יש לשוק ה-IP עוד המון לאן לגדול"

כך אמר פרנקוול לין, מנכ"ל חברת אנדס הטאיוואנית במסגרת פאנל שהתקיים במפגש מועדון השבבים הישראלי בשבוע שעבר בהשתתפות  יששכר אוחנה, סיוה: ומאורו דיאמנט, אימג'יניישן

"יש לשוק ה-IP המון לאן לגדול, מספר השבבים ברכב יגדל פי 10 בשנים הקרובות ומספר המעבדים המחוברים לרשת, המכונה האינטרנט של הדברים, יהיה עצום, וכל שבב כזה דורש פיתוח ותכנון שחלקו לפחות יתבסס על רכיבי IP מוכנים." כך אומר פרנק לין, מנכ"ל חברת אנדס טכנולוגיות, חברה שבסיסה בטאיוון המתמחה ב-IP."

הדברים נאמרו במסגרת פאנל שהתקיים במפגש מועדון השבבים הישראלי בשבוע שעבר. מלבדו השתתפו בפאנל גם יששכר אוחנה סגן נשיא בכיר למכירות בחברת CEVA שהגיע לכנס ממקום מושבו  בקליפורניה,  ומאורו דיאמנט, מנהל סניף ישראל באימג'יניישן.

לין תיאר את החברה שהוא עומד בראשה: "אנדס טכנולוגיות נוסדה ב-2008 בהסינצ'ו טאיוואן בידי צוות של אנשים שעבדו בחברות גדולות בארה"ב החברה מספקת IP, שירותים, אקוסיסטם ותשתיות לתעשיית תכנון ה-IC."
"אתר EETIMES דירג את החברה כאחת מ-60 חברות השבבים הבולטות באוקטובר 2012, וחברת גרטר סיווגה אותה במקום החמישי כספקית IP למעבדים. יש לציין כי שתיים מהחברות הנמצאות לפניה בדירוג: MIPS וטנסיליקה נרכשו במהלך החודשים האחרונים, MIPS על ידי אימג'יניישן וטנסיליקה בידי קיידנס – שתיהן חברות IP שהגדילו את אחיזתם בשוק זה."

מנחה הפאנל, שלמה גרדמן, מנכ"ל ASG: היום ה-IP לא נתון בסימן שאלה אלא מהווה חלק נכבד מהשוק. ואולם השוק נכבש על ידי חברה אחת, ARM, האם השוק יתפתח או שתסבלו משליטתה של ARM?
לין: אני אופטימי. יש שווקים מתפתחים של אפליקציות חדשות לחלוטין, לדוגמה מטענים אלחוטיים, או דברים שהביקוש להם ילך ויגדל כגון בקרים למסכי מגע. כמות המעבדים המשובצים במכוניות תגדל פי 10 בחמש השנים הקרובות. גם מוצרים ביתיים יהיו עשירים במעבדים מ-100 היום לאלף בעוד 10 שנים."

יששכר אוחנה, סיווה: " זה לא משחק סכום אפס, ה-SOC יחולק בין המעבדים, GPU, בקרים וחיישנים מסוגים שונים ומשונים. לא בכל התחומים הללו נתחרה מול ARM.  ישנן נישות חזקות מאוד כמו מולטימדיה ותקשורת. כל אחד רואה כיצד האלקטרוניקה הופכת יותר ויותר מחוברת. בשנים הקרובות מדברים על ממשק אדם מכונה טבעי ונראה ביקוש למעבדי אותות דיגיטליים שיספקו יכולות שאינם במעבדי CPU היום, לפחות לא בעלויות, ברמות צריכת האנרגיה ובשטח שהשוק דורש."

בתשובה לשאלת גרדמן כיצד חברה כמו סיוה תוכל להתחרות בקיידנס לאחר שזו רכשה את טנסיליקה, אמר אוחנה: "טנסיליקה היא עדיין חלק קטן בקיידנס, והיא יכולה לעשות IP לתחומים ספציפיים. אנחנו מחדשים כדי לענות על הצרכים והשינויים בתעשיה. יש הבדל גדול בין הטכנולוגיה שלהם לשלנו, הם חנות בוטיק ל-DSP בנישות הדורשות שימוש ב-EDA. יש עוד תחומים שבהם אפשר להשתמש ב-DSP ולהרחיב את המעטפת ."
גרדמן: "לא השתכנעתי – נפגשתי השבוע עם בכיר בסינופסיס, שהיום הIP- מהווה  25% ממחזור העסקים שלהם ויש להם 1,700 מהנדסים שמפתחים IP. זה מרכיב מרכזי בעסקיהם ולא נישה צדדית"
אוחנה: "השוק משתנה וחברות ה- EDA מנסות לפצות על המגבלות שהתעשיה מציעה להם. הן לא יכולות לגדול באותו קצב, הם מחפשות שטחים להתפתח אבל הן עדיין סופרמרקט. הן לא יכולות להיות טובות כמו שחקני נישה."
מאורו דיאמנט, מנכ"ל אימג'ינישן בישראל, סיפר על התחרות הישירה שיש לאימג'יניישן עם ARM: "בחברה המאוחדת של מיפס ואימג'ינשן אנחנו מפתחים את המעבד שעובד ביחד עם שאר הרכיבים ומספקים את כל היישומים. זה המקום שאליו צריך להגיע ולגדול. אנו מציעים הרבה יותר סוגים של מעבדים מאשר כל חברה אחרת. אנחנו מספקים למעלה מ-3 מיליון שבבים ביום, וכבר נמצאים מעל המסה הקריטית שמאפשרת לנו לגדול בעתיד"
גרדמן: מהו המודל העסקי הרצוי ל-IP?
דיאמנט: אנחנו לא יכולים לעבוד עם מודל עסקי אחד. כדי להצליח צריך להקשיב ללקוח ולהבין איך אפשר לעשות איתו שותפות כדי שיצליח. מכירה חד פעמית של רשיון לא מעניינת אף אחד."
אוחנה: הדבר המיוחד הוא החדשנות: צריך לחדש את המודל העסקי, לבחון מחדש כיצד השוק משתנה ולהגיב בהתאם."
לין: "אני לא בטוח שאנחנו חדשנים, אנחנו מאוד גמישים, יש לנו מודל עסקי של מכירות, שותפויות, MEMBERSITE – רשיונות, זכיונות וכו'. אנו מציעים גם מודל עסקי של VIP. בתחום ה-IP צריך להיות מאוד גמישים כשנכנסים לדיונים מפורטים על הטווח של המוצר. יתכן שיום אחד אוכל לקרוא לזה חדשנות. המודל הטוב ביותר הוא של שותפות במרווח של השותף , כך ששנינו נהיה במצב של WIN WIN."
גרדמן: "מלבד ARM יש עוד חברות שעשויות יום אחד לאיים על שוק ה-IP, אחת מהן היא גוגל, שמערכת ההפעלה שלה, אנדרואיד הפכה להיות הסטנדרט במוצרים משובצים רבים, יתכן שמחר הם יהיו בעסקי הIP. מה דעתכם?
לין: אני לא רואה את זה קורה. לפני שנתיים  גוגל רכשה חברה מצפון אירופה שעשתה H2CP4. אבל נראה שגוגל לא היתה מוכנה לעסקי ה-IP. עד כה לא ראיתי את גוגל קופצת לעסקי ה-IP לסיליקון.
גרדמן: האם לחברת פאבלס המפתחת SOC, כדאי לפתח את כל הרכיבים לבד או לרכוש IP מוכן?

דיאמנט: חייבים שילוב של הדברים. היום כאשר יש מיליארדי טרנזיסטורים על שבב, חייבים לקחת רכיבים מוכנים שעובדים טוב ושכל יצרן ישלב את ה-IP הפרטי שלו בתחומים המסוימים בו הם טובים כדי להביא משהו חדש לעולם. את הרכיבים הגנריים תנו לאחרים לעשות ותתמקדו בערך האמיתי לחברה."
גרדמן: אם חברות ה-EDA מפתחות IP ומציעות את שני המוצרים בחבילה, האם אתם תפתחו כלי EDA?
דיאמנט: "התשובה היא שלילית. הסיבה שקיידנס וסינופסיס נכנסות לתחום ה-IP הם הבינו שזה משלים למוצרים שלהם והוא גם זמין.  צריך להרחיב את הפורטפוליו של ה-IP. זו הסיבה שMIPS- ואימג'ינישן התאחדו. MIPS חשה שכדאי להצטרף לגדולים. מרכז המו"פ של MIPS בארץ הוכפל מאז הרכישה בידי אימג'ינישן.  פורטפוליו רחב של IP טוב מאוד לעסקים ועדיף על הסטה לשוק אחר.

אוחנה: "אין סתירה, אנחנו לא מחדשים, אנחנו מספקים פלטפורמה לחדשנות. מעבד שיאפשר ללקוחותינו להגיע לשוק יותר מהר ולהביא לידי ביטוי את חדשנותם יותר מהר. במקרה של מעבדים ובמיוחד DSP יש המון מקום לחדשנות ואנחנו משתדלים לשמור על החירות למפתחים לחדש בדרך שבה הם רוצים לחדש ולהחליט מתי הם רוצים לרכוש רשיונות. הם יכולים לקחת רכיבים שאינם רוצים או יכולים לחדש בהם.

השאלה האחרונה עסקה התעשיה הישראלית. סיוה היא חברת IP גדולה שיצאה מקבוצת DSP GROUP.  אך זו החברה המהותית יחידה בתחום שגדלה מישראל, למה אין לנו עוד חברות IP גדולות בישראל?

אוחנה: סיוה הראתה לאורך השנים חדשנות הרבה יותר מחברות  IP אחרות ויצרה מבחר גדול של מעבדים ופתרונות סביב המעבדים שמאפשרים ללקוחות שלנו להגיע לשוק מהר מאוד עם מוצר תחרותי. ההשקעות בפיתוח הן עצומות וכדי להחזיר את ההשקעה אתה צריך מאגר חזק של חברות המחויבות לעבוד איתך ולשלם דמי רשיון כדי לכסות את ההשקעה ולמכור בכמויות גדולות ולייצר תמלוגים ברמה כזו שתאפשר לך להמשיך חדשנות. זה מייצר מחסום לחברות להתחיל מאפס כי לוקח זמן לייצר את המאגר הזה.
" כל פיתוח המעבדים, הפתרונות הנלווים וכלי פיתוח התוכנה של סיווה נעשה בישראל על ידי מהנדסים ישראלים, אנחנו משקיעים ומתרחבים בישראל ונשענים על הכשרונות המקומיים, שמייחד את השוק המקומי."
דיאמנט: "יש לי כבוד גדול ליזמים הישראלים, יש להם את האומץ הכישורים והגמישות להיות במקומות שאחרים מפחדים. אך IP הוא משהו שצריך לפתח לאורך השנים והחברות יכולות להפוך לרווחיות רק אחרי הרבה זמן. לדעתי החברות הישראליות מחפשות לעשות אקזיט אחרי 3 שנים וזה בלתי אפשרי בתחום ה-IP."