התעשייה קוטפת עשר שנות השקעה במחקרים בננוטכנולוגיה

על-פי נתוני הוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה – INNI בראשות פרופ' יהושע יורטנר ודן וילנסקי, שהתפרסמו לסיכום עשור לפעילות, מאז הוכרזה הננוטכנולוגיה כפרויקט בעדיפות לאומית, נרשמו 1600 שיתופי פעולה בין האקדמיה הישראלית לתעשייה המקומית והזרה, 129 סיפורי הצלחה, בדמות חברות סטארט-אפ חדשות, ו- 1590 פטנטים, שהוגשו לרישום – מתוכם אושרו 770

בין ה- 9-11 באוקטובר יתקיים בירושלים כנס הננוטכנולוגיה NANO.IL.2018. הכנס יסכם עשור לתוכנית הלאומית לננוטכנולוגיה, ידגים את יכולת הפיכת הממצאים האקדמיים לתעשייה פעילה, ויעמוד בסימן 70 שנה לישראל.

ב- 2017 הסתיימו עשר השנים בהן הוגדר ונתמך תחום הננו טכנולוגיה כפרויקט לאומי. ב- 10 שנים אלו הושגו הישגים משמעותיים בתחום המחקר האקדמי, ועכשיו ניתן האות להתחיל לקטוף את פירות המחקר ולהפכם למוצרים תעשייתיים, כדי שאלו יניבו תרומה משמעותית לתעשייה, לכלכלה, ולהמשך המחקר בישראל. כנס NANO.IL.2018 יתמקד בחידושים המדעיים ובהזדמנויות העסקיות בתחומי האנרגיה, מים, סביבה, ננו-חומרים, ננו-אלקטרוניקה, ננו-פוטוניקה, ננו-ביו וננו-רפואה.

על-פי נתוני הוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה – INNI בראשות פרופ' יהושע יורטנר ומר דן וילנסקי, שהתפרסמו לסיכום עשור לפעילות, מאז הוכרזה הננוטכנולוגיה כפרויקט בעדיפות לאומית, נרשמו 1600 שיתופי פעולה בין האקדמיה הישראלית לתעשייה המקומית והזרה, 129 סיפורי הצלחה, בדמות חברות סטארט-אפ חדשות, ו- 1590 פטנטים, שהוגשו לרישום – מתוכם אושרו 770.

וילנסקי, חבר הוועדה הלאומית לננו וועדת ההיגוי של כנס הננו, מדגיש בגאווה, שבמהלך שנים אלו נרשמו הישגים אקדמיים מרשימים. בנוסף, נקלטו למרכזי הננוטכנולוגיה למעלה מ- 100 מדענים בעלי שם עולמי שעלו לישראל או חזרו אליה. מדענים אלו התקבלו כחברי פקולטה באוניברסיטאות והוקמו עבורם מעבדות ייחודיות בתחום התמחותם. לפי הנתונים יש כיום בתחום הננוטכנולוגיה 151 מדענים בכירים וחברי פקולטה, 815 מדענים זוטרים (כולל פוסט דוקטורט), 1995 סטודנטים לדוקטורט, ו- 2,900 סטודנטים לתואר השני. במהלך שנים אלו פורסמו למעלה מ- 12,000 מאמרים בירחונים מדעיים, חלקם פרי שיתוף פעולה בין אוניברסיטאי.

וילנסקי מדגים את הצלחת התחום: "מעל 130 חברות ננו רשומות כיום במאגר INNI, מתוך כ- 200 חברות הפועלות בישראל בתחומים מגוונים, תוך יישום התכונות הייחודיות של הננו-טכנולוגיה לשיפור מוצריהן הקיימים ולכניסה לתחומים חדשים. כ- 15-20 חברות גדולות פועלות בתחום, בהן אלביט, רפאל, פלסן, תע"א, אפלייד מטריאלס, אינטל, וולקן, כתר וכימיקלים לישראל, שמפנות חלק מפעילותן לתחום. בנוסף להן, מפגינות חברות בינוניות וקטנות (חברות הזנק) יכולות ייחודיות בתחום, ומקדמות באמצעות הננו יישומים פורצי דרך בתחומי הטכנולוגיה, שפיתחו או רכשו".

לדברי וילנסקי, "חלק זה אמור לגדול בשנים הקרובות, בזכות טכנולוגיות ננו, שהגיעו לבשלות ומחפשות יישומים תעשייתיים". על-אף שבישראל היקפי התעשייה מזעריים עדיין ומוערכים בכמה מיליוני שקלים בלבד. ההיקף העולמי של התחום והשירותים הנלווים, לפי האיחוד האירופאי לננוטכנולוגיה, צפוי לחצות את גבול ה- 3 טריליון אירו בתוך חמש שנים, וההערכה היא שב- 2025 צפוי השוק להתרחב ולכסות את מרבית התחומים הנוגעים לנו בחיי היום יום".

עוד מוסיף וילנסקי, כי מהסקר השנתי שביצעה הוועדה עולה, שישראל תהיה שחקנית חשובה בפיתוח של מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה, שישולבו בתעשיות עולמיות מובילות. "חלק מהמוצרים ייוצר בישראל על בסיס הידע והטכנולוגיה שפותחה כאן, בעיקר ע"י מוסדות המחקר, שהם מהמובילים מסוגם בעולם בתחום המו"פ".

פרופ' יובל גרעיני, יו"ר כנס הננו, ועד לאחרונה ראש המרכז לננוטכנולוגיה באוניברסיטת בר אילן: "חברי הסגל, שחזרו מחו"ל, וקבוצות המחקר שקמו בזכות תכנית הננו, הציבו ב- 6 מרכזי הננו ציוד מיוחד, חדשני ומתוחכם, יחיד מסוגו בישראל. כ- 500 חברות בישראל עושות שימוש בציוד זה למען מטרות המחקר והפיתוח שלהן. נדבך זה לכשעצמו מהווה הצלחה עצומה, בכך שהוא מאפשר לחברות להשתמש בציוד שלא היו יכולות לרכוש בעצמן. החברות יכולות גם להיעזר בידע העצום של המדענים שעובדים במרכזי הננו, מפעילים את הציוד ומסייעים לנציגי החברות לתכנן את הניסויים הדרושים להן ולהביא אותם לידי ביצוע".

רפי קוריאט חבר ההנהלה של INNI ויו"ר משותף של כנס הננו, מסביר את הפער שבין הישגי האקדמיה בתחום להתקדמות יישומית בתעשייה: הסיבה נעוצה באופיו פורץ הדרך והחדשני של עולם הננו. יעברו עוד מספר שנים עד שפריצות הדרך הטכנולוגיות, שהחלו את דרכם באקדמיה, יהפכו למוצרים בשוק העולמי. זאת בשל המענה הנדרש לדרישות השוק, לניסויים ובחינות מקיפות, והצורך בעמידה בתנאי רגולציה ובטיחות. תחום היישום דורש מומחיות ייחודית, ודור שלם של אנשי תעשייה וחוקרים בעלי יכולת הבנה ויישום בתעשייה, שרק באמצעות תכנית תמיכה ייעודית בעלת עדיפות לאומית, יוכלו למתג את ישראל כמובילה עולמית בתחום יישום הננוטכנולוגיה".

חיים רוסו, חבר וועדת ההיגוי ויו"ר משותף לכנס: "נוצרה הזדמנות יוצאת דופן לתעשייה האזרחית והביטחונית בישראל למנף את הכנס להגברת היישום של פתרונות והמצאות טכנולוגיות שפותחו באקדמיה, ובמקביל הגדלת שיתופי פעולה עסקיים עם גופים וחברות מקומיות ובינלאומיות".

ד"ר אהוד גלון, חבר וועדת ההיגוי ונציג מפא"ת, מציין שבכנס שולבו שני מושבים ביטחוניים, האחד יתמקד בפעילות החברות המקומיות בתחום הננו, והשני בחברות הבינלאומיות בתחום. "מניסיון העבר – מושבים אלה ימשכו קהל רב", הוא אומר.