הפאנל עסק בנושא "מה חם ומה כבר לא בעולם האלקטרוניקה?" והתקיים במסגרת כנס DevelopEX2015. בפנל השתתפו בוב גרופו, סגן שניא בכיר מחברת פלקס (לשעבר פלקסטרוניקס), אורי גורן מנכ"ל הרמס אינווישן וד"ר שלמה מרקל, סגן נשיא ברודקום העולמית. את הפאנל הנחה שלמה גרדמן, מנכ"ל חברת ASG ויו"ר משותף של DevelopEX2015
| משתתפי הפנל משמאל לימין: ד"ר שלמה מרקל, מר בוב גרופו, מר אורי קרן ומר שלמה גרדמן |
בשאלה הראשונה שהציג שלמה גרדמן למשתתפי הפנל הוא ביקש מהם להביע דעתם על התחומים היותר מעניינים ומתפתחים בתעשיית האלקטרוניקה.
בוב גרופו מפלקס ציין כי החברה שלו עובדת כיום עם חברות רבות בתחום האנרגיה והמכשור הרפואי ונראה לו שאלו תחומים החמים והמתפתחים ביותר. אורי קרן, בחר לציין דוווקא את היתפתחותם של מוצרים אלקטרונים אישים ולבישים כמו הApple watch וה- Google Glass ובנוסף פירט על תחום חדש ומתפתח הקשור בתכשיטים דיגיטלים בהתאמה אישית כמו אלו שמפתחת חברתו Hermes innovation .
ד"ר שלמה מרקל ציין כי למרות שיש כאלה שחושבים כי תחום התקשורת הוא כבר פחות אטראקיבי מבעבר, המציאות היא שתקשורת היא עדיין אחד התחומים המרכזים בתעשיה אך פשוט סוגי התקשורת השתנו והיום תקשורת רחב פס המאפשרת העברה מאסיבית של נתונים מצד אחד ותקשורת טווח קצר מצד שני הם תחומים חמים שצפויים אף להתרחב בשנים הבאות. לדעת מרקל תחומי המולטימדיה והטלויזיה בכבלים הם תחומים פחות חמים שלא צפויים בהם התפתחויות מסעירות רבות בעתיד הנראה לעין.
"לעניות דעתי התחום שגדל באופן דרמטי הוא תחום התוכן" (הכוונה לכלל התוכן המיוצר על ידי מכשירי קצה – סלולאריים, טבלטים אך גם חיישנים כדוגמת מצלמות אבטחה א.ב.) כדי להמחיש את המספרים: שניה של תוכן שייוצר בעוד שנה תהיה שקולה למיליון דקות היום. שעה של תוכן תהיה שווה למיליארד מכשירי תקשורת. כדי לייצר את התוכן הזה יצטרכו מעבדים יותר חזקים, אלגוריתמים יותר מורכבים, תקשורת יותר חזקה אבל בעיני הבעיה העיקרית היא אנרגיה. צריך למצוא פתרון לשתי הקצוות גם בצד של ציוד הקצה והחיישנים: מערכות שתעבודנה בלי החלפה תכופה של הסוללות. בצד של הענן ההיקפים של המעבדים והדטה סנטר הולכים וגדלים. הבעיה העיקרית תהיה אספקת האנרגיה לדטה סנטר."
במאמר מוסגר אומר מרקל: "ישנה סתירה בין הדרישות – מצד אחד רוצים מערכות פשוטות שתשמשנה באנרגיה מינימאלית ומצד שני נדרשת מהם מורכבות שתעשנה דברים מורכבים)."
בתשובה לשאלה בנוגע לעולם ה IOT הסכימו כל משתתפי הפנל כי מדובר בתחום עם פוטנציאל גדול אך לאף אחד לא ברור מה גודל השוק והאם המספרים של 50 מילארד התקנים המחוברים לאיננטרנט עד שנת 2020 הם אכן מספרים נכונים או הערכות מופרזות של גורמים אינטרסנטים.
שאלה אחרת בפנל עסקה בתופעת המיזוגים שתפסה תאוצה גדולה בחודשים האחרונים עם המיזוג של ברודקום ואווגו, סנדיסק ווסטרן דיגיטל, פריסקייל ו- NXP ואף דל ו- EMC.
משתתפי הפנל הסבירו כי הסיבה לחלק ניכר מהמיזוגים הללו היא נסיון לצמצם עלויות במיוחד בתחום השבבים לאור העלות הפנומנלית של פיתוח ויצור שבבים חדשים. יחד עם זאת חלק מהמיזוגים כמו זה של דל ו- EMC קשור יותר לעולם המערכות האלקטרוניות ולתופעה המתפתחת והולכת בה כל חברה מבינה כי כדי להגיע למקסימום ביצועים במינימום עלויות עליה להיות אחראית בעצמה לכל המערכת האלקטרונית שלה החל משלב השבב ועד לשילב האופטימלי בין חומרה לתוכנה . זו גם הסיבה שחברות אשר בעבר נודעו כחברות אינטרנט או חברות תוכנה טהורות כמו גוגל, אמזון, פייסבוק ומיקרוסופט עוסקות היום גם בפיתוח מערכות חומרה ואפילו בפיתוח השבבים שבלב מערכות המחשבים שלהן.
גם ד"ר מרקל התייחס לכך ואמר כי ישנה הצטברות של נסיבות וסיבות לגל המיזוגים השוטף את עולם השבבים. "אם מסתכלים על מה קרה בעשר השנים האחרונות אפשר לראות את השינויים הבאים: הצמיחה השנתית מדו ספרתי גבוה ירדה לדו ספרתי נמוך והיום היא חד ספרתית. מרמות של 40% זה ירד ל-12% והיום לאחוזים בודדים; שיעור הוצאות המו"פ יחסית להכנסות גדלו מ-10-11% ל-15-18%; המרווח העסקי ירד במיוחד לאור הורדת המחירים במדינות במזרח אסיה; בירידה בגיאומטריה אפשר לראות עליה של פי 4 בהוצאות על תכנון, ארכיטקטורה, IT, אינטגרציה ואימות במעבר מ-65 ננו ל-16 ננו."
הסיבה החמישית היא חוק מור שחלקים מייחסים לו ערך טכנולוגי והוא למעשה חוק כלכלי ולאורך השנים אפשר היה לראות שאחד הפרמטרים – מחיר למיליון טרנזיסטורים נתון זה ירד אכן מ-ננומטר90 ל-60 ננומטר, ל-40 ננו ירד. טכנולוגית 28 ננומטרים היתה הפעם האחרונה בה המחיר לטרנזיסטור ירד וכשירדנו ל-20-22 ננומטר המגמה של הגרף התהפכה."
"אם נוסיף לפרמטר הזה את הקשיים בהמשך חוק מור ועמו הירידה בגאומטריה ונזכור פרמטר פיזיקלי שהמרחק בין שני אטומים של סיליקון הוא חצי ננו. כשיורדים לאיזורים של 5-7 ננו זה מתחיל להיות מורכב מאד. אנחנו מבינים שהדרך לגדול ולצמוח היא דרך הפרמטרים הכלכליים, ולכן מחפשים סינרגיה וסינרגיה אפשר להשיג רק במיזוגים ורכישות של חברות מאוד גדולות על ידי הפחתה בהוצאות משותפות בתחומים כגון מכירות, כספים, כוח אדם ולהתמקד בטכנולוגיות השונות. אם יש שתי חברות שיש להם מוצרים אצל אותו לקוח גדול המיזוג יכול לאפשר ללקוח סל של מוצרים מקיף יותר."
"בהקשר זה כדאי להזכיר מגמה שמתחילים גם לראות אותה: שהחברות הגדולות מתחילות לנוע למעלה ולמטה על ציר המזון שלהן – אפל סמסונג, גוגל, אמזון. גוגל ואפל מתעסקות במכוניות."
"הדוגמה המעניינת היא הרכישה של אנפורנה על ידי אמזון. אמזון היא דוגמה יפה של חברה שהתחילה כתחליף מקוון של חנות הספרים "ברנס אנד נובל" והפכה לספקית של מוצרים, חברה של משלוחים, כולל פוטנציאל למזל"טים והתחילה לתת שירותים של שרתים ועכשיו היא רוצה לתת מוצר בתוך השרתים עצמם – שירותי הענן. לפני חודשיים היא הודיעה שתפתח חנויות ספרים ממש. משעשע לראות סגירת מעגל שכזו."
| {loadposition content-related} |
