כך עולה ממחקר של חוקרים אוניברסיטה הטכנולוגית של מונטריאול
| חיידק נושא תרופות נגד סרטן. צילום: האוניברסיטה הטכנולוגית של מונטריאול |
תופעות הלוואי של כימותרפיה – מכאב, דרך נשירת שיער ועד לנזקים קבועים לאיברים שלמים בגוף הן תוצאה של העובדה שהתרופות הורגות תאים בריאים עם הסרטניים. מנה של כימותרפיה רעילה מגיעה לכל מקום בגוף. ואולם ננובוטים חדשים זעירים יוכלו בסופו של דבר יכול לשמש לפיתוח תרופות הנלחמות בסרטן רק באתרי הגידול.
"ניתן להפחית את המינון, למזער את הרעילות הסיסטמית עבור המטופל, ולהגדיל את האפקט הטיפולי של כל סוג של חומר תרופתי", אומר סילבן מרטל, מנהל המעבדה לננורובוטיקה בפוליטכניק מונטריאול, אחד החוקרים העובדים על טכנולוגיה חדשה.
כרגע, התרופות נגד סרטן נסחפות באופן פסיבי דרך הגוף, ורק 2-1% מתכולתם מגיע לגידול בפועל. רוב הטיפול מבוזבז ואפילו גרוע יותר, רובו מסתיים בהרג תאים בריאים. הטיפול בסרטן יותר כואב ויקר יותר, כי החולים צפויים בסופו של דבר להשאר לתקופה ארוכה בבית החולים בשל תופעות לוואי.
המערכת החדשה משתמשת בחיידקים (Magnetococcus marinus strain MC-1) הנמשכים באופן טבעי לאזורים בעלי ריכוז חמצן נמוך כמו החלקים של הגידול הקשים ביותר לטיפול כיום. כי כרגע הקשה ביותר לטיפול. החיידקים הם מודרכים על ידי שדה מגנטי. "בסביבה הטבעית, חיידקים אלה מסנתזים שרשרת של חלקיקים כמו מחט של מצפן מיקרוסקופי," אומר מרטל.
במעבדה השתמשו החוקרים בשדה מגנטי חלש כדי להנחות את החיידקים לכיוון הגידול. ברגע שהגיעו לשם הם מתחילים להשתמש במערכת הניווט הטבעית שלהם לאתר איזורים דלי בחמצן בחלקים של הגידול, שלעתים קרובות הוחמצו על ידי טיפולים מסורתיים, דבר שמאפשר לגידול הזה להתפשט שוב ברחבי הגוף חודשים או שנים מאוחר יותר.
בתוך חצי שעה החיידקים מתים ומשחררים את התרופה בדיוק במקום הדרוש. החיידקים עשויים לחדור עמוק לתוך גידולים משום שהם הם שחיינים חזקים באופן טבעי. "השחיינים האולימפיים הטובים ביותר יכולים לשחות אורך גוף אחד לשנייה", אומר מרטל. "אלה מצליחים לשחות למרחק של פי 200 ואפילו 300 מאורך גופם בשניה. הם נעים במהירות, בלחצים עצומים והם נעים לעומק."
ננורובוטים חיידקיים תוקפים גידול סרטני. איור: האוניברסיטה הטכנולוגית של מונטריאול
ננורובוטים חיידקיים תוקפים גידול סרטני. איור: האוניברסיטה הטכנולוגית של מונטריאול
קוטרם של החיידקים כשני מיקרון, סדר הגודל של החורים בכלי הדם בגידול. כל מה שהחוקרים היו צריכים לעשות הוא לטעון אותם בתרופה ולשחרר את החיידקים לטפל בכל השאר – כגון כוח וניווט, בכוחות עצמם.
בעוד מעבדות ואף חברות מסחריות עובדות על פיתוח ננובוטים מלאכותיים שיספקו את התרופות ליעדן המדויק באופן דומה, החיידקים מסוגלים לעשות עבודה טובה יותר מאשר הטכנולוגיה הטובה ביותר עד כה בתחום הננו. "הננוטכנולוגיה אינה יעילה כמו מיליארדי שנות אבולוציה," הוא אומר. "יש כמה התקדמויות אבל חסר את מקור הכוח, החיישנים המחשב המשובץ ועוד."
הטיפול בסרטן באמצעות החיידקים עובדים בהצלחה בעכברים; אחד הצעדים הבאים יהיה להוכיח שהוא בטוח לשימוש בבני אדם.
| {loadposition content-related} |
