתי את דלת המכונית או עד כמה טוב צחצחתי את שיני. ה-IOT מאפשר להרוויח כסף באמצעות מודלים כגון השכרת רכב אד-הוק וביטוח שניתן לשלם רק עבור זמן הנסיעה.
ה-IOT גם מאפשר אופטימיזציה באמצעות הבנת ההתנהגות של הצרכנים למשל יצרני מוצרי בית לבנים יוכלו להבין את התנהגות הלקוח ולשפר את המוצר ואת השירות וכן להקים שרשרת אספקה חכמה.
בקרה – שליטה מרחוק על מכשירים כגון מערכות אוטומטיות בבית, מערכות ניהול צריכת אנרגיה ועוד.
ואולם שוק ה-IOT מביא עימו גם אתגרים בנסיון למנף את הטכנולוגיה, למשל כיצד לדאוג ליעילות בקנה מידה מאסיבי – טיפול בנפחי מידע גדולים, וניהול מספר גדול של התקנים. כיצד לנתח ולפעול על סמך הנתונים – ניתוח נתונים בזמן אמת ולא בדיעבד. עד כמה מאובטחים הנתונים – הגנה על ההתקנים, הקישוריות והאפליקציה.
אתגרים נוספים: מורכבות המערכת – כתיבת הלוגיקה של ההתקן בלי יותר מדי קוד מורכב; מי הבעלים של הנתונים – האם זה המשתמש הסופי, יצרן הציוד, מפעיל התקשורת, הממשלה? ;וכיצד מתבצע המעבר מהאינטרנט לאינטרנט של הדברים – כיצד לחלוק מידע מיישומים שהיום מהווים כל אחד אי בפני עצמו.
מערכת IOT דורשת יכולות של עיבוד ותקשורת. בעיבוד ניתן להשתמש ב-MCU וגם לתקשורת יש תקנים רבים –LTE, WIFI, בלוטות' ו-NIR (Near Infra Red). המעבר מהדור הרביעי (LTE) לדור החמישי יאפשר זינוק של פי 10 בקצב העברת הנתונים (מגיגה לשניה ל-10 גיגה לשניה). השאלה היא האם צריך לחכות לדור החמישי כדי להשתמש במערכות IOT.
בעיה חמורה נוספת היא צריכת האנרגיה. התקן IOT הוא מחשב לכל דבר וצריך לדאוג לאנרגיה לכל הרכיבים שבו. אם רוצים שמכשיר יחזיק מעמד תקופות ארוכות בלי להחליף סוללה או להתחבר לחשמל, יצרן השבבים הוא זה שצריך לתכנן אותם בהתאם.
ב-TSMC מעריכים שבתוך שנים אחדות, 20% מיכולת ייצור השבבים תופנה למעבדים לטלפונים חכמים, 24% למעבדים עבור דטה סנטרס, ו-30% למעבדים ומערכות אחרות לIOT.
החברה פעילה בארבעה תחומים הרלוונטיים למי שמפתח שבבים ל-IOT – חיישנים, מערכות תקשורת, מערכות ניהול צריכת אנרגיה ומעבדים.
"יש לנו ב- TSMCמפעלים וטכנולוגיה, אין לנו בדיוק מוצרים אבל הלקוחות שלנו משתמשים בטכנולוגיות כדי לייצר מוצרים ורבים מהם נעזרים בטכנולוגיות שלנו כדי לפתח מערכות עבור ה-IOT – האינטרנט של הדברים". לסיכום אומר צ'וס כי ה-IOT קיים כבר כיום וזהו תחום צומח, למרות שהשוק מבוזר בין נישות רבות יש להן מכנה משותף אחד – הדרישה להתקנים הצורכים פחות אנרגיה.
החברה פיתחה יכולות למערכות בעלות צריכת חשמל נמוכה כדי להפחית הן את האנרגיה בזמן פעילות והן את האנרגיה בזמן המתנה. למערכות המדווחות כמות קטנה של נתונים ורוב הזמן מושבתות מפעילות או לפחות מתקשורת (מונים חכמים לדוגמה) רצוי להשתמש ב-MCU ואילו למערכות שצריכות להיות כל הזמן בקשר מציעה TSMC להשתמש ב-AP.
בהמשך הציג צ'וס כמה טכנולוגיות שפיתחה TSMC עבור מערכות צריכת אנרגיה על המעבד ומאפשרות בין היתר טעינה מהירה ואלחוטית ועוד. בכל הקשור לתקשורת הוא התעכב במיוחד על יישומי NIR – NEAR INFRA RED שיוכלו לשמש לתקשורת קצרת טווח בבית, ברכב בחדר הכושר, בבית החולים ועוד. TSMC גם מתמחה בייצור MEMS – וכדוגמה נתן צ'וס מדי אוץ וחיישני לחץ. ה-MEMS הם רכיבים מודולרים הניתנים להרכבה מעל ה-CMOS WAFER.
TSMC מספקת פורטפוליו טכנולוגיות גדול ליישומים חדשים אלו, משתפת פעולה עם לקוחות ועם שותפי האקוסיסטם שלה כדי לאפשר את צמיחת ה-IOT ומספקת את הטכנולוגיה הדרושה לייצור מוצרים חדשניים.
{loadposition content-related} |